אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20282/06

החלטה בתיק בש 20282/06

תאריך פרסום : 11/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20282-06
28/02/2006
בפני השופט:
רויטל יפה-כ"ץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יצחק בן אליהו צינגאוקר ת.ז. 069527018
עו"ד יוספי וציטיאט
החלטה

1.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום, אשר מייחס לו ביצוע עבירות מין במשפחה והדחה בחקירה. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו ובקשה זו הינה נשוא החלטתי דלקמן.

2.         בכתב האישום שהוגש כנגד המשיב נטען, כי המשיב נשוי לאחותה של המתלוננת, שהיא ילידת 1965 ובעלת פיגור שכלי קל.

            נטען, כי בתאריך 27/1/06, סמוך לשעה 08:00, הגיע המשיב לבית המתלוננת, אשר מתגוררת יחד עם אמה בבאר-שבע, והביא לה ולאמה לחם לשבת. אמה של המתלוננת יצאה מהבית זמן קצר לאחר מכן והמשיב סייע בנקיון הבית. לאחר זמן מה, ניגש המשיב למתלוננת, שהיתה בסלון, אחז בחולצתה ומשך אותה לחדר השינה למרות התנגדותה ונסיונה להשתחרר ממנו. המשיב השכיב את המתלוננת על המיטה, התפשט והפשיט את בגדיה של המתלוננת מפלג גופה התחתון, הרים את חולצתה ונגע בחזה. המתלוננת ניסתה לדחוף את המשיב מעליה ואמרה לו לזוז, אולם המשיב המשיך במעשיו והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת עד שהגיע לסיפוק מיני. לאחר מכן אמר המשיב למתלוננת לא לספר לאמה על המעשים.

            באישום זה נטען, כי במעשים האמורים בעל המשיב את המתלוננת, שהיא גיסתו וחסרת ישע, שלא בהסכמתה החופשית וביצע בה מעשה מגונה תוך שימוש בכוח שלא בהסכמתה וכן ניסה להניעה לא למסור הודעה בחקירה על פי דין.

לכן, יוחסו למשיב באישום זה עבירות מין במשפחה - אינוס ומעשה מגונה וכן עבירה של הדחה בחקירה.

באישום השני שבכתב האישום, נטען כי שבוע לאחר המועד האמור באישום הראשון, בתאריך 3/2/06 סמוך לשעה 08:00, הגיע המשיב לבית המתלוננת ואמה על מנת ללוות את האם לאזכרה. בשעה שהמתינו לאשתו של המשיב, אחותה של המתלוננת, ניגש המשיב למתלוננת, כאשר אמה היתה בשירותים, אחז בחולצתה ומשך אותה בכוח לחדרה, למרות שהמתלוננת ניסתה לדחוף אותו מעליה. בחדר הרים המשיב את חולצתה של המתלוננת ונגע בחזה, והפסיק את מעשיו רק בשל יציאת האם מהשירותים.

            באישום זה נטען, כי במעשים האמורים ביצע המשיב במתלוננת, שהיא גיסתו וחסרת ישע, מעשה מגונה תוך שימוש בכוח ולכן יוחסה לו עבירת מין במשפחה - מעשה מגונה.

3.         ב"כ המשיב טען, כי אין ראיות לכאורה לביסוס כתב האישום ולחילופין טען, כי גם אם יש ראיות שכאלה הן כה חלשות עד כי, בכל מקרה, יש מקום לשחרר את המשיב. אולם, עיון בחומר הראיות שבתיק החקירה מלמד, כי יש חומר ראיות לכאורה, המספיק לשלב זה של הדיון, וכי חומר זה מבוסס כדבעי.

            מתוך תיק החקירה ניתן ללמוד, כי לאחר הארוע שהיה, לכאורה, בתאריך 27/1/06 (שהוא יום שישי בשבוע, פירוט - להלן) פנתה המתלוננת ביום שני (כלומר 3 ימים לאחר הארוע) אל הגב' איווט זעפרני (להלן: "הגב' זעפרני"), שהיא רכזת תעסוקה במע"ש, שם מטופלת המתלוננת, וביקשה לשוחח עמה. היות וגב' זעפרני היתה עסוקה, פנתה המתלוננת אל הגב' רויטל קריאף (להלן: "הגב' קריאף"), מדריכה במקום, וביקשה לשוחח עמה. השתיים שוחחו ובשיחה זו סיפרה המתלוננת לגב' קריאף שגיסה, הוא המשיב, שכב איתה לאחר שהכניס אותה לחדר ולמרות שהיא התנגדה למעשיו. לפי עדותה של הגב' קריאף, המתלוננת " היתה מאוד לחוצה... היתה מבוהלת ולא שקטה, מה שלא מאפיין אותה", עת סיפרה על הארוע.

            הגב' קריאף דיווחה על הארוע לעובדת הסוציאלית הגב' איילת קושניר (להלן: "העו"ס"), וזו זימנה את המתלוננת אליה ביום רביעי לשיחה. העו"ס שוחחה ארוכות עם המתלוננת, היות ולמתלוננת היה קשה מאוד להיפתח ולספר על הארועים. בסופו של דבר סיפרה המתלוננת לעו"ס, כי המשיב הפשיט את מכנסיה ותחתוניה, פשט גם את מכנסיו ותחתוניו ואנס אותה חרף אי הסכמתה. היא הוסיפה וסיפרה לעו"ס, כי לא סיפרה לאמה היות והאם חולה ורק עברה ניתוח בלב והיא חוששת לבריאותה במידה והדבר יוודע לה. לכן גם ביקשה שהעניין לא יוודע לאם. המתלוננת הוסיפה וביקשה לא להתלונן במשטרה, וכל שביקשה, שהמשיב לא יגיע יותר לביתם. על ארועים אלה כתבה הגב' קריאף דו"ח, המצוי אף הוא (בנוסף לאימרתה) בתיק החקירה.

            העו"ס הוסיפה, כי  בימים הרלבנטים, הבחינה שהתנהגותה של המתלוננת היתה שונה מהרגיל והיא " חוששת מההשלכות שהמשפחה תכעס עליה. לא דיברה בכיף. מבט תמיד כלפי מטה... לקח לי זמן לדובב אותה. היה קושי לפרט את הדבר, דבר שלא בולט אצל ח' היות והיא בדר"כ נפתחת די מהר... " (ר' אימרתה מיום 6.2.06).

            יומיים לאחר מכן, ביום שישי בשבוע, התקשרה שוב המתלוננת אל הגב' זעפרני, בסביבות השעה 08:30, וסיפרה לה, כי שוב היה המשיב בביתם וכאשר האם נכנסה לשירותים הוא שוב נגע לה בחזה. הגב' זעפרני התקשרה מיד לגב' מירי בן זיקרי, פקידת הסעד של עירית ב"ש המטפלת במתלוננת, ושתיהן נסעו לביתה של המתלוננת. שם שכנעה פקידת הסעד את המתלוננת למסור תלונה במשטרה על שני הארועים. הגב' זעפרני הוסיפה באימרתה, כי כשהיא ופקידת הסעד הגיעו אליה, היתה המתלוננת מבוהלת מאוד ופחדה שמא האינפורמציה תגיע לידיעת אמה, שכן היא חששה לבריאותה.

            בעקבות הארועים האמורים, כאמור, הגיעה המתלוננת להגיש תלונה במשטרה ביום 3/2/06.

באימרתה הראשונה סיפרה המתלוננת, כי ביום שישי שבוע קודם לכן, הלכה אמה לקנות תרופות והיא נשארה לבד בבית עם המשיב, שבא לבית והביא לחם לאמה לשבת. וכך סיפרה:

            " הוא נכנס לחדר, הוא הוריד את המכנסיים שלי, גם שלו והוא הכניס לי את הבולבול שלו אלי לכוס ואחרי זה אני קיבלתי באותו יום מחזור. הוא נגע לי בחזה. אח"כ הוא הרים את המכנסיים שלו. הוא הלך לשירותים. בדיוק אמא שלי באה ואח"כ הוא הלך הביתה... הוא אמר לי לא לספר לאמא".

            המתלוננת הוסיפה בעדות זו, כי המשיב הגיע לביתם כשהיא היתה במיטתה וכי הוא נכנס לחדרה והוריד לה רק את המכנסיים והתחתונים. אח"כ תיקנה ומסרה, שהמשיב הוריד לה את כל בגדיה ורק לעצמו הוא הפשיל את המכנסיים והתחתונים. היא הוסיפה, כי תוך כדי המעשים, היא דחפה את המשיב עם ידיה " והוא לא זז", ואף אמרה לו שיעזוב אותה, אך הדבר לא הועיל.

            אשר לכבישת העדות, הסבירה המתלוננת, כי: " אמא עברה ניתוח בלב, אני פוחדת שלא יקרה עוד פעם את זה".

המתלוננת הוסיפה וסיפרה גם על הארוע שהיה בשבוע שלאחר מכן, דהיינו ביום הגשת התלונה. גם ביום זה, לדבריה, הגיע המשיב לביתם, וכאשר האם היתה בשירותים, הוא נכנס לחדרה ונגע לה בחזה. לדבריה, הוא הפסיק את המעשים כשהאם יצאה מהשירותים, ואז, אחרי שהגיעה גם האחות (אשת המשיב), הלכו המשיב, האם והאחות לאזכרה והמתלוננת התקשרה לאיילת (העו"ס) וסיפרה לה מה שנעשה בה.

            היות ובדו"ח שנרשם על ידי העו"ס, סופר על אונס קודם עליו סיפרה המתלוננת לעו"ס, נשאלה המתלוננת גם על ארוע זה. המתלוננת טענה, כי הארוע היה " לפני 3 שנים", אם כי לאחר מכן נשאלה שאלות מנחות על ידי השוטרת, ובהחלט ניתן לומר שהשאלות יכולות להטעות, במיוחד כשהנחקרת מוגבלת בשיכלה, כאשר בסופו של דבר נשאלה על ידי החוקרת " זאת אומרת שאת מדברת על לפני 20 שנה" (ר' שורה 88) והמתלוננת השיבה בחיוב. וכשנשאלה מה קרה אז, השיבה שהענין נגמר ואינה זוכרת מה קרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ