אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20536/07

החלטה בתיק בש 20536/07

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20536-07
26/04/2007
בפני השופט:
ר. אבידע - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רננה לוי
הנתבע:
אבו עצא ראתב ואחרים
עו"ד ג'וליאן
החלטה

 

מתייחסת למשיבים 1, 2 ו- 4

  1. החלטה זו מתייחסת לבקשת המבקשת לחילוט ערבויות המשיבים לאחר שלטענתה הופרו תנאי השחרור בערובה על פיהם שוחרר המשיב 1.
  2. כנגד המשיב 1 הוגש כתב אישום ביום 23.02.06 אשר בו יחסה לו המבקשת עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה ללא רישיון. ביום 11.12.06 המשיב 1 נסע בבאר-שבע ברכב ללא רישיון נהיגה וכשהבחין בו רכב משטרתי והורה לו לעצור בצד, נמלט ממנו המשיב 1 בנסיעה מהירה ופרועה ברחובות העיר, במהלכה חלף שלוש פעמים באור אדום בצומת מרומזרת, גרם לכלי רכב שנסעו בכביש לסטות מנתיב נסיעתם, עבר לנתיב נסיעה נגדי, כאשר הוצב מחסום, ובסופו של דבר לאחר שכל העת הוא נוסע במהירות גבוהה מאוד, מעל ל-200 קמ"ש ובפרעות, הצליח להימלט מכוחות המשטרה.
  3. ביום 11.05.06 הוחלט על מעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים. המשיב 1 הגיש ביום 12.9.06 בקשה לעיון חוזר, בבקשתו טען המשיב 1 כי יש בידו להציע חלופה למעצר מחוץ לישוב תל-שבע, מקום מגוריו, בערבותם של המשיבים 2-4. המשיבים 2 ו-3 הגישו תצהירים ונחקרו עליהם על ידי ב"כ הצדדים. המשיב 2 הינו דודו של המשיב 1, אשר פרש לטענתו מצה"ל לאחר מעל ל-20 שנות שירות, בדרגת רנ"ג ושימש כקצין גששים. המשיב 3, אף הוא קרוב משפחתו של המשיב 1, אשר עבד לטענתו במשך 17 שנים כקבלן עבודות עפר במע"צ. המשיב 4 הינו אביו של המשיב 1. לאור מעצרו הממושך של המשיב 1 וההתרשמות מהערבים, שוחרר המשיב 1 ביום 9.11.06 בערבות עצמית ובערבותם של המשיבים 2-4, כאשר גובה הערבות של כל אחד מהמשיבים הוא בסכום של  90,000 ש"ח, וכן בהפקדה כספית בסכום של 13,000 ש"ח. על פי תנאי השחרור בערובה, שהערבויות נועדו להבטיח את קיומם, היה על המשיב 1 לשהות בתנאי מעצר בית מלאים בביתו של המשיב 2 בערערה, תחת פיקוחם של המשיבים 2 ו-3.   
  1. הבקשה בענייננו הוגשה ביום 6.3.07, היינו כארבעה חודשים לאחר שהמשיב 1 שוחרר בערובה.

נטען בבקשה כי בין הימים 6.1.07 ל- 7.1.07 גנב המשיב 1 ביחד עם אחר, שהנו אסיר בחופשה, ג'יפ מסוג מיצובישי פג'רו בראשון לציון. ביום 07.01.07 הגיעו המשיב 1 והאחר עם הרכב הגנוב לרחובות, לשם הגיעו שוטרים שניסו לעוצרם. נטען כי המשיב 1 דקר את אחד השוטרים בעוצמה בחפץ דמוי מברג בצווארו משמאל, דקירה אשר גרמה להמטומה בחוט השדרה ולפגיעה מוחית. לאחר מכן הטיח המשיב 1 את ראשו של השוטר ברכב חונה, נופף בכלי חד כנגד השוטרים האחרים ונמלט מן המקום. כתוצאה מהדקירה, איבד השוטר את הכרתו ומאז ועד להגשת הבקשה, עודנו מחוסר הכרה, מונשם, משותק בכל גופו, ומצבו אנוש. לאחר ביצוע המעשים האמורים נמלט המשיב 1 לביתו של המשיב 2 ושם נעצר. בגין האירועים האמורים הוגש נגד המשיב 1 כתב אישום בת.פ. 40033/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. נטען על ידי המבקשת כי משהפרו המשיבים את התחייבויותיהם ברגל גסה, יש לחלט את הערבויות שנתנו במלואן.

5.  ביום 26.3.07 התקיים דיון בבקשה אליו הובא המשיב 1 בלבד. ב"כ המשיב 1 הסכים למעצרו של מרשו. באשר לבקשה לחילוט ערבויות, טען כי המדובר בהחלטה שהיא לא הפיכה, ולפיכך, ביקש שהדיון בבקשה לחילוט ערבויות יתקיים לאחר שיוכרע דינו של המשיב במסגרת המשפט המתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לנוכח הסכמת ב"כ המשיב, נעצר המשיב 1 ביום 26.3.07 עד לתום ההליכים המשפטיים בתיק המתנהל נגדו  בבית משפט זה. המשך דיון נדחה ליום 16.4.07 שאז התייצבו לדיון המשיבים 1, 2, ו- 4, כאשר שלושתם מיוצגים ע"י ב"כ המשיב 1. באת כוח המבקשת הודיעה כי לא עלה בידי המבקשת לזמן את המשיב 3 לדיון האמור, ואף היום, כמסתבר, לא עלה בידי המבקשת לזמן את המשיב 3 לדיון של היום, ולפיכך, בעניינו של המשיב 3 יקבע מועד נוסף, והחלטה זו, כאמור, מתייחסת אך למשיבים 1, 2, ו- 4.

  1. בדיון שהתקיים ביום 16.4.07 חזר ב"כ המשיבים על בקשתו כי הדיון בעניין חילוט הערבויות יתקיים לאחר הכרעת בית המשפט המחוזי בתל אביב במשפטו של המשיב 1. לא מצאתי כי יש מקום להיענות לבקשה. ב"כ המבקשת הפנתה בטיעוניה לבש"פ 7232/98 מדינת ישראל נ' רג'ואן, נג(4) 138, בו נקבע כי "דין ההחלטה בבקשת חילוט הערבות כדין כל החלטה בעניין מעצר או שחרור בערובה, דהיינו: החילוט אינו בלתי הפיך ואם יתגלו עובדות חדשות בנוגע לסיבת היעדרותו של המשיב מן הארץ פתוחה לפניו הדרך להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת החילוט". לפיכך, דינה של טענת ב"כ המשיבים להדחות.
  1. ב"כ המשיבים אף טען כנגד קיומן של ראיות להוכחת הפרת תנאי השחרור בערובה ע"י המשיב 1. טענה זו דינה להידחות משב"כ המשיבים אישר בדיון ביום 26.03.07 כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב 1 בתיק המתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. כמו כן, בדיון ביום 12.02.07 שנערך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הסכים ב"כ המשיבים למעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

להוכחת הפרת תנאי השחרור בערובה, הגישה ב"כ המבקשת את אמרתו של המשיב 1מיום 10.01.07, בה טען כי יצא מביתו של המשיב 2, בהסכמתו, על מנת לבקר בבית החולים, מאחר והיתה לו שפעת (עמ' 10 להודעה). כן אישר המשיב 1 באותה אמרה כי היה באירוע נשוא כתב האישום בת.פ. 40033/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב . הוגשה אף אמרתו של המשיב 2 מיום 08.01.07, בה אישר כי ביום 07.01.07, יצא מביתו בשעות הבוקר לבאר-שבע וחזר רק בשעות הערב לביתו וכי לא ראה את המשיב 1 במהלך אותו יום. כן הודה כי חשב שלפי תנאי השחרור בערובה על המשיב 1 להישאר בבית במשך 24 שעות ביממה וכי לא חשב כי הוא חייב לשהות עימו, בעוד שעל-פי תנאי השחרור בערובה היה על המשיבים 2 או 3 לשהות במחצית המשיב 1 במשך כל שעה משעות היממה. כן התברר כי המשיב 1 שהה בבית המרוחק כעשרה מטרים מביתו של המשיב 2 וללא כל פיקוח. לאור האמור באמרותיהם של המשיבים 1 ו-2, הוכחו הפרת תנאי השחרור בערובה כנטען על ידי המבקשת.

  1. ב"כ המשיבים אף טען כי נסיבות הפרת התנאים אינן חמורות, שכן המשיב 2 שבביתו, על פי התנאים, אמור היה המשיב 1 להתגורר, נדרש ביום 7.1.07 להתייצב בבית המשפט, ומשלא עלה בידו ליצור קשר עם המשיב 3, נסע לבית המשפט והשאיר את המשיב 1 ללא השגחה בביתו.

המשיב 2 מסר כאמור אמרה במשטרה ממנה עולה  כי ביום 07.01.07 יצא מביתו בשעה 08:00 או 08:30 לכיוון העיר באר-שבע לדיון בבית-המשפט. לאמרתו צורף מסמך ממנו עולה כי זומן לדיון בבית משפט השלום ביום 07.01.07 בשעה 08:30. עוד טען המשיב 2  כי ביקר בקריית הממשלה ובשוק וחזר לערערה בשעות הצהריים. המשיב 2 ניגש לטפל בכבשים שלו, ובשעה 18:30 בערך הגיע לביתו. העובדה שהמשיב 2 נסע ביום 7.1.07 לבית המשפט בבאר שבע ולא דאג כי המשיב 3 ישמור על המשיב 1, אינה מלמדת על הפרה חד פעמית של תנאי שחרור בערובה, אלא כפי שעולה, מאמרתו של המשיב 2, המשיב 2 שיכן את המשיב 1 בבית שבו הוא עצמו לא התגורר, ולא הוא ולא המשיב 3 שהו עם המשיב 1, כפי שנקבע שהיה עליהם לעשות בתנאי השחרור בערובה.

  1. ב"כ המשיבים אף טען כי משהואשם המשיב 1 בבית המשפט המחוזי בתל אביב בהפרת הוראה חוקית בשל כך שהפר את תנאי השחרור בערובה כפי שנקבעו בתיק זה ביום 9.11.06, יש לראות בבקשה לחילוט ערבותו משום ניסיון המבקשת להענישו פעמיים. לא מצאתי ממש בטענה זו. הפרת תנאי השחרור בערובה הינה בנסיבות עבירה פלילית, ולכן הואשם המשיב 1 בביצועה. יחד עם זאת, משהופרו תנאי השחרור בערובה, קמה הזכות למבקשת לבקש חילוט הערבויות שניתנו להבטחת קיום תנאי השחרור בערובה. אין המדובר בהענשה כפולה.
  1. המשיב 4 הינו אביו של המשיב 1, ועל פי תנאי השחרור בערובה ערבותו נועדה להבטיח את קיום תנאי השחרור בערובה, כאשר הוא עצמו לא נדרש לשמור על המשיב 1 - בהבדל מהמשיבים 2 ו- 3. טען ב"כ המשיבים, כי שמשלא הוטלה על המשיב 4 התחייבות כלשהי, אין לחלט את ערבותו, שכן לא נמצא שהפר תנאי כלשהו. גם טענה זו דינה להידחות. גם אם לא הוטלה על משיב 4 החובה לשמור על המשיב 1, משקיבל על עצמו לערוב לקיום תנאי השחרור בערובה, ראוי היה ורצוי שידאג לקיומם.
  1. נקבע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996, כי בית המשפט לא יורה על מעצר נאשם אלא אם "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה בתנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה". כדי שהחלופות למעצר אכן יהיה בהן כדי להבטיח את מטרות המעצר, יש צורך להבטיח שהערבים הנוטלים על עצמם לשמש כחלופות למעצר אכן יקיימו את התחייבויותיהם. רק מערך אמין ורציני של ערבים וערבויות טובות יכול להבטיח קיומן של חלופות למעצר.

לערבויות הכספיות אותן נוטלים על עצמם ערבים יש שתי מטרות. מטרה אחת היא להבהיר לערב כי נוטל הוא על עצמו אחריות כבדה אשר לצידה סנקציה כספית אם לא יעמוד בה ולבדוק את רצינותו, ומטרה אחרת להרתיע את הנאשם.

הפקדת ערבות כספית על ידי ערב משמעותה כי הערב מוכן לערוב בגובה סכום הערבות לכך שהנאשם יקיים את תנאי השחרור בערובה. צריך להיות ברור לערב החותם על כתב ערובה כי אם חלילה הנאשם אשר לו הוא ערב יפר את תנאי השחרור בערובה, יהיה על הערב לשלם את הערבות שנתן לבית המשפט. אין זה מעלה או מוריד לעניין חבותו של הערב אם הערב עצמו אמור לשמור על הנאשם אם לאו. אין מניעה שגם ערב, שבית המשפט לא הטיל עליו לשמור על הנאשם, אם חושש הוא שהנאשם הפר את תנאי השחרור בערובה כי ישמור על הנאשם. בחתימתו על כתב הערבות מודיע הערב לבית המשפט כי הוא מתחייב כלפי בית המשפט בגובה סכום הערבות שחתם לקיום תנאי השחרור בערובה. חתימתו של ערב על כתב ערבות הינה הצהרה כלפי בית המשפט שהוא מתחייב בגובה סכום הערבות, לכך שהנאשם יקיים את תנאי השחרור בערובה.

הפן האחר של מתן ערבות ע"י ערבים, הינו זה האמור להרתיע את הנאשם. נאשם אשר יודע כי הערבים התחייבו בערבויות כספיות לכך שלא יפר תנאי שחרור בערובה, ירתע מהפרת תנאי השחרור בערובה כדי לא לפגוע בערבים - אלה אשר רצו בטובתו והיו מוכנים לחתום על ערבויות כספיות להבטחת שחרורו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ