אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20195/08

החלטה בתיק בש 20195/08

תאריך פרסום : 21/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20195-08
10/04/2008
בפני השופט:
ברוך אזולאי-ס.נשיא

- נגד -
התובע:
אוחיון סימון
עו"ד גיא אשר
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

ההליך:

מדובר בערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע (השופט אלון אופיר) בב"ש 3454/07 מיום 23.12.07, לפיה נדחתה בקשת המערער להארכת המועד להישפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").

הודעת תשלום הקנס

ביום 8.11.03 נמסרה למערער, נהג מונית, הודעת תשלום קנס, לפיה נהג ברכבו באותו יום בצומת הרחובות העצמאות והרצל בבאר שבע ללא חגורת בטיחות, בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, והוא נקנס בסך של 250 ש"ח. דברי המערער שצוינו בהודעת תשלום הקנס היו שהוא בדיוק הוריד נוסע.

בקשת המערער להישפט

ביום 13.11.07 הגיש המערער בקשה להישפט לפי סעיף 230 לחוק, בטענה שבסמוך לפני קבלת הודעת תשלום הקנס, הוא סייע לנוסע נכה לרדת מהמונית, נכנס בחזרה למונית, חגר את חגורת הבטיחות, התחיל ליסוע וסידר את החגורה שהייתה מפותלת, ובעודו מטיב את אחיזת החגורה נעצר על ידי שוטר. כמו כן נטען בבקשה, כי ניסיונותיו להסביר את השתלשלות העניינים לשוטר לא צלחה וכי בגין עבירה זו נצברו לחובתו 6 נקודות. לטענתו בבקשה, באותה עת לא היה מודע לזכויותיו ולא ידע על האפשרות להישפט בגין העבירה, ולאחרונה נפסל רישיונו למשך שלושה חודשים עקב צבירת נקודות, דבר הפוגע במטה לחמו ומוביל להידרדרותו הכלכלית.

החלטת בית משפט קמא

בהחלטה נשוא ערעור זה מיום 23.12.07 נקבע, כי המערער הגיש את הבקשה להישפט באיחור, לאחר שחלפו תשעים היום הקבועים בחוק, וכי הבקשה הוגשה בהתאם לסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 230 לחוק. בית המשפט קמא דחה את בקשת המערער וציין כי הוא לא העלה כל טעם מהותי לאי הגשת הבקשה להישפט בזמן שנקבע בחוק, וכי משלא פעל המערער תוך זמן סביר לערוך בירור מקיף ויסודי בכל הקשור לדו"חות הקשורים אליו, אין לו להלין אלא על עצמו, ובנסיבות אלה חל עקרון סופיות הדיון.

הודעת הערעור

בהודעת ערעור שהגיש המערער ביום 29.1.08 טען המערער, כי בקשתו להישפט נדחתה על ידי בית המשפט קמא מאחר שלא פעל בזמן על מנת להישפט ובטענה שלא נגרם לו עיוות דין, אך הוא פנה למשטרת ישראל כדי לבטל את הדו"ח והסביר שנתן שירות לנוסע נכה, וכמו כן הסביר שחשש להתעמת מול המשטרה לאחר שסירבה לבטל את הדו"ח, ולכן בחר לשלם את הקנס ולא הבין את המחיר שישלם בגין צבירת הנקודות. עוד טען המערער שברצונו לקבל את יומו בבית המשפט ולהוכיח את חפותו והוסיף כי הוא מפרנס חמישה ילדים כנהג מונית וכי ללא רישיון הנהיגה יגרם לו נזק רב.

הדיון בפני בית משפט זה

בדיון שנערך בפניי ביום 21.2.08 חזר המערער על האמור בהודעת הערעור, ולשאלה מדוע לא פנה בבקשה מתאימה כשקיבל את הנקודות בגין הדו"ח הנדון, אלא רק לאחר שהצטברו לו הנקודות שמביאות לפסילה, השיב שלא פנה כי לא היה מודע למצב הנקודות שלו, ושלא קיבל הודעה על הנקודות בקשר לעבירה הנדונה, אלא קיבל הודעה על פסילת הרישיון עם הצטברות של 36 נקודות. ב"כ המשיבה טען מנגד כי אין לבית המשפט סמכות לדון בהרשעה חלוטה של המערער, מכיוון שהוא הודה במיוחס לו, הורשע ונגזר דינו, ונטען כי במקרה זה הסמכות לביטול מוקנית לתובע, ולא לבית המשפט. לשאלה האם סעיף 229(א) לתקנות התעבורה לא מעניק סמכות לקבל הודעה באיחור, השיב ב"כ המשיבה שמכיוון שסעיף 230 הוא כללי וסעיף 229 הוא ספציפי, הוא גובר על סעיף 230, והסמכות להאריך את המועד לפי החוק מסורה לתובע ולא לבית המשפט. לגופו של עניין נטען, כי יש חשיבות רבה לסופיות הדיון בבקשות אלה, ושאין מקום לגרום למערכת לפתוח מחדש תיקים, ובמיוחד תיקי תעבורה שמספרם רב, וזאת בהתחשב בכך שיש הודאה במיוחס למערער. כמו כן נטען, כי המערער לא הראה טעם מדוע נמנע מלהגיש את הבקשה במועד שנקבע, וכי אין המדובר בעיוות דין, שכן השיקולים של ניקוד במשרד הרישוי הם שיקולים שעניינם צריך לבוא לידי ביטוי בבית משפט לעניינים מנהליים ולא בבית משפט זה. בתגובה לכך אמר המערער שלא הודה בדבר ושלמד את הלקח, שיש לו משפחה ושזו פרנסתו.


דיון

נראה לי שיש לדחות את הערעור מהטעמים הבאים:

1.            בסעיף 229(ח) לחוק נקבע כי "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו". המערער שילם את הקנס ולכן רואים אותו כאמור בסעיף. דהיינו, עניינו הסתיים ואין לדון בו כעת מחדש.

2.            בסעיף 229 לחוק נקבע:

" 229. תשלום הקנס [תיקון: תש"ן, תשנ"ו, תשס"א(4)]

(א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצוין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג);

(2) הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה."

בסעיף 330 לחוק נקבע:

"230. הזמנה למשפט [201ח (ו)] [תיקון: תשמ"ז, תש"ן]

הודיע אדם לפי סעיף 229 (א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם ההודעה האמורה ניתנה באיחור. ..."

אין מחלוקת שהמערער לא הגיש את הודעת הערעור תוך 90 יום מיום ההמצאה כאמור בסעיף 229 (א)(2). סעיף 330 הנ"ל מאפשר אמנם לבית המשפט לקיים את המשפט גם אם ההודעה האמורה ניתנה באיחור, אך זאת "מנימוקים שיירשמו", ונראה לי שאין מקום בנסיבות העניין לאפשר זאת.

ראשית, הודעת הערעור הוגשה ביום 29.1.08 כאשר הודעת הקנס נמסרה למערער ביום 8.11.03, דהיינו חלפו הרבה יותר מתשעים יום כאמור בסעיף, ולמעשה מדובר בפרק זמן ארוך במיוחד של למעלה מארבע שנים. המערער הגיש את הודעת הערעור לגרסתו רק לאחר שרישיון הנהיגה שלו נפסל עקב צבירת נקודות בגין עבירות שונות, ונראה לי שלא לכך כיוון המחוקק כאשר קבע את הגבלת הזמן בסעיף והחריג לה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ