אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20188/06

החלטה בתיק בש 20188/06

תאריך פרסום : 02/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20188-06
07/02/2006
בפני השופט:
שרה דברת

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
סייאח בן חליל אבו סייאח
החלטה

1.                   נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה-עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977, חבלה בכוונה מחמירה עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק הנ"ל והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

עפ"י כתב האישום, ביום 25.1.06, נהג המשיב ברכב טויוטה ברח' יהודה בערד, כשלצידו יושב אדם נוסף. שוטר הבחין שהמשיב נוהג ללא חגורת בטיחות, סימן לו לעצור בצד, המשיב הניף את ידו כלפי השוטר בתנועת ביטול והגביר את מהירות הנסיעה של הרכב על מנת להתחמק מהשוטר. השוטר יואב סלוביק וחי אבנעים, היו בסמוך ברכב סמוי, פתחו במרדף אחרי המשיב. השוטר מוחמד אבו חמיד הצטרף למרדף כשהוא נוהג ברכב שמזוהה כרכב משטרתי. המשיב נהג ברכב כשהוא סוטה ועובר מנתיב לנתיב על מנת למנוע מהרכב בו נהג יואב סלוביק לעקוף אותו עד כי הרכב המשטרתי נאלץ לבלום מספר פעמים על מנת למנוע התנגשות ברכב הנמלט. המשיב בנהיגתו גרם לכלי רכב שנסעו בשני הנתיבים לבלום ולסטות מנתיב נסיעתם. הולכי רגל שחצו הכביש, נאלצו לקפוץ במהירות ולחזור למדרכה, אחרת המשיב היה דורס אותם, בנסיעתו הפרועה.

גם כשהפעיל הרכב הסמוי אור כחול מהבהב, והשוטר אבו חמיד, הפעיל סירנה משטרתית, תוך כדי מרדף אחריו והורה למשיב לעצור, המשיך המשיב לנהוג בצורה מסוכנת כשהוא עובר מנתיב לנתיב ומונע מהשוטרים לעקוף אותו. כלי הרכב שנסעו בכביש נאלצו לסטות מנתיבם על מנת שלא להתנגש במשיב, שלא נתן להם זכות קדימה. המשיב הגיע לכיכר, שם חצו קטינים הולכי רגל את הכביש, תוך שהוא נוהג במהירות עד כי הקטינים נאלצו לקפוץ ולחזור למדרכה, כדי למנוע את דריסתם בידי המשיב, אשר המשיך לנהוג במהירות ובפראות. בסופו של דבר הצליחו השוטרים לאגף את המשיב ולעצור אותו, הוא נאבק בשוטרים והתנגד למעצר.

2.                   ב"כ המשיב טען שלגבי העבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) אין התייחסות ספציפית בכתב האישום, אלא רק בסעיף 9 שבו, יש התייחסות כללית. עוד טען שעבירה זו דורשת כוונה של הטלת מום או נכות או לגרום לחבלה חמורה ואילו מתוך כתב האישום עולה, שהוא ביצע את המעשים במצב נפשי של חוסר איכפתיות שמתאים לפזיזות ולא לכוונה תחילה. לגבי העבירה של סיכון חיי אדם, בנתיב תחבורה, נטען שאכן המשיב לא ציית להוראת  השוטר וחמק ממנו. בהמשך הרכב המשטרתי היה ללא סימני זיהוי, המשיב חשש ולכן נסע במהירות. הגם שנסע במהירות, כי לא ידע מדוע הרכב נוסע אחריו, לא סיכן חיי אדם. זאת ניתן לראות מעדותו של השוטר חי אבנעים, אשר ישב בניידת בה נהג השוטר יואב סלוביק והעיד כי לא ראה את המשיב סוטה מהנתיב וגורם לרכבים אחרים לסטות, כן הבחין שנסיעתו היתה מהירה. גם לא הבחין באנשים שירדו לכביש וחזרו למדרכה בגלל נסיעתו של המשיב, כך שלכל היותר, ניתן לייחס לו עבירת תעבורה.

3.                   עיון בחומר החקירה מלמד כי השוטר שי ביטון עסק באכיפת החוק בצומת יהודה חברון בערד, היה לבוש בגדי שוטר, עליו מעיל בצבע כתום זוהר עם סמל של משטרת התנועה. הוא הבחין ברכב טויוטה, בה נהג המשיב ולידו נוסע, כאשר המשיב אינו חגור בחגורת הבטיחות - סימן לו לעצור. המשיב הסתכל עליו, עשה תנועה של ביטול, הגביר המהירות וברח מהמקום. דווח על כן לניידת סמויה שהיתה בסמוך, בה ישבו השוטרים יואב סלוביק וחי אבנעים, אשר החלה לנסוע אחריו. גם השוטר אבו חמיד מוחמד, הצטרף למרדף המשטרתי.

השוטר יואב סלוביק העיד כי החל לנסוע אחרי המשיב, הצליח להשיג אותו אך לא לעקוף  כיון שהמשיב "... נסע בזיגזג עובר מנתיב לנתיב, בכביש דו מסלולי, ברחוב בו התנועה חד סטרית. הוא עבר נתיב לנתיב על שדרות ירושלים כאשר במהלך נסיעתו מעבר לנתיב ונתיב גרמה לרכבים שנסעו בנתיב לידו לסטות הצידה ולהולכי רגל שירדו לכביש לחזור חזרה כשהוא כל הזמן סוטה על מנת למנוע ממני לעקוף ולעצור אותו...". (עמ' 1 הודעה מיום 25.1.06 עמ' 1 ש' 9-11). במהלך המרדף הצטרף רכב משטרתי, עם אורות מהבהבים וסירנה שנסע אחרי הרכב הסמוי, הבחין שהמשיב הסתכל אחורה והמשיך בנסיעתו. בהמשך הפעיל אורות מהבהבים, אך גם אז המשיב המשיך להמלט. בהמשך המרדף בסמוך לבין העלמין בערד, הצליח להצמד אליו ולהורידו. אז המשיב נעצר.

השוטר מוחמד אבו חמיד, שהשתתף במרדף, העיד שהרכב של המשיב נסע מהר, לא נתן זכות קדימה לרכבים שנסעו בכיכר ואלה שהיו בתוך הכיכר נאלצו להאט נסיעתם, אחרת היו מתנגשים בו. העיד שהרכב המשטרתי שנסע לפניו, ניסה לעקוף את רכבו של המשיב, אך זה נהג בזיגזג, סוטה מימין לשמאל של הכביש כדי למנוע מניידת הבילוש לעקוף אותו.

בכיכר בן יאיר - מואב, היו תלמידי בית ספר שחצו את הכיכר, כשהבחינו במשיב הנוסע במהירות לעברם, חזרו למדרכה כדי לא להפגע.

כאשר נעצר המשיב הוא היה עצבני ולחוץ, אמר שרדף אחריו רכב אזרחי ולא ניידת, פחד ולא ידע מי זה.

השוטר חי אבנעים, שהיה ברכב הסמוי, בו נהג יואב סלוביק, העיד שנסעו אחרי המשיב, ניסו להשיגו אותו, אך הוא לא נתן להם. לא ראה שהרכב סטה מנתיבו וגרם לרכבים אחרים לסטות אף הם, הבחין שנסע במהירות, לא הבחין שאנשים ירדו לכביש וחזרו למדרכה. מעיד שהמשיב הוריד נוסע שהיה עימו, זרק התיק ופתח בנסיעה פרועה. ירד מהניידת כדי לעכב הנוסע. לא השתתף במהלך כל המרדף.

4.                   אין סתירה של ממש בעדויות השוטרים. השוטר חי אבנעים, השתתף במרדף זמן קצר ביותר וזו הסיבה שלא ראה את נהיגתו הפרועה והמסוכנת של המשיב, עליה העידו שני השוטרים, שנסעו אחריו בשני רכבים נפרדים, על מנת לנסות ולעצרו .

גם אם לא זיהה המשיב את הרכב שנסע אחריו כרכב משטרתי, בוודאי שלא היתה כל סיבה שינהג בפראות עד כי יסכן תלמידים החוצים את הכביש, במיוחד כאשר אחרי הרכב  ללא סימני זיהוי משטרתיים נוסע רכב משטרתי, כך שלא ברורה סיבת החשש שלו.

לטענה כי לא צוינה כוונה, הדרושה להרשעה לפי סעיף 329(א)(2), הרי שסעיף 7 לכתב האישום מפרט את העובדות המקימות את העבירה לפי סעיף 329(א)(2) וסעיף 9 לכתב האישום מייחס למשיב את הכוונה הנדרשת. הכוונה נלמדת מהמעשים עצמם ובכתב האישום נאמר מפורשות שהיתה כוונה לפגוע.

סוף דבר קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב.

עבירות אלה גם מקימות עילה למעצר, המשיב בהתנהגותו הוכיח שמוכן הוא לסכן חיי אדם במטרה שלא להתפס  וכדי לחסוך מעצמו תשלום דו"ח כספי. יש חוסר איזון מוחלט בין מעשי המשיב לבין הצפוי לו, לו עצר להוראת השוטר. המשיב מודה שראה שהשוטר שהורה לו לעצור, התעלם מכך כי קיווה שהשוטר לא ישים לב ויצליח להתחמק וזאת בשל מצבו הכלכלי כי לא רצה לקבל דו"ח.

מתוך רצון שלא לקבל דו"ח גרם למרדף אחריו בתוך העיר, כשהוא מסכן חיי נהגים אחרים והולכי רגל ומכאן באה לידי ביטוי מסוכנותו.

5.         לא התרשמתי מחלופת המעצר כפי שהוצעה, שיהא בה כדי לנטרל את מסוכנותו של המשיב. חלופת המעצר העיקרית היא שהמשיב ישהה בביתו של אבו סייח עודה, בן 31, אשר אביו הוא בן דודו של המשיב. ערב זה אינו עובד ועיקר הנטל אמור ליפול על שכמו, כאשר הערבים הנוספים, אמורים להתחלק עימו בנטל זה, לאחר שעות עבודתם. 

מדובר באדם צעיר ולא נראה לי שיהווה סמכות תוחמת גבולות למשיב וזה אכן ישמע לו. גם לא התרשמתי שאכן מבין הוא את משמעות חלופת המעצר במלואה ואת האחריות שנוטל הוא על עצמו.

במהלך הדיון הוצעה חלופת מעצר נוספת, לפיה המשיב יהיה בהשגחתו של מר אלג'נון מוחמד ויצא עימו לעבודה, כאשר לערב זה חברה של עבודות עפר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ