אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2055/08

החלטה בתיק בש 2055/08

תאריך פרסום : 24/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2055-08,7065-08
28/04/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. דוד פיוטר סופר
2. גבריאלה גריפו

החלטה

כנגד המשיבים, בעל ואשה צעירים תושבי נשר, הוגש כתב אישום הכולל שני אישומים שעניינם עבירות של קשירת קשר לפשע, יבוא סם מסוכן והחזקת סם שלא לשימוש עצמי. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו שבפני בה עותרת המאשימה להורות על מעצרם עד תום ההליכים.

אבהיר כי אין מחלוקת על קיומן של ראיות המבססות, לכאורה, סיכוי של ממש להוכחת כל עובדות כתב האישום. המשיבים נתפסו כאשר ניסו להחדיר לישראל סמים שהוטמנו בתוך ויברטור. בחקירתם, הודו שני המשיבים כי יבאו סם מסוג קוקאין מארגנטינה, מקום הולדתה של המשיבה, לישראל. לענין זה לא ברור מדוע היה צורך בפיצול האישום לשני אישומים שונים. כפי שיובהר, המחלוקת בתיק זה תתמקד בנוגע לאישום השני, שם טען המשיב את העובדות בכל הנוגע לאמור באישום השני, בעוד שאשתו, המשיבה, לא אישרה את גירסתו בהודעותיה. כמו כן, תמוקד המחלוקת ביעודם של הסמים, דהיינו, האם מדובר ביבוא לשם שימוש עצמי או לשם מטרה אחרת.

בהודאותיהם המפורטות תארו שני המשיבים כיצד היו משתמשים בסמים וכיצד הביאו לארץ את הסמים. הם אישרו גם כמויות של סמים שיבאו. מכאן שקיים סיכוי של ממש להוכחת העובדות נשוא כתב האישום. נראה שהמחלוקת העיקרית תהיה האם הסמים היו לשימוש עצמי בלבד. יצוין כי העבירה המיוחסת של החזקת הסמים שלא לשימוש עצמי מבוססת על החזקה שהיא פועל יוצא של משקל הסמים שיובא לארץ, והיותם ארוזים בחבילות/מנות. עם זאת, מהעדויות עצמן אין ראיה כי הסם היה מיועד לאחר, זולת שני המשיבים, שכאמור הם צרכני סמים, לטענתם. מחלוקת זו, שעל המשיבים יהיה הנטל להפרכת החזקה, תבורר בהליך העיקרי ואין צורך להכריע בה כעת, לצורך שלב המעצר. אומר רק כי מעיון בחומר הראיות לא ניתן לקבוע כי על פניו אין סיכוי להפרכת החזקה, במובן זה שהטענה כי הסמים יועדו לשימוש עצמי נתמכת בראיות.

מחלוקת נוספת צפויה להיות בעניינו של האישום השני המבוסס רובו ככולו על עדות המשיב. המשיב לא יוכל להעיד כנגד המשיבה ובענין זה, ומאחר והמשיבה טוענת גירסה אחרת, יתכן שיהיה קושי להרשעתה באישום השני. עם זאת, אינני רואה בקושי זה כשיקול מרכזי במסגרת שיקולי המעצר, וזאת בשים לב לראיות התומכות באישום הראשון המבוסס על עדויות שני המשיבים. יוזכר לענין זה, כי בשלב זה בית המשפט אינו עוסק בקביעת "ממצאים מרשיעים או מזכים" ואף אינו עוסק בסיכום הראיות בתיק ובהכרעה באשמה. בית המשפט בשלב זה דן בהערכת ערכן הגולמי של הראיות שהצטברו בפניו ומעריך את סיכוי ההרשעה על בסיס זה (ר' בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד (נ(2) 133, (1996)); בש"פ 7962/06 שטרית נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (2006)). מדובר בהערכת הסיכויים הגלומים בראיות, כאשר על בסיס כל אלה על בית המשפט להעריך את סבירות הסיכוי להרשעה. כאמור, סבור אני כי קיים סיכוי של ממש להוכחת עובדות כתב האישום ובכל הנוגע למטרת הסמים, אם לשימוש עצמי או אחר, תבורר המחלוקת בתיק העיקרי.

גם אם נניח שהמשיבים יורשעו באחזקת הסמים לשימוש עצמי בלבד, גם אז עומדת להם לרועץ העבירה החמורה של יבוא סמים לישראל. מדובר בעבירה המקימה עילת מעצר מכוח הוראת החוק ומכוח המסוכנות לשלום הציבור מעצם החדרת סמים לתחומי המדינה. כידוע, והדבר נפסק כבר פעמים רבות, הסמים הם הדלק המניע את גלגלי הפשיעה. לכן החדרת סמים מסכנת את שלום הציבור. מובן כי אם יוכח שהסם הוא לשימוש עצמי בלבד כי אז רמת המסוכנות פחותה ואולם גם אם מביאים בחשבון נתון זה, הרי שמדובר במסוכנות של ממש מעצם השיטתיות של יבוא הסמים לישראל, והעובדה שלפחות לדברי המשיב, הדבר חזר מספר פעמים.

מעבר למסוכנות איני רואה קיומה של עילת מעצר אחרת. כל תיק החקירה מבוסס על עדויות והודאות המשיבים. כל העדים האחרים הם אנשי משטרה ומכס, כך שאין חשש להשפעה עליהם. קיים, כבכל תיק, חשש להימלטות מאימת הדין ואולם חשש זה הוא תיאורטי ואין ראיה של נסיון לעשות כן, מה גם שניתן להפחית חשש זה באמצעי פיקוח מתאימים.

גם כאשר קימת עילת מעצר נגד המשיבים, על בית המשפט לבדוק אם יש בחלופת המעצר כדי לענות על דרישות המעצר בפועל, אם לאו כקבוע בסעיף 21(ב) לחוק וכך נקבע באחת הפרשיות:

"האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות.

ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר."(בש"פ 4414/97 מדינת ישראל נ' סעדה ואח' , תק-על 97(2), 59).

ועוד נקבע בפרשה אחרת:

"חלופת מעצר נועדה להשיג את המטרה של מעצר עד תום ההליכים. לכן, כאשר מורה בית המשפט על שחרור למעצר בית בתנאי ערובה, עליו להשתכנע שמדובר בחלופה שתבטיח את השמירה על שלום הציבור ומניעת שיבוש הליכי משפט. כמו כן, בדרך כלל על בית המשפט להשתכנע שיקויים פיקוח נאות על הנאשם, במקום בו ישהה כחלופת מעצר, כך שאם הנאשם יפר את תנאי השחרור מן המעצר, תימסר מיד הודעה על כך למשטרה. לעניין זה מוטלת חובה על מי שבביתו הנאשם שוהה כחלופת מעצר, וצריך שניתן יהיה לסמוך עליו שיעמוד בחובה זאת"(בש"פ 3441/98 מדינת ישראל נ' מקס לוי, תק-על 98(2) 179 (1998)).

וכפי שנקבע בפסיקה על מנת להכריע בשאלת מסוכנותם של המשיבים יש לבחון בעיקר שני היבטים. ההיבט הראשון הינו של נסיבות העבירות בהן עסקינן וההיבט השני הינו נסיבותיהם האישיות של המשיבים העומדים בפני בית המשפט. כך למשל נקבע באחת הפרשיות:

"בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: האחד ענינו במעשה. במסגרת זו על ביהמ"ש לשקול האם המעשה כשלעצמו בנסיבותיו מעלה חשש כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו"(בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' תבאת גרה, טרם פורסם (2004)).

כן, ראה:

בש"פ 4812/05 זחאלקה נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (2005);

בש"פ 5222/97 פטשניק נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"א(4) 720.

כאמור במקרה זה המסוכנות נובעת ממעשי המשיבים בהם הם מודים ואולם יש בסיס לטענה כי הסמים יועדו לשימוש עצמי. עניין זה מובא בחשבון במסגרת הערכת מסוכנותם.

בית המשפט הורה על הגשת תסקיר בעניינם של המשיבים. בכל הנוגע למשיב, העצור במחוז חיפה, הוגש תסקיר. התסקיר המליץ על שחרורו לחלופת מעצר בפיקוח מפקחים שפורטו בתסקיר. בכל הנוגע למשיבה- היא עצורה בנווה תירצה. שירות המבחן במחוז תל אביב והמרכז הודיע כי לא יהיה מסוגל להכין תסקיר בפרק הזמן שקצב בית משפט זה (למעלה משבועיים, לא כולל פגרת פסח). בנסיבות אלו החלטתי שלא להמתין לתסקיר. המשיבה השיבה לשאלות בית המשפט בכל הנוגע לרקע האישי. יצוין כי עלתה מארגנטינה לארץ, למדה עברית באולפן. לאחר מכן עבדה באופן סדיר בחנות למוצרי קוסמטיקה וכן בטיפול בקשישה. ניתן היה להתרשם מהתנהגותה באולם כי היא מתביישת במעשיה. לא התרשמתי כי מדובר באדם שיסכן את שלום הציבור. סבור אני כי יהיה מקום לשלב אותה וכן את המשיב במעקב ובטיפול מתאים.

יצוין כי שירות המבחן שהגיש תסקיר בעניין המשיב התרשם כי ניתן לשחררו לחלופה ובתנאי שיוחזק בנפרד מהמשיבה, אשתו. בהעדר תסקיר בעניינה של המשיבה אין התיחסות לעניין זה. סבור אני כי ענין זה עוד ראוי לבחינה, כפי שיובהר בהמשך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ