אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20223/06

החלטה בתיק בש 20223/06

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20223-06
14/02/2006
בפני השופט:
שרה דברת

- נגד -
התובע:
חוסיין דורמז דרכון טורקי מס' 686746 TRI
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

1.         נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים של שהיה בלתי חוקית, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952, בכך שבשנת 96 נכנס לארץ כשבידו אישור עבודה בחברת סלומון. כ-20 ימים לאחר כניסתו ברח ממעסיקו ועסק בעבודות מזדמנות מבלי שהיו בידיו ההיתרים הנדרשים. בשנת 2002 עזב את הארץ דרך נתב"ג.

            בחודש פברואר 2003 נכנס לתחומי מדינת ישראל באמצעות ספינה. העורר עזב את הספינה ומתחם הנמל ושהה בארץ שלא כחוק עד שנעצר ביום 29.6.03 והוצא נגדו צו הרחקה מהארץ.

            בחודש דצמבר 2003 שוב נכנס העורר לארץ באותה דרך, דהיינו הגיע בספינה שהובילה אותו לנמל חיפה, ניצל ההזדמנות, ירד מהספינה ונשאר בארץ. ב-21.11.04 נמצא שוהה שלא כדין ברחוב לוינסקי 81 בת"א. כשזיהה העותר את השוטרים שהגיעו אליו, קפץ מהחלון בקומה הראשונה וזאת במטרה להכשיל השוטרים מלבצע תפקידם כחוק. בנסיבות אלה מיוחס לו גם אישום של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

            נגד העורר הוצא צו הרחקה מן הארץ ביום 21.11.04.

2.         עובר ליום 27.7.05 קשר העורר קשר עם אדם בשם "אייטקין" שיסייע לו להסתנן לארץ דרך גבול מצרים, מבלי שהיו בידיו אישורי כניסה, תמורת 3,000$. במסגרת הקשר ולשם קידומו שילם העורר לאייטקין 3,000$ תמורת ויזה של אשרת תייר למצרים, כרטיס טיסה ושהיה במלון בקהיר. העורר הגיע למלון בקהיר שם נאסף על ידי אנשים, שהעבירו אותו לישראל דרך גבול מצרים בכך שחצה את הגבול שלא דרך נקודת מעבר מוסדרת.

            ביום 3.1.05 נמצא העורר שוהה שלא כדין בתחומי מדינת ישראל. כתב האישום מייחס לו קשירת קשר לביצוע פשע עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 והסתננות לאחר גירוש, עבירה לפי סעיף 3 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) התשי"ד - 1954 ושהייה בלתי חוקית עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל.

3.         אישום נוסף מייחס לעורר עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון, עבירה לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ומתן סעד למסתנן - עבירה לפי סעיף 6 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) התשי"ד - 1954 בכך שעובר ליום 11.3.05, קשר העורר קשר עם פבזי אג'אר לפיו העורר יסייע לשני אחיו של פבזי להסתנן לארץ דרך גבול ישראל מצרים, תמורת תשלום של 4,000$. במסגרת הקשר ולקידומו שילם פבזי לעורר 250$ תמורת יצירת קשר עם אישה בתורכיה אשר סייעה לאחיו של פבזי להגיע לישראל.

4.         בית משפט השלום בבאר שבע, כב' השופט י.אקסלרד, בהחלטה מיום 11.1.05 (ב.ש 1186/06) קבע שקיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסת לעורר וכי קמה עילת מעצר, נוכח מסוכנותו של העורר, שלא רק שנכנס לישראל דרך מצרים, אלא גם  ניסה להבריח אנשים לישראל. בית משפט קמא סבר שלא יהיה בחלופת המעצר המוצעת כדי לנטרל את מסוכנותו והחשש שימלט מהדין. עוד ציין בית משפט קמא כי "שוקל הייתי לעבות את חלופת המעצר שהוצעה, בהפקדה כספית גבוהה או אפילו גבוהה מאד בנסיבות הענין, אולם לאור דברי באת כח המשיב, כי הדבר אינו אפשרי מבחינתו הרי גם אפשרות זו אינה קיימת". בהחלטה נוספת בענינו של העורר שב ביהמ"ש וציין: "נכון הוא כי ציינתי בהחלטתי מיום 11/1/06 כי שוקל הייתי לעבות את חלופת המעצר בהפקדה כספית גבוהה - ואולם, סכום ההפקדה שהוצע היום על ידי ב"כ המשיב, רחוק מאד מהיות סכום ההפקדה גבוה".

5.         מכאן הערר שבפני, בו נטען כי טעה בית משפט קמא משקבע כי מתקיימת בעורר עילת מעצר וטעה משפטר עצמו מהצורך להכריע בשאלת תחולתו של החוק למניעת הסתננות. עוד נטען כי קיימת סתירה פנימית בהחלטת בית משפט קמא משקבע כי מחד גיסא "מסוכנותו" של העורר באה לידי ביטוי בהתעקשותו להיכנס לישראל ולשהות בה באופן  בלתי חוקי ומאידך גיסא, קבע כי קיים חשש, כי ימלט מן הדין שכן הוא "נעדר תמריץ שלא לעזוב את הארץ".

            עוד נטען כי טעה בית משפט קמא משנמנע מלנקוב בסכום הערבון הראוי להפקדה בנסיבות הענין וכל שביקשה, ב"כ העורר, היה לקצוב סכום הפקדון ולא לנהל מו"מ, באשר לשיעורו.

6.         לענין תחולת החוק למניעת הסתננות מפנה ב"כ העורר לע.פ. 7163/05 (מחוזי ב"ש) מדינת ישראל נ. LIM QINGGJIANG ואח'. פסק דין זה אינו קובע עקרונות, אלא כל שנאמר בפסק דין זה שבמקרה ספציפי, שנדון בפני ערכאת הערעור, אין להתערב בהכרעת בית משפט השלום והפסיקה העקרונית תידחה לעת מצוא. ביהמ"ש המחוזי דחה הערעור, משלא נמצא פירוט עובדתי של הסתננות בכתב האישום. לא כך הדבר לכאורה במקרה שבפני. בכתב האישום פירוט עובדתי לשהותו של העורר ואלה שעזר להם במצרים. קיים תיאור עובדתי לאופן ודרך חציית הגבול, כך שלכאורה יש תחולה לחוק למניעת הסתננות לעניננו והדברים יתבררו לעומקם בעת ההליך העיקרי בתיק.

7.         גם אם לא חל בענינינו החוק למניעת הסתננות, יחול חוק הכניסה לישראל ומעשיו של העורר, באופן בו בוצעו, מקימים עילה למעצר. העורר בהתנהגותו מצביע שאין מורא החוק עליו. למרות שגורש מספר פעמים שב וחוזר לארץ בדרך לא דרך. כל פעם הוא מוצא פירצה אחרת, דרכה הוא נכנס לארץ מבלי שיש בידו היתר כדין. העורר הגדיל לעשות כאשר עזר גם לאחרים להכנס לארץ ללא היתר בדרכים עקלקלות, תמורת תשלום שקיבל מהם, כפי שעולה מעדותו של פבזי. עיון בחומר הראיות מלמד לכאורה שמדובר ברשת שתחילתה בתורכיה, עם איש קשר היושב שם, אליו הפנה העורר את המעונינים להיכנס לארץ, דרך מצרים גם שם מצוי איש קשר וסופו של הקשר דרך אנשים העוזרים לחצות הגבול לישראל, למעונינים בכך תמורת תשלום.

עוד לציין שלעורר במכשיר הסלולרי שלו מספר הטלפון של אותם אנשים "העוסקים" בהברחת הגבול לישראל. העורר הסביר שהמספר מצוי ברשותו למקרה ויגורש מהארץ וירצה לחזור שוב.

לא רק זאת, בשימוע שהתנהל לעורר ביום 21.11.04 טרם הרחקתו ציין שאם ירצה לשוב לארץ ישנה זהותו ויבוא שוב. כאן באה לידי ביטוי מסוכנותו של העורר לגביו אין גבולות, כשהוא "ננעל" על מטרה והמטרה היא שהותו בארץ - הוא יעשה הכל בדרך לא דרך כדי להשאר כאן. העילה למעצר כפי שציין בית משפט קמא,מקורה בחשש להימלטות מהדין. חשש זה אינו מופרך לאור התנהגותו של העורר ואין כל סתירה בקביעת בית משפט קמא בין החשש להימלטות מהדין  ובין רצונו  של העורר להשאר בארץ.  בית משפט קמא לא קבע שהעורר ימלט מן הארץ, אלא ימלט מהדין, ויש שוני מהותי בין שני הדברים. החשש לגבי העורר, שברגע שישוחרר הוא פשוט יעלם, גם כדי להימלט מהדין וגם כדי לממש רצונו להשאר בארץ.

העורר בהתנהגותו הוכיח, כאמור, שאין לו גבולות. העורר שב ונכנס לארץ במשך עשר השנים האחרונות ובצוי ההרחקה וסגירת שערי המדינה בפניו אין כדי להרתיעו. תמיד ימצא הוא הפירצה לכך.

בחלופת המעצר המוצעת לא יהיה כדי לנטרל את מסוכנותו של העורר ולהבטיח התייצבותו לדין. הערב המוצע, בהיותו אדם נורמטיבי, אכן ידווח לרשויות היה והעורר יעלם, אך יהא זה כבר מאוחר מדי. אם בכל הפעמים בהם גורש מן הארץ לא היה כדי להרתיעו לא יהא בחלופת המעצר להרתיעו מלהימלט מהדין, בין אם במטרה להשאר בארץ במקום מסתור או לעזוב את הארץ ולחזור אליה, בדרך לא דרך כעבור זמן.

ובנוסף, גם בשהותו של העורר בחלופת מעצר, עדיין יוכל לקיים את הקשר עם אותם אנשים העוסקים בהברחת אנשים לארץ, שכן עיקר הפעילות מתבצעת באמצעות המכשיר הסלולרי.

סוף דבר הערר נדחה.

בשולי הדברים אעיר, שאם סבר בית משפט קמא, שיש מקום לשחרר העורר בהפקדה בסכום גבוה, לא היה מקום לשאול העורר לסכום המוצע על ידו להפקדה, על מנת שלא יווצר רושם, ולו לכאורה, כפי שטענה ב"כ העורר, שבית המשפט ניהל מו"מ עם העורר, באשר לשיעור ההפקדה, אף כי ביהמ"ש ציין בהחלטתו כי אינו מנהל מו"מ לגבי סכומי ההפקדה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ