אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20420/05

החלטה בתיק בש 20420/05

תאריך פרסום : 29/08/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
20420-05,1022-05
20/04/2005
בפני השופט:
ורדה מרוז

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
רג'אח דבסאן
עו"ד שמואל זילברמן
החלטה

א.         כתב האישום

1.         בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים התלויים ועומדים נגדו.

            כתב האישום, העומד ביסוד הבקשה, מייחס למשיב שתי עבירות של אינוס לפי סעיף 345 (א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ומעשה סדום לפי סעיף 347(ב) + 345(א)(1).

2.        כתב האישום מתאר מערכת יחסים, שקמה ונוצרה בין המשיב, אשר שימש כעובד אחזקה באוניברסיטת בן-גוריון לבין צעירה אמריקאית, ממוצא קוריאני, אשר הגיעה לאוניברסיטה ללימודי דוקטורט (להלן: "המתלוננת"). בין השניים התפתחה ידידות, בגדרה נועדו יחדיו בתחום האוניברסיטה, שתו קפה ושוחחו.

3.        באחת מפגישותיהם, סמוך לתאריך 11.3.05, הזמין המשיב את המתלוננת להצטרף אליו לים המלח. זו דחתה את הזמנתו בשל נסיעה מתוכננת לירושלים. עם שובה, בין התאריכים 13.3.05 ו - 14.3.05, התקשר אליה המשיב מספר רב של פעמים, ברם זו לא השיבה. בתאריך 16.3.05, שב המשיב והתקשר למתלוננת וכאשר השיבה ושאלה אותו לפשר התקשרויותיו הרבות קודם לכן, השיבה המשיב, כי דאג לה.

4.        בתאריך 17.3.05 נועדו השניים יחדיו, בעת שהמשיב דחק במתלוננת, כי תיאות להצטרף אליו לנסיעה לים המלח. זו נענתה להפצרותיו והשניים שמו פעמיהם לים המלח, במכונית מסוג טנדר, בבעלות המשיב. 

5.        עם  הגיעם, שתו השניים וודקה והמשיב הכין בשר על הגריל. מאוחר יותר, בשעה 20:00 לערך, הציע המשיב למתלוננת לעבור למקום מרוחק וחשוך יותר, בתואנה כי ברצונו לצפות בכוכבים. השניים אכן עברו למקום חשוך ומרוחק, שם המשיכו לשתות ולאכול.

לפתע, החל המשיב לחבק את המתלוננת ולנשקה בשפתיה. זו בקשה ממנו לחדול, אולם הוא דחפה לאחור, נשכב מעליה בכוח והמשיך לנשקה ואף לנשוך בשפתיה, עד אשר גרם לפצע מדמם. המתלוננת ביקשה להדוף את המשיב מעל גופה, ברם נוכח מבנה גופה הזעיר, כוחה לא עמד לה. המשיב המשיך לנשקה, חרף מחאתה ובגופו מנע מבעדה לנוע. לאחר מכן, הוא פשט מעליה את מעילה, השיל את חזייתה והחל מנשקה ונושכה לסירוגין בשדיה, עד אשר גרם לה לפצע בחזה. המתלוננת צעקה לו לחדול, ובתגובה השיב לה המשיב, כי הוא שוחח עם אשתו, אשר התירה לו לקיים עמה יחסי מין, כי "עדיף שהוא יקיים עמה יחסי מין ולא משהו שלא אוהב אותה באמת". הוא הפשיט את מכנסיה ובתוך כך, פשט אף את בגדיו, פיסק את רגליה בכוח והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה. המתלוננת, אשר לא חוותה יחסי מין בעבר, פרצה בבכי. בתגובה, הוציא המשיב את איבר מינו מאיבר מינה, הפכה על בטנה בכוח והחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה ואף לפי הטבעת. המתלוננת התחננה בפניו כי יחדל, בכתה וצעקה. המשיב לא שעה לתחנוניה, המשיך לנשקה ולנשכה בגופה, תוך שהוא אומר לה כי לא תוכל לשרוד בישראל, מבלי לקיים יחסי מין וטוב יותר, כי תקיימם עמו ולא עם אחרים. לבסוף, הרפה ממנה ואפשר לה להתלבש, או אז - איבדה המתלוננת את הכרתה. זו שבה אליה סמוך לשעה 24:00, כאשר חשה את ידיו של המשיב מלטפות את גופה. היא קמה ודרשה מהמשיב כי יחזיר אותה למעונות הסטודנטים בבאר שבע, שם התגוררה.

המשיב נרדם בארגז המטען של מכוניתו. המתלוננת העירה אותו, ציינה בפניו את אשר עשה לה והוא התנצל על מעשיו, וביקש את סליחתה. המשיב ניסה להניע את מכוניתו. הדבר לא צלח בידו. בעזרת עובר אורח שנקלע למקום, הצליח המשיב להניע את המכונית והחזיר את המתלוננת למקום מגוריה.

ב.         הראיות  לכאורה

1.         מתוך עיון בתיק החקירה עולה, כי עדותה של המתלוננת, משמשת נדבך מרכזי בראיותיה של המאשימה. בעדותה, תיארה המתלוננת את העובדות המתוארות בכתב האישום והוסיפה ותיארה, כיצד המשיב חיזר אחריה בדבקות עד אשר נענתה לו וניאותה להצטרף אליו לנסיעה לים המלח. הגם שהמתלוננת חשה שלא בנוח, בשל חיזורי המשיב, ביודעה כי הינו נשוי ואב לילדים - היא בטחה בו ולא העלתה בדעתה כי יחרוג מיחסי הידידות שקשר עמה.

2.         המתלוננת הטעימה, הן בפני המשיב והן במהלך חקירתה, כי שמרה בדבקות על בתוליה, בהאמינה בערכים עליהם גודלה וחונכה, לפיהם יש לשמר את הבתולים למועד הנישואין.  מהטעם הזה, ראתה במשיב, שהיה נשוי, ידיד ותו לא.

3.         עדותה של המתלוננת נתמכת בממצאי בדיקה רפואית, שערך ד"ר פוגל, מומחה לרפואה משפטית, אשר מצא כי " בשפות הפות נמצאו דימומים תת ריריתיים בשלבי ספיגה, המתיישבים עם החדרת עצם גלילי נוקשה, דוגמת פין או אצבע, בין שפות הפות" וכן, כי בשד הימני נמצא דימום תת - עורי, אשר נגרם כתוצאה מחבלה קהה ישירה (מכה) או ממנגנון צביטה, וכמו כן, נמצא פצע מכוסה גלד, בשפת הפה העליונה, המתיישב עם פצע קרע בשלבי ריפוי, שנגרם למעלה מיומיים קודם לכן, קרי מועד ביצוע העבירות.

4.         גרסת המשיב, הגם שהכחיש את אירוע האינוס על מרכיביו - מאששת את עיקר העובדות עליהן העידה המתלוננת. כך, הוא אישר כי נשק למתלוננת ובתוך כך, לחש באוזניה כי הוא אוהב אותה וכי ייטב לה להשתלב בחברה הישראלית, באמצעות קיום יחסי מין - כפי שהמתלוננת גרסה בעדותה. 

הוא אף אישר, כי ראה עצמו כידיד של המתלוננת והוסיף, כי יחסיהם על פי ראות עיניו, חרגו מעבר לזה, וכי הם היו "חברים". חרף זאת, הוא הכחיש כי קיים עמה יחסי מין ודבק בעמדתו, כי לא ביצע בה מעשה מיני, למעט נשיקות, אשר היו בהסכמתה ואף ביוזמתה, כך לדבריו.

5.         המשיב הוסיף ואישר כי התקשר אליה פעמים רבות, כאשר לא השיבה לו, בשל הדאגה שחש כלפיה. הוא אף אישר, כי תחילה ישב עם המתלוננת על שפת הים, קרוב למקומות ציבוריים וכי לאחר מכן התרחקו, הגם שלטענתו, המתלוננת יזמה את המעבר למקום רחוק יותר.

6.         המשיב אישר כי שתה אלכוהול, אולם לדבריו, המתלוננת היתה זו אשר הרבתה לשתות. כך, לדבריו, היא שתתה בקבוק וחצי מתוך שני הבקבוקים שהביא ואילו הוא הסתפק בחצי בקבוק. לדבריו, הגם שהיה שתוי, הוא לא היה שיכור והיה מודע לנעשה.

7.         המשיב תירץ את תלונתה של המתלוננת בכך שהיא חשה כי בגדה בחברה, השוהה בארצות הברית, כאשר נשקה לו. אין בפיו הסבר לפשר דבריו, במהלך שיחת טלפון עם המתלוננת, אשר תועדה, לפיה שאל את המתלוננת אם סיפרה למשהו על שאירע ואישר בפניה כי, היה ביניהם "סקס חלקי". הוא התנצל בפניה ותירץ את מעשיו בכך ששתה לשכרה וכי יותר לא ישתה " זה מקרה שלא יהיה אני לא שותה יותר בחיים שלי", הוא הוסיף כי הופתע " ממה שעשיתי, אני ממש מתבייש במה שעשיתי".

8.         המשיב אישר את דברי המתלוננת, לפיהם, כאשר העירה אותו וביקשה ממנו הסבר לפשר מעשיו, הוא השיב לה כי תלך להגיש תלונה במשטרה, אשר תגרום לכך שישב בבית הכלא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ