אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20249/07

החלטה בתיק בש 20249/07

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20249-07
14/03/2007
בפני השופט:
סגן הנשיא ידין טימור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אדוה ויצגן
הנתבע:
סלאמה אלדלאלעה
עו"ד רפי ליטן
החלטה

1. בבקשה הנדונה מתבקש ביהמ"ש הנכבד לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, פזיזות בנהיגה, ושתי עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - לפי סעיפים 67, 10 + 62 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן : "פקודת התעבורה"), סעיף 2 לפקודת הביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן : "פקודת הביטוח המנועי"), סעיפים 338 (1), 332 (1), 332 (2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן : "החוק"). נטען, כי בתאריך 5.12.06 סמוך לשעה 18:00, המשיב נפגש עם זוהר אבן פריחה, מחמד אבו פריחה ונ.פ (להלן : "המתלוננת"), באיזור ירוחם. המשיב נסע עם המתלוננת ברכבו מסוג טויוטה קורולה מ.ר. 9346114 (להלן : "הרכב") לכיוון  ירוחם ושני האחרים נסעו מהמקום והיו אמורים להיפגש מאוחר יותר.  המשיב הציע למתלוננת לנסוע למצפה רמון  והמתלוננת הסכימה. סמוך לשעה 23:30 החל המשיב לנסוע בחזרה ממצפה רמון לכיוון באר שבע בכביש 40, שהוא כביש בין עירוני, ובו נתיב אחד לכל כיוון.  המשיב נהג ברכב, למרות שאין לו רישיון נהיגה, ללא ביטוח ולמרות שבית המשפט גם הורה על פסילת רשיונו. במהלך הנסיעה שאל המשיב את המתלוננת אם יפגשו שוב, וביקש מהמתלוננת את מספר הטלפון שלה.   המתלוננת אמרה לנאשם שלא יפגשו שוב, וסירבה למסור את מספר הטלפון שלה. המשיב בתגובה, החל לנסוע במהירות גבוהה בכביש ובפראות. עד שהמתלוננת אמרה למשיב שתתן לו את מספר הטלפון שלה. המשיב עצר, אולם לאחר מכן שוב החל לנסוע במהירות גבוהה ובפראות על הכביש. המתלוננת פתחה את דלת הנוסע של הרכב והוציאה את רגלה, כדי לשכנע את המשיב להפסיק לנסוע כך.  המשיב עצר הרכב, המתלוננת יצאה, והמשיב דרש ממנה להיכנס לרכב כדי שיקח אותה לביתה. המתלוננת סירבה. המשיב עלה לרכב ונסע מהמקום. ללא ידיעת המתלוננת ביצע המשיב פניית פרסה, והתקרב למתלוננת. המתלוננת לא זיהתה שמדובר במשיב, וסימנה לרכב לעצור. המשיב עצר ליד המתלוננת, ושוב דרש ממנה שתעלה לרכבו. המתלוננת הסכימה בתנאי שהמשיב יסע לאט.  המשיב העמיד פנים כמסכים, אולם כשעלתה המתלוננת לרכב המשיך המשיב לנסוע במהירות ובפראות בכביש, והמתלוננת שבה וביקשה ממנו לעצור, וירדה מהרכב סמוך לאחר צומת חלוקים.  באותה עת נסע ברכבו בכביש ד.ב. (להלן : "המתלונן"), אשר הבחין במתלוננת שנופפה בידיה לעזרה ועצר בצד הכביש.  המשיב התרה במתלוננת, כי אם תעלה לרכבו של המתלונן יגרום להם לתאונה, ודרש מהמתלונן לנסוע מהמקום. המתלוננת רצה לעבר רכבו  של המתלונן והתחננה בפניו שיסייע לה ויעלה אותה לרכב. המתלונן העלה המתלוננת לרכבו והחל לנסוע לכיוון צומת טללים.  המשיב החל לנסוע אחר המתלוננים, כשהוא נוסע צמוד מאחוריהם. הוא צפר בחוזקה בכדי להפחידם, והסיט את הגה הרכב לעברם מספר פעמים, כדי להפחיד המתלוננים ולגרום לתאונה. סמוך לאחר צומת טללים, כשהמתלונן פנה ימינה בכביש 40 לכיוון באר שבע, עקף המשיב את המתלוננים במהירות רבה ובפראות, נסע קדימה מעט, עצר הרכב והניח על הכביש אבנים באמצע שני נתיבי תנועה, במקום בו אין שוליים לכביש כדי לחסום דרכם של המתלוננים ולסכן את חייהם. אחת האבנים פגעה בצמיג הימני של הרכב, נגרם תקר בצמיג והמתלונן נאבק להשתלט על הרכב. 

3. בדיון שנתקיים ביום 4.02.07 , מאשר הסנגור כי קיימות ראיות לכאורה וכי קיימת עילת מעצר. המשיב מודה בעבירות המיוחסות לו. בדיון שנתקיים ביום 20.02.07 מסתייג הסנגור וטוען, כי בניגוד לאמור בכתב האישום המשיב לא התרה במתלוננת ובמתלונן שיגרום לתאונה. בנוסף, אין ראיה להנחת האבנים. יתר על כן, קיימת בעייתיות בזיהוי הנהג, בייחוד לאור העובדה שהמשיב נעצר חודשיים אחרי האירוע.  לטענתו, בהתחשב בנסיבות האירוע ועוצמת המעשים די בחלופת המעצר הראשונה שהוצעה בביתו של המשיב.

4. מעיון בתיק החקירה עולים הממצאים שלהלן:

4.1 המשיב נחקר פעמיים בעניין הנדון - בתאריכים 31.01.07, 1.02.07. הוא כופר בעבירות המיוחסות לו מכל וכל. הוא מכחיש  כי הוא מכיר את המתלוננת ואת זוהר אבו פריחה ומאשר שמכיר את מוחמד. החוקר מעמתו עם העובדה שהם טענו שמכירים אותו.   הוא לא יודע מדוע שלושתם קושרים אותו לאירוע נשוא כתב האישום "אם אתם רוצים תביאו אותם שיגידו מה שהם רוצים לא מעניין אותי".

4.2  המתלוננת מסרה ארבע  הודעות

4.2.1 הודעה ראשונה - בתאריך 6.12.06 שעה 3:30  מסרה המתלוננת הודעה מפורטת מאוד. עדותה תואמת תיאור הדברים האמורים בכתב האישום.  היא מעידה, כי יום קודם מתן העדות,  באו לאסוף אותה זוהר אבו פריחה, מחמד ובחור נוסף לכיוון ירוחם. הם פגשו במשיב שהיה ברכב טויוטה קורולה. זוהר אמר למתלוננת  לעבור לרכבו של המשיב שנסע לדימונה. היא שאלה המשיב מה גילו. המשיב הוציא תעודת זהות, ממנה התברר שהוא יליד שנת 86. המתלוננת הסכימה לנסוע עם המשיב למצפה. בנסיעה המשיב החמיא לה על שפתיה. המתלוננת ביקשה ממנו להפסיק. הם חזרו  ממצפה לכיוון באר שבע, ואז המשיב שאל המתלוננת אם הם יפגשו עוד פעם. המתלוננת סירבה.  המשיב החל לנהוג בצורה פראית שהפחידה את המתלוננת, המשיב אמר "אני יסע איך שבא לי ועכשיו את תתחנני אלי".  היא ביקשה ממנו לעצור. המשיב עצר הרכב והיא נופפה לעזרה. המתלונן עצר את רכבו. המשיב אמר למתלוננת שאם היא תעלה לרכב המתלונן הוא יגרום להם לתאונה. המתלוננת עלתה לטרמפ עם המתלונן.  המשיב נסע אחריהם. המשיב המשיך בנסיעה אחריהם שסיכנה אותם ועקף אותם ברכבו במהירות "נראה שזה היה סלאמה. אני לא זיהיתי את הרכב אבל הבחור שהיה איתי אמר לי שזה סלאמה". הוא אף שם מחסום אבנים על הכביש. תוך כדי האירוע היא סיפרה לזוהר את שארע. היא נותנת תיאור של המשיב : גובה 1.65 מטר, מבנה גוף רזה, שיער שחור קצר.

4.2.2 הודעה שניה - בתאריך 29.01.07 שעה 13:00 מבקשת המתלוננת לסגור את התיק "כי זהו אני לא רוצה".

4.2.3 הודעה שלישית - בתאריך 31.01.07 שעה 15:19  המתלוננת מוסרת שהמשיב הציג בפניה תעודת זהות כחולה שם ראתה, כי שם המשיב  "עדלאה". החוקר מציג לה את ת.ז., היא מזהה את המשיב כמי שביצע בה העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. החוקר מציג בפניה רכב שנתפס מסוג טויוטה מ.ר. 9346114. המתלוננת לא מזהה הרכב "אולי היה לו רכב אחר אני לא זוכרת".

4.2.4 בתאריך 31.01.07 שעה 15:35 נערך עימות בין המשיב למתלוננת .

המתלוננת מאשרת שהמשיב הוא הבחור שהסיע אותה ברכב ביום נשוא האירוע בכתב האישום, אך היא לא מזהה אותו בודאות.  המשיב טוען, כי הוא לא מכיר את המתלוננת. לשאלת החוקר מי דובר אמת, משיבה המתלוננת "לא יודעת מי משקר". היא מסרבת להסתכל על המשיב והיא מבקשת מהחוקר לסגור החקירה נגד המשיב.

4.2.5 בתאריך 31.01.07 שעה 16:30 נחקרה המתלוננת אחרי העימות שנערך עם המשיב. היא מוסרת שפחדה מהמשיב "לא יודעת פחדתי להעיד לידו שאחר כך הוא יעשה משהו שיאיים עלי משהו כזה". היא אומרת שלא שיקרה בעדותה הקודמת בה קשרה המשיב לעבירות המיוחסות לו.

4.3 המתלונן ד.ב  מסר שלוש הודעות - הודעה ראשונה נגבתה בתאריך 6.12.06, וההודעה השנייה והשלישית נגבו בתאריך 1.02.07.
המתלונן מסר הודעות מפורטות מאוד. עדותו  תואמת תיאור הדברים בכתב האישום.  הוא מעיד, כי ביום אירוע נשוא כתב האישום הוא עשה מילואים בבסיס רמון. בשעה 00:15 הוא יצא מהבסיס לכיוון הבית בבאר שבע, אחרי צומת שדה בוקר הוא ראה רכב שצבעו כהה "לא זיהיתי אותו" ואת המתלוננת מנופפת בידיה זקוקה לעזרה. הוא עצר הרכב, ברכב היה גבר בן 30 ממוצא בדווי, שהורה לו לנסוע משם. המתלוננת הגיעה בריצה והתחננה לעזרה "אתה חייב לקחת אותי מכאן אתה חייב לעזור לי".  המתלונן פתח את נעילת הדלתות ונתן למתלוננת להכנס  והחל לנסוע. המשיב התחיל לנסוע אחריו, המשיב ניסה להתנגש בהם ברכבו, עקף אותם במהירות גבוהה.  המתלונן המשיך לנסוע, וכשהבחין באבנים על הכביש לא היה בידו סיפק לעצור את הרכב. אחת האבנים פגעה בצמיג הימני של הרכב ונגרם תקר בצמיג. חרף התקר, בשל חששו מהמשיב  לא עצר המתלונן את הרכב "בגלל זה לא עצרתי כי אני חשבתי שהוא יפגע בי ולכן נסעתי עם גלגל מפוצץ". המתלונן אומר, כי "לא ראיתי מספר רכב ולא ראיתי אותו ואני לא יכול לזהות את הנהג". (ראה שרטוט המתלונן מיום 1.02.07, ראה גם דוח פעולה מאת רסר צגאי יעקב).

4.4 הודעות חבריו של המשיב ושל המתלוננת מאשרות את המפגש בין המתלוננת למשיב באותו ערב, אל מול הכחשת המשיב את ההיכרות עם המתלוננת ואת המעשים בכלל.

4.4.1.1  מחמד אבו פריחה - 2 הודעות נגבו בתאריך 1.02.07. הוא מעיד שהלך עם זוהר, יוסף נבארי והמתלוננת לבית המשיב בירוחם, שם הם חיפשו את אחיו של המשיב סלאמן. הוא, זוהר, ויוסף נסעו והמתלוננת נשארה עם המשיב.  למחרת, הוא פגש בזוהר והוא סיפר לו "שהיה בלאגן עם הבחורה וסאלמה". הוא קרא למתלוננת, והיא סיפרה לו שהמשיב ביקש להיות חבר שלה, היא סירבה והם כמעט עשו תאונה. היא הכחישה, כי המשיב אנס אותה או נגע בה.  הוא מוסר שהוא חבר של המשיב, הוא מכיר אותו שלושה חודשים לפני המקרה. הוא מוכן לערוך עימות עם המשיב.

4.4.1.2 בתאריך   1.02.07 נערך עימות בין המשיב למחמד אבו פריחה

מחמד אומר שהוא מכיר את המשיב. המשיב לא מוכן להמשיך בעימות "תביא את הבחורה ואת זוהר ואנחנו נשב ונדבר" (ראה מזכר מאת רמ"ח טוויזר פרוספר מיום 1.02.07 - בוצעה הקלטה בעימות).

4.4.2 בתאריך 31.01.07 שעה 21:24 נחקר זוהר אבו פריחה

המשיב אסף המתלוננת בצומת ירוחם ברכב טויוטה.  הוא מכיר המשיב הואיל ופגש בו בשוק בבאר שבע עם מוחמד (הוא מזהה המשיב בתמונה). המתלוננת סיפרה לו, שהמשיב נסע ברכב במהירות היא פחדה ממנו, וביקשה ממנו לעצור לה, כי היא צריכה לשירותים. הוא עצר והגיע בחור עם הונדה והם הלכו למשטרה בבאר שבע. הוא לא מוכן לערוך עימות עם המשיב (ראה מזכר מאת רמ"ח טוויזר פרוספר מיום 1.02.07 - הקלטת שיחה בין החוקר לזוהר אבו פריחה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ