אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20465/05

החלטה בתיק בש 20465/05

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20465-05
21/08/2005
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
גרדניבסקי אלכסנדר
עו"ד ר. לוין
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד שמש
  1. זוהי בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 2.12.04, (בתיק ב"ש 21393/04) - בה הוריתי, בהסכמת הסניגורית - על מעצר המבקש עד תום ההליכים, על פי כתב האישום שהוגש נגדו (בתיק פ"ח 1033/04) ואשר בו יוחסה לו עבירת רצח  (להלן:" החלטת המעצר").

2.   הרקע  למעשה  הרצח, כך על פי כה"א, נעוץ  באירוע קודם  מסוף חודש 11/04, שהתרחש

בביתו של המנוח ( פליקס דוכובני - להלן:" המנוח") בעת העדרו של המנוח, מהבית ובעת ששהה שם קרוב משפחתו בשם ולדימיר; והיה זה כש המבקש הגיע לבית המנוח, יחד עם אחד בשם מקסים מליכוב (להלן:" מליכוב"). סמוך לאחר אותו אירוע חשדו המנוח וולדימיר הנ"ל ב מבקש וב מליכוב כי, ובמהלך אותו אירוע, גנבו שני אלה מבית המנוח שני מכשירי פלאפון (של המנוח ושל ולדימיר); ועל כן, ומאוחר יותר, דרש המנוח מ המבקש ומ מליכוב פיצוי, בגין אותו אירוע ותוצאותיו, כאמור, והזמין את השניים לביתו לשיחה בגין כך.

ואכן, ביום 18.10.04, הגיעו המבקש ו מליכוב לבית המנוח - שבו שהו אותה עת שני אחרים, שאותם הזמין המנוח אליו - וכבר בהגיעם לשם ניסה המבקש לתקוף את המנוח. אך, ובהתערבות אותם שניים שהיו בבית המנוח, נרגעו הרוחות; וכך עזבו המבקש ו מליכוב את בית המנוח. אולם, לאחר מכן -  ובעקבות הזמנתו של המנוח - שבו המבקש ו מליכוב לבית המנוח, ויחד עם המנוח ישבו ושתו, במשך כ- 3 שעות עד שהוויכוח בגין אותם מכשירי פלאפון שב והתעורר. בעקבות ויכוח זה - כך נטען עוד בכתב האישום - דחף מליכוב את המנוח, ובתגובה, היכה המנוח את מליכוב מכת אגרוף, בעוצמה כזו שבעטייה איבד מליכוב את הכרתו, לזמן מה; ולאחר מכן, תקף המבקש את המנוח, הפילו ארצה, וחנק אותו למוות - בלוחצו בידיו על צווארו ושפתיו של המנוח - ולאחר מכן, עזבו המבקש ו מליכוב את בית המנוח, וכש מליכוב נועל את דלת הבית מן החוץ.

  1. כאמור, החלטת המעצר ניתנה בהסכמת סניגוריתו של המבקש, אשר הסכימה כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישום נגד המבקש. אך - ומאחר ועיקר הראיות לכאורה, ולדבריה, מבוססות היו אך על אימרותיו של מליכוב; ומאחר ואימרותיו של זה לא היו עקביות ולקו בסתירות מהותיות (ואכן, כך הוא הדבר, וכפי שיובא להלן) - ביקשה הסניגורית לשמור לעצמה את הזכות לשוב ולעתור, בבקשה לעיון חוזר, לעיין בהחלטת המעצר, מחדש, לאחר שמיעת עדותו של מליכוב בביהמ"ש.

לכך הסכים גם ב"כ המשיבה, עובר למתן החלטת המעצר, וכך גם נכתב בהחלטת המעצר; ומכאן, איפוא, בקשה זו לעיון חוזר, לאחר שנשמעה עדותו של מליכוב בפני המותב שבפניו מתברר כתב האישום לגופו.

  1. כאמור, אימרותיו (במשטרה) של מליכוב - שהוא עד התביעה המרכזי, ומשהוא זה שהיה עד הראיה היחיד לאירוע האמור, בו הומת המנוח - לקו בסתירות מהותיות; ועל כן, ולצורך הדיון בבקשה זו, מן הראוי להקדים ולהביא תוכנן, בתמצית; ולאחר מכן, נעמוד על תמצית עדותו של זה בביהמ"ש.

באימרתו הראשונה במשטרה, מסר מליכוב - כך בתמצית - כי בשלב מסויים (וכשרק הוא, הנאשם ו המנוח  היו בבית המבקש) פנה המנוח אליו (אל מליכוב) ואיים עליו (על מליכוב) כי יהרוג את אישתו ובתו ו"אף" את כלבו (של מליכוב) ובעקבות כך הוחלפו מהלומות בין מליכוב לבין המנוח, עד ש המנוח נפל ארצה; ואו אז, ומתוך בהלה, עזב הוא ( מליכוב) את הדירה, בהותירו שם את המנוח ואת המבקש ובנועלו את דלתה מן החוץ; ואת המפתח זרק לפח האשפה, שאליו הוליך את החוקרים, ושם גם נמצא המפתח. מגירסה זו עולה, איפוא, כי מליכוב לא היה עד לשום התרחשות בין המבקש לבין המנוח.

ואולם - ושלושה ימים לאחר מכן - מסר מליכוב בחקירתו במשטרה, גירסה שונה, והיא כי (וכמו בגירסה הראשונה, לכאורה) חבט המנוח בו (ב מליכוב) מכה, ובעקבותיה, איבד הוא ( מליכוב) את הכרתו. ואולם, כעבור זמן קצר שבה אליו הכרתו, ובשובו להכרתו ראה את ה מבקש חונק את המנוח; אלא, שכעבור כ -3,5 דקות שב הוא ( מליכוב) ואיבד את הכרתו; ומשלב זה, אינו זוכר עוד מאומה ממה שהתרחש.

בעדותו בבית המשפט, חזר מליכוב, ובעיקרם של דברים, על גירסתו השנייה במשטרה; ותוך שהוסיף והבהיר, כי ראה את המנוח "מתמוטט ונחנק", בעקבות ובמהלך חניקתו של המבקש את המנוח; וכי לאחר שהוא ( מליכוב) עזב את הדירה, נעל את  דלתה מן החוץ. את פשר השוני בין גירסתו בעדותו זו (שהיא, בעיקרם של דברים, גירסתו השנייה בחקירתו במשטרה) ביקש מליכוב להסביר, בעדותו זו, בכך שפחד מ המבקש; ועל כן, פחד לספר את האמת בגירסתו הראשונה במשטרה. אך, ולאחר שנמלך בדעתו, החליט לספר את האמת. על אותם דברים, ובעיקרם, חזר מליכוב גם בחקירתו הנגדית על ידי סניגוריתו של המבקש.

     5.    כן, וטרם אתייחס לגופה של בקשה זו  שבפני, מן הראוי להביא גם את גירסת המבקש, עצמו, בחקירתו במשטרה. באימרתו מיום 18.10.04, חזר על דברי מליכוב בגירסתו הראשונה של זה במשטרה, היינו, כי מליכוב היכה את המנוח והפילו; והוסיף כי מליכוב דרש מ המבקש שלא להתערב; ועל כן, עזב המבקש את הדירה, ובלא שהיה מעורב כלל בתקיפת המנוח או בהמתתו. רק באימרתו הנוספת מיום 21.10.04, הוסיף המבקש וטען כי בזמן נפילתו של המנוח אחז המנוח בידיו של המבקש כדי  להימנע מנפילה, אך המבקש הדף את ידי המנוח הימנו.

     6.    בטיעוניה בבקשה זו שבפני לעיון חוזר, טוענת הסניגורית, כי קיים "כירסום של ממש" בתשתית הראייתית, ואף במישור הלכאורי. וזאת - כך נטען - כבר על שום  השוני המהותי בין הגירסה הראשונה של מליכוב במשטרה לבין הגירסה השנייה שלו במשטרה; ובמיוחד - כך נטען - לאחר שנשמעה עדותו של מליכוב בביהמ"ש, ומשבעקבות זו, ובעטייה, גם נדרשה המאשימה, ע"י ההרכב שבפניו מתברר כתב האישום לגופו, להכין "נאום פתיחה" לקראת ישיבת ההוכחות הבאה, ושבו יובהר ע"י המאשימה, על שום מה הוחלט להגיש את כתב האישום נגד המבקש ולא כנגד מליכוב, עצמו.

לפיכך, ומשהתשתית הראייתית הלכאורית, הינה כזו - כך  נטען - הרי שמן הדין להורות על שיחרור המבקש בתנאי חלופת מעצר, היינו, מעצר בית מלא בדירת רעייתו שבקרית גת, או בדירה אחרת שתישכר לשם כך, אם ביהמ"ש יורה כך.

  1. לדידי - ולאחר שעיינתי בחומר הראיות ובעדותו של מליכוב בביהמ"ש; ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים - הגעתי למסקנה, כי דין בקשה זו להידחות.

בבחינת מכלול הדברים, הרי שהטענה בבקשה זו לעיון חוזר - ובסופו של דבר - אינה אלא, וכאמור, טענה בדבר קיומו של "כירסום של ממש" בתשתית הראייתית הליכאורית, ובמיוחד, לאחר שמיעת עדותו של מליכוב במהלך בירור כתב האישום לגופו.

ואולם, ולדידי - ואף שבהחלטת המעצר הושאר פתח פתוח להגשת בקשה לעיון חוזר, לאחר שמיעת עדותו של מליכוב; וכזכור, היה זה על יסוד הסכמת הצדדים - מסופקני עד מאוד, אם ומעיקרא, זהו המקרה ואלו הן הנסיבות המקימות עילה לעיון חוזר, על יסוד טענה של "כירסום" בראיות. שכן, מצב שעליו ניתן להשתית עילה לעיון חוזר, על יסוד "כירסום" בראיות, הוא כאשר הגירסה הנמסרת בביהמ"ש, במהלך בירור האישום לגופו, אינה עוד אותה גירסה מפלילה, שעל יסודה ראה ביהמ"ש שדן בבקשה למעצר עד תום ההליכים, לבסס את הקביעה בדבר קיומן של ראיות לכאורה; ובאופן ש"הכירסום" נוגס ישירות באותה תשתית ראייתית גולמית, אשר אותו בימ"ש ראה בה משום תשתית ראייתית העומדת במבחן ההלכתי, וככזו הטומנת בחובה את הפוטנציאל הסביר שבכוחו להביא, באופן סביר, להרשעתו של הנאשם במידה שמעבר לספק סביר. יפים לענייננו דבריה  של  כב' השופטת  בייניש, בבש"פ  5543/99  אבו לשין נ.   מדינת ישראל [תק-על 99

(3) , בעמ' 323]   ואשר זה לשונם:

..."כפי שנקבע, לא פעם, בפסיקתו של בית משפט זה - על מנת שיהיה בסיס לשינוי החלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים, על יסוד טענה של כרסום בראיות התביעה, לאחר שנמצא בשלב קודם שקיימות ראיות לכאורה להרשעת הנאשם, יש להצביע על כירסום מהותי ומשמעותי בראיות שהציגה התביעה מן הסוג שעלול לחתור תחת הגירסה המפלילה. טענת כירסום בראיות, הנשענת על סתירות בעדויות מבלי שניתן להצביע על תפנית משמעותית שעלולה למוטט את הגירסה המפלילה, אין בה כדי להצדיק שינוי החלטת מעצר".

ונוסיף, כי הלכה זו כוחה יפה, גם כאשר החלטת המעצר הבסיסית ניתנה בהסכמת הנאשם (ר':בש"פ 1760/95 צרפתי נ' מ"י, לא פורסם).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ