אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20572/07

החלטה בתיק בש 20572/07

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20572-07
27/03/2007
בפני השופט:
אברהם יעקב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ויימן
הנתבע:
1. אלקרינאוי סולימאן
2. אלקרינאוי סלאמה - נדון
3. אלקרינאוי לואי

עו"ד ביתן מאיר
עו"ד אבו-ג'מעה
החלטה

1.                   בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לסיומם של ההליכים המשפטיים נגדם.

2.                   ביום 13/03/07 הוגש כנגד המשיבים כתב אישום המייחס להם את העבירות כדלקמן:

לנאשם 1:

סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק). קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק. שידול להצתה לפי סעיף 30 וסעיף 448(א) רישא לחוק. סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) סיפא לחוק.

לנאשמים 2 ו-3:

קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק וכן עבירה של הצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק.

3.                   על פי הנטען בכתב האישום, המשיב 1 והמתלונן הנם בעלי עסקים מתחרים לביצוע עבודות ביוב. בחודש אוקטובר 2006 פרסמה עיריית באר-שבע מכרז פומבי לאחזקת רשת הביוב העירונית. במכרז זה השתתפו המתלונן והנאשם 1, אשר הגישו הצעות מחיר מתחרות. קודם לפרסום המכרז, נערכו פגישות קבלנים מקדימות, אשר במהלכן פנה הנאשם 1 אל המתלונן ואיים עליו לבל ישתתף במכרז, שאחרת הוא יפגע במקומות העבודה שלו. בינואר 2007, לאחר שנמסר למתלונן כי הוא הזוכה במכרז, נפגש המתלונן עם הנאשם 1, בתיווכו של אחד בשם "אדמונד", ולאחר דין ודברים בניהם איים עליו הנאשם 1 בכך שאמר לו: "לא כדאי לך לעבוד בעיריית באר-שבע, יש לי יחסים עם אנשים ואני מחובר לאנשים ואני אגרום לזה שאתה לא תצליח לעבוד". בהמשך, פסלה עיריית באר-שבע את המכרז האמור ובמקומו נפתח מכרז חדש, אשר במסגרתו הגישו המתלונן והנאשם 1, שוב, הצעות מתחרות. על רקע ניהולו של המכרז החדש וזכיית המתלונן בו, נחשף המתלונן, במספר הזדמנויות שונות, לאיומים חוזרים ונשנים מצד הנאשם 1. בין היתר, הציע הנאשם 1 למתלונן להסיר מועמדותו למכרז ו"להסתדר" איתו, שאחרת הוא ידאג לכך שהמתלונן יוכל לעבוד בבאר-שבע "רק על גופתו המתה".

4.                   עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם 1 קשר עם הנאשמים 2 ו-3 ועם אחד בשם "שאקר" קשר פלילי לביצוע פשע ושידל אותם להצית משאיות של המתלונן, והכל על מנת להניע את המתלונן לוותר על זכייתו במכרז החדש. על פי הנטען, במסגרת הקשר האמור ולשם קידומו ובשידולו של המשיב 1, בתאריך 27/02/07 סמוך לשעה 02:45, הציתו הנאשמים 2 ו-3 יחד עם שאקר משאית השייכת למתלונן, בעת שחנתה באופקים. כתוצאה מן ההצתה נגרם למשאית נזק בשווי 150,000 ש"ח. יומיים לאחר מכן, בתאריך 01/03/07 בסמוך לשעה 03:30 לפנות בוקר, הציתו הנאשמים 2 ו-3 יחד עם שאקר משאית נוספת של המתלונן, אשר חנתה בעיר אופקים, וכתוצאה מן ההצתה יצאה המשאית מכלל שימוש. לאור האירועים הללו, וויתר המתלונן על זכייתו במכרז.

5.                   המשיב 1 נעצר ביום 01/03/07 והמשיבים 2 ו-3 נעצרו בתאריך 04/03/07 ומאז הוארך מעצרם בפקודת בית המשפט. שאקר לא אותר. כעת עותרת המבקשת למעצרם עד לסיום ההליכים. ביום 15/03/07 ניתנה החלטתי בעניינו של המשיב 2, בה הוריתי על שחרורו בתנאים שנקבעו, ולפיכך מתייחסת החלטה זו למשיבים 1 ו-3 בלבד.

6.                   המתלונן והמשיבים נחקרו מספר פעמים באשר לאירועים המתוארים. עיון בתיק החקירה מעלה כי בין המתלונן למשיב 1 נערכו מספר פגישות אשר לגביהן מסר המתלונן הודעות מפורטות, אך סותרות במידת מה. על סתירות אלה אעמוד בהמשך.

7.                   כאמור, טרם פרסום המכרז בעירייה, נערכו פגישות קבלנים מקדימות, לפי גרסת המתלונן היו כ 4-5 מפגשים כאלה, בהם השתתפו המתלונן והמשיב 1. בהודעתו הראשונה מיום 27/02/07 וכן בהודעתו השניה מיום 28/02/07, סיפר המתלונן, כי במהלך אותן פגישות בבניין העירייה, המשיב 1 איים עליו ואמר כי "יפגע לו בעבודות אם לא ירד מהמכרז", כמו כן אמר למתלונן שלא כדאי לו להשתתף במכרז ושידאג שהמתלונן לא יוכל לעבוד בעירייה. המשיב 1 הכחיש איומים אלה בחקירתו ואמר כי "לא היה ולא נברא".

8.                   לאחר פרסום תוצאות המכרז הראשון, לפיהן זכה המתלונן במכרז, נערכה פגישה בינו ובין המשיב 1 בתחנת דלק באופקים. המתלונן סיפר בהודעתו הראשונה כי אדם שהוא אינו יודע את שמו יצר עמו קשר טלפוני וביקש ממנו להגיע בדחיפות לתחנת הדלק כדי לדבר עם סלימאן (המשיב 1). המתלונן סיפר כי הגיע לתחנת הדלק, שם פגש את המשיב 1, הם ניהלו שיחה הנוגעת למכרז אשר במהלכה המשיב 1 ניסה להניאו מלהשתתף במכרז, הציע לו כסף בכדי שיסיר את מועמדותו ואף איים עליו ואמר שיפגע בעבודות שלו. המתלונן ציין כי בחלק מן הזמן נכח במקום אדם בשם אדמונד חכמון (להלן: אדמונד), אשר ביקש מהמתלונן "להסתדר" עם המשיב 1.

בהודעתו השניה המתלונן מסר גרסה שונה באשר להתרחשות האירועים ואמר כי מי שיצר עמו את אותו קשר טלפוני היה אדמונד, אשר ביקש לדבר איתו באופן דחוף בתחנת הדלק. המתלונן אמר שכאשר הגיע למקום המפגש הופתע לגלות שם את המשיב 1, מאחר ולא ידע כלל שהוא נמצא בתחנת הדלק ושמטרת הגעתו למקום היא לצורך פגישה עמו, וזאת בניגוד לדבריו בהודעתו הקודמת.

9.                   בהודעה שנמסרה מפיו של אדמונד, הוא אישר כי הפגיש בין השניים בתחנת הדלק, אולם אמר כי בזמן שהשניים דיברו בינהם, הוא ישב ברכבו במרחק של כ-3-4 מטרים ולא שמע מה נאמר בשיחה, לא שמע איומים וגם לא הציע דבר למתלונן. יחד עם זאת, הוא מאשר ששמע את המשיב 1 מציע למתלונן כסף על מנת שיפרוש מהמכרז.

10.               המשיב 1 התייחס לאירוע זה בחקירתו. הוא אישר את קיומו של המפגש בתחנת הדלק, כמו כן אישר שהשיחה היתה בנוגע למכרז, אולם לטענתו ובניגוד לדברי אדמונד והמתלונן, אדמונד הוא זה שניהל את השיחה ואילו המשיב 1 רק נכח בה והקשיב. לדבריו, השיחה היתה לבבית ונינוחה ולא נשמעו בה כל איומים.

11.               לאחר ביטול המכרז הראשון ופרסום המכרז השני, נפגשו הצדדים במזנון עיריית באר-שבע. בפגישה זו נכחו המשיב 1, המתלונן, אחיו דוד דודיין ואחד בשם חיים פחימה. לפי גרסת המתלונן, המשיב 1 איים עליו בפגישה ואמר לו שחוץ ממנו אף אחד לא יעבוד בעיריית באר-שבע ובתגובה לדבריו ענה לו חיים פחימה בשאלה: "על מי אתה מאיים?". דוד דודיין מסר גרסה דומה בהודעתו וחיזק את הודעת המתלונן. מר פחימה נחקר אף הוא בנוגע לפגישה זו, הוא אמנם סרב להתייחס לתוכן הדברים שנאמרו בפגישה אולם אישר כי הצדדים התווכחו ואמר כי זו היתה "שיחה קשה". בניגוד מוחלט לדברי שלושת הקודמים, כאשר המשיב 1 נדרש בחקירתו להתייחס לפגישה האמורה, הכחיש את ענין האיומים ואמר כי זו היתה פגישה נינוחה "צחקנו, היתה אוירה נחמדה". הסתירה הגסה בין גרסת המשיב 1 לשלושת קודמיו באשר לאופי הפגישה ואופן התנהלותה מעלה ספק גדול באשר לאמיתות גרסתו.

12.               פגישות נוספות נערכו בין הצדדים בביתו של המתלונן וכן במסעדה בצומת גילת. המתלונן התייחס לפגישות אלה, אולם בין שתי ההודעות אשר מסר קיימים הבדלים. כך למשל, ביחס לפגישה ראשונה המתלונן אמר בהודעתו מיום 27/2/07, כי סלימאן (המשיב 1) הגיע לביתו עם אח שלו וכי בשיחה זו לא היו איומים. בהודעתו השניה מיום 28/2/07, ציין המתלונן כי סלימאן הגיע עם כמה בדואים וזו היתה סיטואציה לא נעימה. ביחס לפגישה בצומת גילת נתגלו הבדלים מהותיים בין שתי הודעותיו של המתלונן ובעוד שבראשונה הוא אמר כי הפגישה נערכה ביוזמת המשיב 1 ולא נשמעו בה איומים מפיו, בהודעתו השניה אמר כי הפגישה נערכה ביוזמתו הוא ובמהלכה המשיב 1 איים עליו ואמר לו שהוא יוכל לעבוד בבאר-שבע רק "על גופתו המתה", זאת בניגוד לדבריו בהודעה הקודמת. המשיב 1, לעומתו, מכחיש איומים כלשהם מפיו.

13.               הראיות הלכאוריות, עליהן מבססת המאשימה את עבירת האיומים, הן בעיקרן הודעותיו של המתלונן. אכן, כפי שטען ב"כ המשיב 1, בין הודעתו הראשונה של המתלונן, אשר היתה מתונה באופן יחסי, להודעותיו המאוחרות, נתגלו הבדלים, כמתואר לעיל, המחלישים את גרסתו ומביאים לכרסום בראיות התביעה. יחד עם זאת, עדותם של דוד דודיין וחיים פחימה, מחזקות את גרסת המתלונן ועומדות בניגוד מוחלט לגרסת המשיב 1. אני סבור, כי על אף הכרסום בראיות התביעה, קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב 1 בעבירת איומים, לכל הפחות ביחס לפגישה במזנון העירייה.

14.               העבירות הנוספות בהן מואשם המשיב 1 הן קשירת קשר לפשע ושידול להצתה. המשיב 1 טוען כי הוא מסוכסך עם המשיבים 2 ו-3 ואין בינם כל קשר. לפיכך, לשיטת בא כוחו, לא יכול היה לקשור עמם קשר או לשדלם לביצוע ההצתה. המשיבים 2 ו-3 אישרו את דבר הסכסוך, כל אחד בנפרד, וטענו שלא דיברו עם המשיב 1. טענת המבקשת לפיה ניתן להסיק קיומו של קשר פלילי בין השלושה מהשיחות המוקלטות שבין המשיבים 2 ו-3 אינה חזקה דיה ואין בה כדי להוות ראיה לכאורה להוכחת עבירת הקשר בין המשיב 1 למשיבים 2 ו-3 או שידולם ע"י המשיב 1. עבירות הקשר והשידול מיוחסות למשיב 1 גם ביחס לשאקר אלקרינאוי הידוע גם בשם "תמיר", עמו ביצעו המשיבים 2 ו-3 את ההצתות, לכאורה. המשיב 1 טען בחקירתו כי אין ולא היה כל קשר בינו ובין אותו שאקר, במקום אחר אמר שאולי היה לו קשר טלפוני עמו לפני כשנה, אולם כשהחוקרים הציגו בפניו את מס' הטלפון של שאקר, וזאת מבלי שנאמר לו מיהו בעליו של אותו מספר, המשיב 1 מיד ידע וזיהה כי מדובר במספרו של שאקר ואמר כי הוא "לא זוכר למה התקשר אליו" (הודעה מיום 07/03/07 שורה 59).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ