אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20650/08

החלטה בתיק בש 20650/08

תאריך פרסום : 21/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
20650-08,8041-08
04/05/2008
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מימון צביקה
עו"ד אבי חימי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד סיגל דהן
החלטה

1.      בפני מונחת עתירת העותר לגילוי תוכן המידע המתועד בדו"ח ידיעה מספר 080071785 ובדו"ח ידיעה מספר 080081694 וכן גילוי מלא של תוכן המידע המתועד בדו"חות ידיעה מספר 080071785, 080069102, 080075925                     ו- 080081984, שלגבי המידע המבוקש הוצאו תעודות חיסיון. כן ביקש את גילוי המידע המתועד במזכר של מפקח שרון לוי המתועד "א" ומזכר מיום 16.3.08 של מפקח שלמה דראי, המסומן "ב" שגם לגביהם הוצאה תעודת חיסיון. כן ביקש הוא לחשוף את מועד מסירת המידעים וזהותם של מוסרי המידע נשוא דו"חות המידעים הנ"ל לרבות דו"חות מידעים מספר 080072094 ו- 080069649, הכל בהתאם לסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 45 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א - 1971. 

2.      כנגד העותר וכנגד גנט אמביה הוגש כתב אישום ביום 27.2.08 המיחס להם עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע וכן עבירה של הצתה וחבלה במזיד ברכב כשעובדות כתב האישום מיחסות להם את מעשה הצתת כלי רכבה של אימו של קצין המודיעין בבאר שבע שרון לוי.

3.      ביום 6.3.08 הודיעה המשיבה על תיקון כתב האישום בדרך של מחיקת אמביה מכתב האישום וזאת לטענתה לנוכח הבעיתיות אשר עלתה מבדיקת החומר החסוי, לפיו סברה כי ספק אם תוכל להגן על תעודת החסיון הנוגעת למידע המצוי בידיה. לפיכך, העדיפה לחזור בה מכתב האישום כנגד אמביה.

4.      טען בפני ב"כ העותר כי לנוכח עמדה זו מן הראוי לחשוף את החומר הנדון שמא יש בו כדי להועיל להגנתו של העותר. לטענתו, מקום שראתה המשיבה בעיתיות בהגנה על החומר החסוי באשר להגנתו של אמביה יש לבחון את הדברים שמא יש בהם כדי לבסס את הגנתו של העותר באופן המצדיק את חשיפת המידעים. עוד הלין ב"כ העותר אודות חוסר תקינות הליך החקירה המתבצע בתיק הנדון מקום בו תעודת החסיון מצביעה על קיומו של מזכר אשר נערך על ידי הקצין שרון לוי - הוא בנה של המתלוננת בתיק.

5.      ב"כ המשיבה טענה כי אין בראיות החסויות כדי להוות פוטנציאל להגנת  המבקש וכי קיים צורך ממשי כי הראיות תשארנה חסויות לרבות המידע הנוגע לזהותם של  מוסרי הידיעות. יחד עם זאת, במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 1.5.08 בבקשה דנן, הסכימה ב"כ המשיבה לחשוף את מועדי מסירת המידעים נשוא הדו"חות הנ"ל וכן הסכימה להוסיף ולחשוף חלק מתוכן הידיעה מספר 080075925, אשר בה נחשף תוכן המידע באופן חלקי, באופן שיחשף מידע נוסף עד למילה "צביקה" כולל ובידיעה   080069102 יחשף מידע נוסף עד המילה " מזדה 3" כולל.

6.      נותרה, אם כך, מחלוקת אחת לדיון הנוגעת לגילוי תוכן המידע המלא בדו"חות, אשר לגביהם הוצאו תעודות החסיון וכן גילוי זהותם של מוסרי המידע  האמורים, לרבות תוכן הרשום במזכרים (א + ב) אשר נרשמו על ידי קציני המשטרה.

המסגרת הנורמטיבית

7.      סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשנ"ב - 1982 קובע כי:

"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו."

            החריג לכלל זה מצוי בהוראת סעיף 78 לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי :

                        " הוראות סעיף 74 אינן חלות על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו

אסור לפי כל דין, אולם הוראות סעיף 77 חלות עליו"

הבסיס החוקי לאי גילוי חומר ראיות מצוי בהוראת סעיף 45 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א- 1971 הקובעת כי :

" אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו,  בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא  אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה,  כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה."

8.      בעתירה שכזו, לגילוי ראיה, נלחמים שני אינטרסים על הבכורה: האינטרס הציבורי שלא לגלות את הראיה, אל מול החובה לקיים משפט הוגן לנאשם. המדובר בשני אינטרסים שלציבור יש עניין בהם. על מלאכת ההכרעה בדבר חיוניותה של העדות החסויה להגנת הנאשם אומר בית המשפט העליון מפי  כב' השופט ברק בב"ש 838/84 ליבני ואח' נ' מדינת ישראל , פ"ד לח(3) 729, 738 כי : " "עשיית צדק" בהקשר זה משמעותו ניהול הליך פלילי הוגן, שיש בו כדי       לחשוף את האמת, ולא לגרום לעיוות דין, לאותו נאשם ספציפי העומד לדין. על       כן אם חומר החקירה אשר לגביו חל החסיון חיוני הוא להגנת הנאשם, כי אז בודאי שהצדק דורש את גילויו, ושיקול זה עדיף על פני כל שיקול בטחוני אפשרי. שום נימוק בטחוני ויהא הוא הנכבד ביותר, אינו שוקל יותר,          במשקלותיו היחסיות של הליך פלילי נתון, ממשקל הרשעתו של חף מפשע.      עדיף זיכויו של נאשם שאת אשמתו אין להוכיח בשל הצורך לגלות ראיה שיש             אינטרס בטחוני שלא לגלותה, על פני הרשעתו של נאשם שאת חפותו אין   להוכיח בשל הצורך שלא לגלות ראיה חסוייה"

עוד נאמר, מפי כב' השופט מ' חשין בע"פ 889/96 מאזריב נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(1) 433 בעמ' 445) כי:

"במאבק אינטרסים זה שבין הצורך לשמור על חסיונה של ראיה לבין הצורך לעשות צדק לנאשם, אמור להכריע בית-המשפט. זאת יעשה בית-המשפט, לאחר שיבדוק בדקדקנות עד כמה יש בו בחיסיון כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם, הגנה שכל נאשם זכאי וראוי לה. לא הרי פגיעה שולית וזניחה בהגנה כהרי פגיעה רבה וגדולה בה. בית המשפט אמור לעשות 'מאזן פגיעות', בהטילו על כפות המאזניים, מזה ומזה, את האינטרסים הנוגדים, ולסופה של שקלא וטריא - בינו לבין עצמו - יקבע ויכריע מי יגבר על מי. כיצד יעשה זאת בית-המשפט? הכלל שנתקבל הוא זה, שאם ראיה פלונית 'חיונית' היא להגנתו של נאשם, כי אז לא יקיים בית-המשפט את החיסיון אלא יורה על גילויה של הראיה."

( ראו גם: בש"פ 6392/97 בלביסי נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(5) 176; ע"פ 568/99 עסאף נ' מדינת ישראל , פ"ד נה(4) 374; ע"פ  4765/98 נידאל אבו סעדה נ' מדינת ישראל , פ"ד נג(1) 832 ובש"פ  4796/03 שלמה מוזס נ' מדינת ישראל , פ"ד נז(5) 139 וכן ע"פ 621/01 מדינת ישראל נ' חמדאן דרוויש , פ"ד נה(2) 823 )

על מלאכה זו של בחינת החומר החסוי  אומר בית המשפט העליון בבש"פ 9086/01 רביב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו (3) 163 כי:

" בבחינת החומר החסוי יש לבחון אותו בעיניו של סניגור המבקש לגלות כל בדל ראיה שיש בה , ואפילו בדוחק- כשהיא לעצמה או יחד עם ראיות אחרות - לסייע לנאשם."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ