אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20241/06

החלטה בתיק בש 20241/06

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20241-06
12/02/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד צברי
הנתבע:
טלאל אלקרינאוי ת.ז. 036007094
עו"ד מוטי יוסף
החלטה

1.                  כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שתי עבירות של החזקת נשק ושתי עבירות של סחר בנשק. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים וזו הבקשה העומדת בפני.

2.                  כתב האישום מכיל שני אישומים. באישום הראשון מיוחס למשיב כי ביום 23.5.05 פגש המשיב בסוכן משטרתי ואמר לו כי הוא מעונין למכור אקדח. ביום 25.5.05 מכר המשיב לסוכן משטרתי, בהתאם לתיאום מוקדם שהיה ביניהם באותו יום, אקדח בקוטר 9 מ"מ תמורת סך של 8,500 ש"ח. האישום השני מייחס למשיב כי קודם ליום 10.7.05 קשר המשיב קשר עם אחרים להחזיק בנשקים ולמכור אותם וביום 10.7.05 נפגש עם הסוכן המשטרתי והציע לו למכירה אקדח בתמורה לסך של 10,000 ש"ח. יומיים לאחר מכן, ביום 12.7.05, כאשר נפגש הסוכן עם המשיב הציע המשיב לסוכן לבחור בין שני אקדחים שהחזיק ברשותו המשיב. האחד בתמורה לסך של 11,000 ש"ח והשני בתמורה לסך של 9,000 ש"ח. בהתאם להנחיות שקיבל הסוכן ממפעיליו ביקש הוא לרכוש את  האקדח היקר. או אז התקשר המשיב לאדם אחר וביקש ממנו כי יביא את האקדח. דקות מספר לאחר מכן הגיע האחר ומסר את האקדח לסוכן והסוכן שילם 11,000 ש"ח תמורתו. בסמוך לאחר מכן מסר המשיב לסוכן מחסנית ובה 5 קליעים עבור אקדח.

3.                  המשיב טען כי אין החומר החקירה די כדי לבדד תשתית ראייתית לכאורה להרשעתו  ולחלופין טען כי אם זו קיימת אזי מדובר בתשתית ראיתית רעועה. לפיכך, יש לבחון תחילה את חומר החקירה.

4.                  אין חולק כי הסוכן הופעל על ידי המשטרה לשם ביצוע עסקאות סמים ולא נשק.

התשתית הראייתית מבוססת על הודעותיו של הסוכן אשר סיפר כי הוא מכיר את  המשיב בהיותו שכנו מזה שנים רבות.

אשר לאישום הראשון קיימת אמרתו של הסוכן מיום 25.5.05, המספר כי באחד הימים ראה את המשיב עם אקדח בידו ואז שאל אותו אם הוא יכול למכור לו נשק. הסוכן מספר כיצד ביצע את עסקת הנשק עם המשיב, בהתאם להנחיות שקיבל מן המפעיל שלו. לחיזוק גרסה זו הצביעה המדינה על תמלול שיחות (מיום 25.5.05 שעה 16:35) בו נשמע ויכוח בין הסוכן ואדם אחר סביב השאלה אם הקוטר של האקדח הוא 9 מ"מ או 7 מ"מ. ביחס להקלטה זו מצביע התובע על דו"ח שערך השוטר גדסי, לפיו הקלטת המתעדת את השיחות הושמעה לסוכן והסוכן זיהה את קולו ואת קולו של המשיב, עמו ניהל את השיחה האמורה.

כמו כן קיים תדפיס שיחות טלפון שנעשו ממכשיר הטלפון של הסוכן למספר טלפון 0545738230. אולם, אין בהקבלה כל ראייה מאמתת כי זהו מספר הטלפון של המשיב.

ביחס לאישום השני קיימות אמרותיו של הסוכן, מיום 12.7.05 ומיום 13.7.05, בהן הוא מספר על חילופי הדברים עם המשיב ועל ביצוע עסקת הנשק עמו. לחיזוק הראיות הצביע ב"כ המדינה על מזכר מיום 13.7.05, שערך השוטר שרון גדסי,  ובו הוא מאשר כי באותו יום בשעה 11 בבוקר ראה הוא את המשיב,  ביחד עם אדם נוסף, פוגשים את הסוכן בכביש הראשי.

גדסי מציין כי הוא זיהה אותו על פי תמונה שהחזיק, תמונה אשר נמשכה מן המאגר המשטרתי. עוד נאמר במזכר כי הוא צפה במפגש ממרחק של 10 מ' ממנו וכי זיהה אותו בוודאות. כמו כן, מציין השוטר גדסי במזכר כי, במהלך המפגש, שמר אתו הסוכן על קשר עין  והצביע על המשיב כמו גם  אישר לו טלפונית כי האדם בו פגש הוא המשיב.

בנוסף קיים מזכר של השוטר שרון גדסי,  מיום 26.12.05 , בו הוא כותב כי ניגש אליו החוקר חסון והראה לו תמונה של המשיב ושאל אותו של מי החתימה המופיעה על התמונה וכי הוא אמר לו שזו חתימתו של הסוכן. והוא מוסיף ומסביר כי מספר ימים לפני הפיצוח של המבצעים אותם ביצע הסוכן, נפגש עמו הסוכן במשרדו והבחין בתמונה בניירת שהחזיק. או אז, באופן ספונטאני הצביע הסוכן על התמונה ואמר לו כי זה המשיב, ואז, לבקשת השוטר חתם הסוכן על התמונה.

5.                  מאידך, טען הסנגור כי התשתית הראייתית דלה ואין בה את החיזוקים הנדרשים לגרסת הסוכן, כדי לבסס תשתית ראייתית לכאורה להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו.  ציין הסנגור כי אין כל רשומה מוסדית המאמתת כי שיחות הטלפון אותן ביצע הסוכן אכן בוצעו למכשיר טלפון השייך למשיב. כמו כן, טען כי לא נעשה כל עימות בין הסוכן לבין המשיב, לא נעשה זיהוי קולות טכני ולא נבדקו המצאותן של טביעות אצבע של המשיב על כלי הנשק.  עוד ציין הסנגור כי המזכר של השוטר גדסי המתעד מפגש בין הסוכן לבין המשיב, אינו מתעד עסקת סחר בנשק כי אם מפגש סתמי.

מעבר לאמור, בנוגע לתשתית הראייתית הצביע הסנגור על העובדה, עליה לא חלק התובע, כי הסוכן ביקש לחזור בו מן ההסכם עם המדינה וכי במסגרת עתירתו של הסוכן לבית המשפט העליון, בבג"צ 10456/05,  מסרה המדינה הודעה לפיה מבוטל ההסכם בין הסוכן לבין המדינה ושמו ימחק מכל כתבי האישום בהן נרשם כעד תביעה. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין.

6.                  אל מול דברים אלו טען ב"כ המדינה  כי המדינה תעמוד על הגשת אמרותיו של הסוכן לפי החריג של סעיף 10א (ב)  לפקודת הראיות וזאת לנוכח הראיות שבידי התביעה לפיהם הופעל לחץ כבד על הסוכן לחזור בו מן ההסכם עם המדינה, לחץ אשר הופעל עליו על ידי אביו ואשר הביא את הסוכן לבצע  פעמיים  ניסיונות אובדניים.

7.                  למהותן של ראיות לכאורה נתן בית המשפט העליון את הדעת בבש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל , פ"ד נ' 2 133 בקובעו כי :

"קיים הבדל מהותי בין "ראיה לכאורה" הדרושה למעצר עד תום ההליכים לבין "ראיה רגילה" (או "ראיה מוחלטת") הדרושה להרשעה או לזיכוי. "ראיה לכאורה" היא מטבעה ראיה גולמית. היא טרם עברה את כור ההיתוך של ההליך הפלילי. אין כל אפשרות להכריע על פיה את אשמתו או חפותו של נאשם. מידות ההוכחה הרגילות - בין זו (האזרחית) של עודף ראיות או נטיה של מאזן ההסתברות ובין זו (הפלילית) של שכנוע מעבר לכל ספק סביר - אינן תופסות בה. "ראיה לכאורה", היא איפוא, ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי, אשר יוצא מהכוח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי.

בעוד שראיה "רגילה" נבחנת בסיום ההליך השיפוטי, מתוך הסתכלות מן ההווה אל העבר, הרי הראיה "לכאורה" נבחנת בתחילת ההליך השיפוטי או במהלכו, מתוך הסתכלות מן ההווה אל העתיד. הערכתה מבוססת על הסיכוי הטמון בחיק העתיד להפיכתה לראיה רגילה. מהותה של הראיה לכאורה היא איפוא, בפוטנציאל ההוכחתי הטמון בה. פוטנציאל זה יוצא מהכוח אל הפועל במהלך ההליך שיפוטי, לאחר חקירה ראשית ונגדית, וקביעת אמינות ומשקל.....

השאלה אשר בית המשפט מציב לגביה היא בגדר טיבה כראיה פוטנציאלית. ודוק: גם במסגרת הראיות לכאורה, בית המשפט צריך לקבוע ממצאים. ממצאים אלה הם לכאורה, ואין עניינם הכוח הראייתי האקטואלי הטמון בחומר החקירה. ממצאים אלה עניינם הכוח הראייתי הפוטנציאלי הטמון בחומר החקירה. אכן, "ראיות לכאורה" מחייבות תמיד הערכת סיכויים בדבר התפתחות עתידה, וזאת על רקע המכלול הקיים כבר עתה, ובעיותיו המובנות. על כן, השאלה אותה צריך השופט לשאול עצמו, לעניין ראיות אלה, הינה אם טיבה של הראיה - על רקע מכלול הראיות כולן המצוי בשלב זה - הוא כזה שקיים סיכוי סביר לכך שאותה ראיה תהפוך בסוף ההליך הפלילי לראיה רגילה אשר על פיה היא לבדה או בהצטרפה לראיות פוטנציאליות אחרות, ניתן יהיה לקבוע כנדרש את אשמתו של הנאשם. "ראיות לכאורה להוכחת האשמה" הן איפוא ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, בקביעת אמינות ומשקל - יוביל לראיות (רגילות) אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר. בכך מושג איזון ראוי בין הערכים החברתיים המתנגשים. אכן, אין זה ראוי לעצור נאשם אלא אם כן קיים סיכוי סביר שהראיות הקיימות נגדו, לאחר שיעברו את כור ההיתוך של ההליך הפלילי, יש בכוחן להוכיח את אשמתו. אם חומר החקירה אינו מטיב זה, אין זה ראוי לשלול את חירותו של הנאשם. מסקנה זו נותנת ביטוי לאופיו המיוחד של ההליך אשר במסגרתו מתקבלת ההחלטה, בדבר מעצר עד תום ההליכים בהתבסס על ראיות לכאורה. על כן אינה נבחנת הוכחת אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר, אלא רק הכוח ההוכחתי הפוטנציאלי האצור בחומר החקירה."

8.                  לאחר שחזרתי והפכתי בתשתית הראייתית סבורתני כי יש בכוחן של הראיות הקיימות נגד המשיב להוכיח לכאורה את אשמתו. דהיינו, כי קיימת תשתית ראייתית להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו ואין לומר כי התשתית אינה מבוססת כלל. קיימות אמרותיו של הסוכן המקבלות חיזוק באשר לזיהוי המשיב משני המזכרים שרשם השוטר גדסי. אמנם, אין מדובר בחיזוק משמעותי כפי שהיינו מצפים לראות שהמשטרה תדאג מראש להבטיח קיומו, אך קיים הוא.

אולם, בשילוב שנוצר והוא הסבירות הגבוהה כי הסוכן לא יעלה על דוכן העדים למסור עדות והקושי הצפוי בהוכחת קבילותה של אמרתו, בהיותו עד אשר אינו עולה על דוכן העדים,  וקיומה של ראייה מחזקת שאינה משמעותית לתוכן העסקאות, יש לומר כי הכרסום בתשתית הראייתית מחייב בחינת חלופה למעצרו של המשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ