אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2064/08

החלטה בתיק בש 2064/08

תאריך פרסום : 23/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2064-08
14/04/2008
בפני השופט:
יצחק כהן

- נגד -
התובע:
טארק סועאד
עו"ד עאדל דבאח
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אליהו יטח
החלטה

1.       ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו ( כב' סגן הנשיא, השופט ר"ש צמח) מתאריך 30.3.2008 בתיק ב"ש 2687/08.

2.       נגד העורר הוגש לבית המשפט קמא כתב אישום, המונה שלושה אישומים.

          באישום הראשון מואשם העורר כי בתאריך 17.3.2008, במהלך חיפוש שנעשה בביתו, איים העורר על קצין מודיעין ורכז מודיעין במשטרת ישראל, ואמר: "עד שאני לא אשב מאסר עולם על תומר ואבי הם לא יירגעו". בגין דברים אלה מואשם העורר בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

          באישום השני מואשם העורר, כי בתאריך 21.10.2007, איים העורר על קצין המודיעין, ואמר לו: "על מה שהיה אצלי היום בבית אתה תשלם ביוקר, אני לא אנוח עד שתשלם על זה גם אם אני אצטרך לקבל כדור בראש בחיים לא תתפוס אותי ואני לא אגיע לתחנה". גם באישום זה מואשם העורר בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

          באישום השלישי מואשם העורר בהפרת הוראה חוקית. נטען, כי במהלך החקירה שהתנהלה בעקבות השמעת האיומים מושא האישום השני, שוחרר העורר למעצר בית מלא בבית דודו, והיה עליו להיות בפיקוח הדוד. בניגוד לתנאי השחרור, נמצא כי בתאריך 26.10.2007, הוא היום בו שוחרר העורר לחלופת המעצר שנקבעה, העורר יצא מבית דודו והלך לבית הוריו, הנמצא בקרבת מקום לבית הדוד.

3.       בית המשפט קמא מצא, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בשלושת האישומים שבכתב האישום, ועוד מצא כי קיימת עילה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

          במהלך הדיון הציע העורר לשחררו לחלופת מעצר, אך בית המשפט קמא דחה בקשתו, וקבע, בין היתר:

"על בית המשפט לאמר את דברו ולקבוע, כי כאשר אוכפי החוק מאויימים, לא אחת, מתוך מטרה להניעם מלבצע את תפקידם, אין מנוס אלא לנקוט בצעדים דרסטיים כדי להגן על שלומם של אוכפי החוק ולהעניק להם אפשרות למלא את תפקידם ללא חשש וללא פחד".

4.       ב"כ העורר טען, כי שגה בית המשפט קמא בקובעו שקיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום. עוד טען ב"כ העורר, כי העורר השמיע איומי סרק, הא ותו לא, וכי לא הייתה לו כל כוונה לפגוע בשוטרים. לטענת ב"כ העורר, אין בעורר כל מסוכנות, ואף אין כל חשש שישבש את הליכי המשפט, ועל כן לא מתקיימת עילה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים. עוד הוסיף ב"כ העורר וטען, שבכל מקרה היה מקום להורות על שחרורו של העורר לחלופת מעצר, וניתן אף היה להורות על פיקוח אלקטרוני, שיבטיח כי העורר יקיים את תנאי החלופה.

          ב"כ העורר הוסיף וטען, כי בדרך כלל העונשים המושתים על נאשמים המורשעים בעבירות של איומים הם עונשים קלים. על כן, לדעת ב"כ העורר, קיימת הסתברות גבוהה, שאם העורר יהיה נתון במעצר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו, תקופת המעצר תהיה ארוכה מתקופת המאסר שבתי המשפט נוהגים להשית, בדרך כלל, על מי שהורשע בהשמעת האיומים.

5.       ב"כ המשיבה טען, שאין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. לטענת ב"כ המשיבה, קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום, העורר הוא אדם מסוכן, אשר לא חדל מאיומיו, למרות החקירה הקודמת שהתנהלה נגדו. עוד הוסיף ב"כ המשיבה וטען, כי הפרת תנאי חלופת המעצר בעבר, מלמדים כי אין לסמוך על העורר, ואין לשחררו לחלופת מעצר.

6.       ראיות לכאורה:

          קראתי את שלושת תיקי החקירה שהונחו לפני. מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום, על שלושת האישומים הכלולים בו. הראיות הלכאוריות הקיימות נגד העורר הן, דו"חות הפעולה שנכתבו בידי השוטרים, אשר תעדו את האיומים שהעורר השמיע כלפי קצין המודיעין ורכז המודיעין, וכן את הפרת תנאי חלופת המעצר, מושא האישום השלישי.

          על כן, הנני סבור, שאין מקום להתערב בקביעת בית המשפט קמא, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום.

7.       עילת מעצר:

          עבירת האיומים, הקבועה בסעיף 192 לחוק העונשין, אינה יוצרת חזקת מסוכנות לפי סעיף 21(א)(1)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996. ואולם, הנני סבור כי בנסיבות המקרה קמה עילה מעצר בשל מסוכנותו הקונקרטית של העורר.

          כבר בחודש אוקטובר 2007 השמיע העורר איומים, בגינם נחקר, והוזהר. ואולם, הדבר לא מנע ממנו לשוב ולאיים על השוטרים. טענת ב"כ העורר כי מדובר באיומי סרק, שלא הייתה כוונה להוציאם אל הפועל, אינה מתקבלת על דעתי. במקרה שלפני מדובר בשני מקרים בהם איים העורר על אותו אדם, ולא ניתן לחדור אל נבכי מוחו של העורר כדי לברר האם האיום הושמע כאיום סרק אם לאו. יש איפוא להתייחס אל האיום שהעורר השמיע כאל איום ממשי לפגוע בקצין המודיעין וברכז המודיעין, וזאת על רקע מילוי תפקידם כשוטרים, העומדים בדרכו של העורר.

          על כן, הנני סבור, כי קיימת בעורר מסוכנות, ובכך קמה עילה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו.

8.       חלופת מעצר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ