אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20361/05

החלטה בתיק בש 20361/05

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20361-05
27/03/2005
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. אחמד אבו מדיע'ם
2. סימון יפרח

עו"ד ע. פורת
החלטה

1.  א.    נגד המשיב מס' 1 (להלן:" הנאשם") ושני אחרים, הוגש ביום 22.7.04 כתב אישום, המייחס לו (ולשני האחרים) עבירת חבלה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 ו - 335 (א) (1) ו - (2) לחוק העונשין.

            על פי הנטען בכתב האישום, דקר הנאשם את המתלונן, באמצעות סכין, בגבו, ובבטנו; ועקב כך, איבד המתלונן הכרתו והובהל לביה"ח - שם אושפז למשך 4 ימים. היה זה במהלך אירוע מיום 14.7.04, בו התנפלו הנאשם ושני הנאשמים האחרים, על מספר אנשים בני משפחה יריבה,  וחבלו בהם באמצעות סכין, חרב ועוד כלי משחית.

    ב.     לכתב האישום נתלוותה בקשה (בתיק ב"ש 20919/04) למעצר הנאשם (ושני הנאשמים האחרים) עד תום ההליכים, על פי כתב האישום הנ"ל.

    ג.      בהחלטתי מיום 14.9.04 - ולאחר שבהחלטה קודמת קבעתי דבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר; ומאידך, הוריתי על קבלת תסקיר מעצר - הוריתי, בין היתר, על שיחרור הנאשם לחלופת מעצר, היינו, כי ימצא במעצר בית מלא, בביתו של המשיב מס' 2 בבקשה זו (סימון יפרח - להלן: "הערב") אשר במושב נועם, ותחת פיקוחו הצמוד של הערב הנ"ל; ובכפוף להמצאת ערובות, היינו, התחייבות עצמית של הנאשם בסך 50,000 ש"ח; ערבות צד ג' של הערב הנ"ל, על סך 50,000 ש"ח; וערבון במזומן בסך 10,000 ש"ח. (להלן: "החלטת השחרור")

2.         בבקשה הנוכחית עותרת המבקשת לעיון חוזר בהחלטת השיחרור, ולהורות על מעצרו של המשיב; וכן, להורות על חילוט הערובות הנ"ל - הן של הנאשם, והן של הערב.

            זאת - כך נטען בבקשה - על שום שהנאשם הפר את תנאי החלטת השיחרור, משביום 13.3.05, ותחת להימצא בביתו של הערב, נמצא הוא בשעה 22:00 בבאר-שבע, כשהוא נוהג ברכב של אביו, שאותו נטל מרהט; ולמעשה - כך נטען בבקשה - הפר הנאשם את תנאי שיחרורו, כבר סמוך לאחר מתן החלטת השיחרור, וכי במשך כל התקופה שעד התאריך הנ"ל, בו נעצר, כלל לא היה בבית הערב.

            ובאשר לערב - נטען, כי הוא לא מילא אחר התחייבותו וערבותו, משנמנע מלדווח על צאתו והעדרו של הנאשם מביתו באותו יום; ולמעשה - כך נטען - על אי הימצאו של הנאשם בביתו, כלל, ובמשך כל התקופה הנ"ל.

3.         סניגורו של הנאשם טען, כי מדובר אך בהפרה חד פעמית, שהתבטאה במועד הנ"ל, בלבד, בו נתפס ונעצר - ואך ורק, באותו מועד - ולאחר שבמשך חודשים רבים, עד אותו יום, שהה במעצר הבית בהתאם להחלטת השיחרור; ומשכך, ומאחר וההפרה לא היתה כרוכה בביצוע עבירה נוספת כלשהי - כך נטען - אין זה מן הדין להורות על מעצר הנאשם, ובמיוחד, משהמשפט לגופו של כתב האישום צפוי להימשך עוד זמן רב, משעד כה, אף טרם הוחל בשמיעת פרשת ההוכחות.

הערב, מצידו, טען כי הנאשם נמצא אצלו כל העת בבית, ומאז החלטת השיחרור, וכי רק באותו מועד (13.3.05) בשעת לילה, יצא הנאשם ממעצר הבית אצלו, ובעת שהוא (הערב) עלה על משכבו; ועל כן, לא היתה מצידו הפרת התחייבות כלשהי, שתצדיק חילוט ערבותו, או חלקה.

            לאחר עיון, להלן החלטתי.

4.         אין - ולא יכולה להיות מחלוקת - באשר להפרה, ככל שהיא מתייחסת לאותו לילה בו נתפס הנאשם, בעת בדיקה שיגרתית, כשהוא נוהג ברכב בבאר-שבע.

            ואולם, מעיון בחומר החקירה (שנפתחה עם תפיסת הנאשם) עולה, לכאורה, כי אין המדובר בהפרה חד פעמית. שכן, וכעולה מדו"ח הפעולה שנערך סמוך למעצרו של הנאשם, טען זה בפני השוטר מוגרבי, כי הוא, אכן, אמור להימצא במעצר בית. אולם מדובר במעצר בית ברהט, וזאת, משלדבריו "הפכו לי את זה למעצר בית ברהט". יתר על כן, גם באימרה שמסר באותו לילה, ובתשובה לשאלה - האם ידוע לו שעליו להימצא במעצר בית במושב נועם, היינו, אצל הערב - חזר וטען, כי "העורך דין שלי אמר לי ללכת לרהט", היינו, כך טען הנאשם, כי מקום מעצר הבית הומר, כביכול, מבית הערב (שבמושב נועם) למקום כלשהו (שפרטיו לא מסר) ברהט; ולדבריו, הפר את "מעצר הבית ברהט", כשיצא מרהט ברכב אביו, אך כדי לבקר חבר בביה"ח בבאר-שבע.

הנה כי כן, מפי הנאשם עצמו, עולה לכאורה, כי כלל לא היה אמור, כביכול, להמשיך ולהימצא במעצר בית אצל הערב, אלא - וזה מכבר קודם לכן - במקום כלשהו ברהט, ולדבריו, כך אמר לו הסניגור. מכאן, עולה לכאורה, כי זה מכבר קודם לכן, לא מילא אחר התנאי בדבר מעצר בית בבית הערב. דא עקא, שאין ולא היתה כל החלטה בדבר המרת מקום מעצר הבית; וגם הסניגור לא טען כי, אכן, אמר לנאשם מה שזה מייחס לו; ואף לא אמירה שיסודה, אולי, באי הבנה.

בהקשר זה, לא למותר לציין, כי ביום 9.11.04 הוגשה, אמנם, בקשה (בתיק ב"ש 21388/04), להמרת מיקום מעצר הבית של הנאשם, היינו, כי יהא זה בבית הנאשם (במקום בבית הערב). ואולם, ולאחר שב"כ המדינה התנגדה לבקשה, הרי שהבקשה גם נמחקה, לבקשת הסניגור, בהחלטה מיום 8.2.05.

5.         העולה מהאמור הוא, איפוא, כי יש בסיס ויסוד של ממש, ובמידה המספקת בשלב זה, כדי לקבוע לכאורה, כי מדובר בהפרה ממושכת, של לפחות מספר חודשים.

            בנסיבות אלו, העלה המשיב על עצמו, כי אין הוא ראוי לאמון שנתן ביהמ"ש בו; ולא למותר להזכיר, כי התנאי בדבר הרחקת הנאשם מרהט, היווה, בנסיבות הענין, תנאי מהותי והכרחי ביסוד החלטת השיחרור. ואולם, הנאשם עשה, לכאורה, דין לעצמו וחזר לרהט, תוך הפרת תנאי שיחרורו.

            אין מדובר, איפוא, בהפרה חד פעמית, או בהפרה של מה בכך - שאז אולי ניתן היה להבליג   עליה - אלא מדובר בהפרה ממושכת ובוטה.

6.         פועל יוצא מהאמור לעיל - ואף זאת לכאורה, וגם לכך בסיס ויסוד של ממש - הוא, כי גם הערב לא עמד בהתחייבותו; ויושם אל לב, כי אין הוא טוען שהנאשם אמר לו שמיקום מעצר הבית הומר, אלא כי כלל לא היתה כל הפרה מצד הנאשם, ואשר הצריכה דיווח, וכי כל הזמן היה הנאשם אצלו, למעט, באותו לילה.

7.         בנסיבות ומהנימוקים, כאמור לעיל, סבורני, כי מן הדין ומן הצדק לשנות את החלטת השיחרור ולהורות על מעצר הנאשם עד תום ההליכים; ואף שער אני לכך שהמשפט לגופו של כתב האישום, עשוי להימשך, משטרם הוחל בפרשת ההוכחות (ומניח אני, שהדבר נובע מהצורך שבמתן עדיפות לתיקים בהם הנאשמים עצורים - מה שאין כן, ביחס לנאשם דנן וחבריו) הרי פתוחה בפני הנאשם הדרך להגיש בקשה לעיון חוזר, אם תהא התמשכות בלתי סבירה של פרשת ההוכחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ