אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2019/06

החלטה בתיק בש 2019/06

תאריך פרסום : 27/09/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2019-06
23/04/2006
בפני השופט:
י' דר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. רומיאו בן גבי מרשי
2. מריו בן גבי מרשי

החלטה

1.         הערר וההליך

1.1        ערר על החלטת סגן הנשיא, השופט ח' שילוני מבימ"ש השלום בחיפה, שניתנה בב"ש 2767/06 אתמול - 20.4.06 בשעה 13.40.  

            השופט קבע שקיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות שיוחסו למשיבים בכתב האישום שהוגש נגדם והן עבירות של התנהגות העלולה להפר שלום הציבור, איומים, תקיפה בתנאים מחמירים והחזקת סכין שלא כדין.

            השופט דחה את בקשת העוררת להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים במשפטם, והורה כי ישוחררו לחלופת מעצר בבית אביהם בו הם מתגוררים, ולא יצאו ממנו.

            לבקשת ב"כ העוררת, הורה השופט לעכב את השחרור ממעצר למשך 24 שעות "... בתנאי שהערר יוגש עד היום בשעה 17.00".

1.2        הערר הוגש לבית-המשפט בשעה 16.00 וקבעתי שמיעתו להיום בשעה 09.00. שמעתי טעוני ב"כ הצדדים וקיבלתי לידי את תיק החקירה.

            ב"כ העוררת מבקש להתערב בהחלטת הערכאה הראשונה, ולקבוע שאין מקום לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר, ובוודאי לא בבית אביהם, בו הם מתגוררים. עוד הוא קובל על לוח הזמנים הקצר שנקבע לעוררת להגשת ערר, ואשר הביא לכך שהערר נוסח בלחץ של  זמן. לענין זה, כמו גם לענין עצם השחרור לחלופת מעצר, הגיש פסיקה.

            הסנגורים טוענים שאין מקום להתערב בהחלטה, ומפנים לראיות וכן לגילם של המשיבים ולנסיבותיהם.  

2.         תמצית העובדות

2.1        המתלוננת טוענת כי בהיותה בחנות "המשביר לצרכן" שבה היא עובדת, ביקשה מאחיה להביא לה פריט וכך עשה. לאחר מכן כשיצא שמעה צעקות וראתה מישהו תוקף את אחיה והאחר גם הוא עומד לתקוף אותו. היא תפסה את זה שביקש לתקוף בנסיון להרחיקו מאחיה והוא דחף אותה בחזה ואחיה, שהורחק מן המקום, ברח. היא ראתה את המשיבים יוצאים עם סכינים, עקבה אחרי אחד מהם, תפסה אותו בדלת כשהוא מנופף בסכינו והוא נתפס על ידי אנשים אחרים.

2.2        בהודעה מפורטת יותר שנתנה לאחר מכן, סיפרה שכשהיתה עם אחיה, עברו לידה המשיבים ואחד מהם היכה בכתפה מכה חזקה. אחיה, ששאל מה קרה, נדחף על ידי השניים שתקפו אותו באגרופים וקיללו אותו. לדבריה, תפסה אחד מהם והוא דחף אותה ואנשים אחרים הפרידו. אחד מהם רץ וחזר כעבור כדקה כשהוא אוחז בידו סכין ורץ לעבר אחיה. אחיה נמלט והיא אחזה באחר שכיוון מולה את הסכין וברח.

2.3        גרסת המשיבים היא שהותקפו על ידי זרים וכדי להגן על עצמם, סר אחד מהם לחנות וחזר משם עם סכינים.

3.         טענות הצדדים

3.1        ב"כ העוררת טוען כי מדובר בבריונות לשמה, תוך שימוש בסכינים וכי ראוי היה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים במשפט. לענין נסיבותיהם של המשיבים, הוא מפנה לכך שאף שהם צעירים (המשיב 1 יליד דצמבר 1985 והאחר יליד מרץ 1982), עומדת לחובתם מעורבות בפלילים. המשיב 1 עשה שימוש ברכב ללא רשיון, כשהוא נוהג בפזיזות, הפריע לשוטר במילוי תפקידו והחזיק אגרופן או סכין. הדבר היה בשנת 2001 והוא נדון בבית-המשפט לנוער ולא הורשע שם. המשיב  2 הורשע בבית-משפט שלום בחיפה בגין עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור בשנת 2001.  עוד קיימים לגביו רישומים הנוגעים לעבירות רכוש משנת 2002.

3.2        טענה נוספת בפני ב"כ העוררת שבימ"ש השלום לא אפשר לו לחקור את המצהיר ומכל מקום, כי בית המשיבים כיעד לחלופה ואבי המשיבים כמפקח, אינם מתאימים לאור כשלונו של האב למנוע התנהגותם של המשיבים כפי שבאה לידי ביטוי ברישומים לגביהם ובארוע הנוכחי.

3.3        הסנגורים מצביעים על דברי השופט שילוני לפיהם עברם אינו מכביד ואין חשש למסוכנות קונקרטית. עוד הם מצביעים על כך שהמשיבים לא היו מצויידים בסכינים, כי אחד מהם נחבל ואף שעל אחד הסכינים נמצא דם (ולטענת ב"כ המשיב 1, זה דמו של מרשו), לא נבדק הדם כדי לזהות את הנפגע. הם מפנים לכלל שלפיו יש לבחון חלופת מעצר בכל מקרה, ובנסיבות הארוע, אין יסוד להתערבות בהחלטת בית-המשפט, שכן מן המשיבים לא נשקפת מסוכנות.

4.         לוח הזמנים

4.1        צריך לפתוח בכך שלא היתה הצדקה לכבול את העוררת בסד זמנים קצר, שאינו מוצדק. ראוי שהחלטה על שחרור לחלופת מעצר תעוכב, אם מבקשת זאת המאשימה, למשך 48 שעות, וזאת כדי לאפשר שניים: שקילה אם יש הצדקה להגיש ערר אם לאו, והדבר מחייב עיון בהחלטה ולעתים התיעצות עם בעלי סמכות, וכן הכנת הערר והגשתו, אם הוחלט להגיש את הערר. שני אלה אינם צריכים להעשות בסד זמנים קצר מדי.

הצורך להעתר, בדרך כלל, לבקשות המאשימה להארכת מועד נקבע בפסיקה פעמים רבות (למשל, בש"פ 10982/03 אחמד מחמוד ג'עפרי נ' מדינת ישראל; ניתן ביום 28.12.03.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ