אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20152/08

החלטה בתיק בש 20152/08

תאריך פרסום : 19/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20152-08
26/02/2008
בפני השופט:
ד"ר דפנה אבניאלי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מרום
הנתבע:
בן בראון
עו"ד פצ'בסקי
החלטה

בפני בקשת המבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו במסגרת תיק פלילי 8016/08 בבית משפט זה.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה על פי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ועבירת איומים על פי סעיף 192 לחוק.

על פי העובדות המפורטות בכתב האישום ביום 30.10.2007, בסביבות השעה 19:00, שהה המשיב בדירתו של המתלונן. במקום התגלע ויכוח בין המשיב למתלונן, במהלכו דרש המתלונן מהמשיב לעזוב את ביתו, קיללו ואף זרק לעברו כף מטבח. בתגובה המשיב איים על המערער ואמר לו "אתה תמות היום" ועזב את המקום. המשיב הלך לביתה של שכנתו, נטל משם סכין מטבח ושב לבניין בו מתגורר המתלונן. המשיב קרא למתלונן לרדת למטה ומשירד המתלונן התנפל עליו המשיב ודקר אותו בחזהו באמצעות הסכין.

בסיום האירוע נמלט המשיב מהמקום ונסע לתל אביב. בהמשך, ביום 11.11.2007, טס המשיב לארה"ב.

כתוצאה מאירוע הדקירה החל המתלונן לדמם מחזהו. המתלונן פונה בסיוע קרובת משפחה לתחנת מגן דוד אדום בדימונה ומשם לבית החולים סורוקה. בבית החולים אובחן המתלונן כסובל מפצע דקירה אלכסוני באורך של 1.5 ס"מ מעל הפטמה השמאלית, עם דמם ורידי והמטומה תת עורית באזור הדקירה. המתלונן סבל מהקאות ואובדן דם וטופל באמצעות קבלת מנות דם ונוזלים. המתלונן שוחרר לביתו לאחר 6 ימי אשפוז כשבוא סובל מכאבים, בעיות ביד שמאל ונפיחות בחזה.

במעשיו אלו, על פי כתב האישום, עבר המשיב את העבירות המפורטות לעיל.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה זו למעצר המשיב עד תום ההליכים.

ב"כ המבקשת טענה לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר.

לטענתה, כנגד המשיב עומדות הודעתו המתלונן, הודעתה של אשת המתלונן, הודעתו של עד ראיה לויכוח בין המשיב למתלונן, ויכוח שקדם לאירוע הדקירה, הודעתה של שכנתו של המשיב ממנה נלקח הסכין והודעתה של קרובת משפחתו של המתלונן אשר פינתה אותו לתחנת מגן דוד אדם. לכך יש להוסיף את התעודות רפואיות המצביעות על הפציעות המפורטות בכתב האישום, עימות שנערך בין המשיב למתלונן והתנהגותו של המשיב לאחר האירוע - בריחתו לתל אביב ואחר כל לארה"ב.

לעניין עילת המעצר טענה ב"כ המבקשת כי כנגד המשיב קמות כמה עילות מעצר. עילה אחת היא זו הקבועה בסעיף 21(א)(/)(א)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996 (להלן : "החסד"פ"), שכן המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום באלימות חמורה תוך שימוש בנשק קר (סכין). עילה שנייה היא זו הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ב) לחסד"פ ונובעת מהתנהגותו  של המשיב, אשר מצביעה על אדם אלים וחם מזג הפוטר סכסוך של מה בכך באמצעים אלימים ובכך הוא מהווה סכנה לבטחון הציבור. עילה שלישית היא זו הקבועה בסעיף 21(א)(1)(א) לחסד"פ ומקימה יסוד סביר לחשש שאם ישוחרר המשיב הוא ינסה להימלט מאימת הדין, וזאת לאור בריחתו של המשיב לאחר אירוע הדקירה לתל אביב ומשם לארה"ב.

לפיכך, טוענת ב"כ המבקשת, יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ב"כ המשיב טען מנגד, כי התשתית העובדתית כנגד המשיב היא כה חלשה, עד כי יש להורות על שחרורו של המשיב לאחת מן החלופות שהוצעו על ידו. לטענתו, המשיב מסר גרסה עקבית, לפיה הוא הותקף על ידי המתלונן בביתו של המתלונן, תוך שהמתלונן מאיים להורגו ואף זרק עליו פטיש המשמש להכנת שניצלים. המתלונן הוא זה שירד מביתו עם סכין והתקרב לכיוונו של המשיב, אשר חש בסכנה והרים אבן להגנה עצמית. משניסה המתלונן לדקור את המשיב, הוא אחז בידו של המתלונן ובמסגרת אותה התגוננות המתלונן נדקר.

ב"כ המשיב מציין, כי המתלונן הוא עבריין אלימות ובעת האירוע הוא עצמו היה דרוש לחקירה על ידי משטרת ישראל. בנוסף, המתלונן הינו אלכוהוליסט כרוני וב"כ המשיב מפנה בעניין זה לתעודת השחרור של המתלונן בבית החולים. עוד מציין ב"כ המשיב, כי המתלונן כלל לא דיווח למשטרה על אירוע הדקירה, אשר דבר התרחשותו נודע לה על ידי מוקדן של מגן דוד אדום. לבקשת הסנגור ובהסכמת המבקשת הוגש הרישום הפלילי של המתלונן, ממנו עולה כי למתלונן שתי הרשעות קודמות בעבירות אלימות כלפי בת זוגו, בגין האחרונה שבהן, אשר גזר הדין בה צורף גם כן, נגזר על המתלונן עונש מאסר בפועל בן 8 חודשים.

ב"כ המשיב מצביע על סתירות לכאורה בין גרסאותיו השונות של המתלונן ובין גרסאותיו לגרסאות עדים אחרים בפרשה. כך לדוגמא מסר המתלונן כי הוא לא תקף את המשיב, אולם גרסתו זו סותרת את הודעתו של העד בן ציון, שמסר כי המתלונן הוא זה שתקף את המשיב. המתלונן טען כי הוא לא איים על המשיב, אולם רעייתו מסרה בהודעתה שהמתלונן אמור שהוא הולך להרוג את המשיב.

ב"כ המשיב העלה תהיות מדוע זה המתלונן, שהינו דרוש חקירה, שוחרר מיד לאחר שמסר את גרסתו לאירוע. ב"כ המשיב מצביע על כרסום נוסף בראיות המבקשת וטוען כי עדותה של העדה ירדנה, שלגרסתה היא מסרה את הסכין למשיב, נגבתה רק כעבור כשלושה חודשים מיום האירוע, וזאת במטרה לחזק את גרסתו של המתלונן ולאחר שהמתלונן שוחח עם העדה לפני שזו מסרה את גרסתה. ב"כ המשיב אף תהה מדוע היה על המשיב ללכת לביתה של ירדנה, המרוחק כ-500 מטרים מביתו של המתלונן על מנת לקחת סכין, בעוד ביתה של אחות המשיב נמצא מול ביתו של המתלונן.

באשר לטענת ההימלטות של המשיב לאחר האירוע לתל אביב ואחר כך לארה"ב, טוען הסנגור כי המשיב אינו מתגורר בדימונה ולמשטרה נמסרה כתובתו המדויקת של המשיב בתל אביב, אולם המשטרה לא עשתה דבר במשך 12 ימים על מנת לאתרו. בנוסף נטען, כי הטיסה לארה"ב תוכננה מראש ואף כרטיס הטיסה נרכש מראש. זאת ועוד, משנודע למשיב, באמצעות אחותו, כי מחפשים אותו, הוא שב לארץ והסגיר את עצמו.

לסיכום, טען ב"כ המשיב, כי אין בראיות לכאורה מידה הנדרשת להרשעה בפלילים ועל כן אין להיעתר לבקשה.

ראיות לכאורה

הפסיקה קבעה קריטריונים ברורים לקביעת קיומן של ראיות לכאורה בבקשת למעצר עד תום ההליכים. חזר על כך כב' השופט ג'ובראן בבש"פ 9703/07 מדינת ישראל נ' פלוני (החלטה מיום 22.11.2007, פורסמה באתר נבו):

"בבוא בית המשפט לברר האם קיימות ראיות לכאורה לשם גיבושה של עילת מעצר, אין הוא נדרש, אלא לבחון האם די בראיות אשר הובאו בפניו, באם תוכחנה במהלך המשפט, כדי להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר (ראו למשל, בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (2) 133 (1996); בש"פ 1572/05 זוארץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.4.2005). להלן: בש"פ 1572/05 ). בית המשפט, אינו נדרש בשלב זה, לבחינת מהימנותן של האמרות המובאות בפניו, ובכלל זה, אמרותיה של המתלוננת, או לבחינת משקלן האפשרי של הראיות שבפניו ואת דיותן לביסוס ההרשעה (ראו בש"פ 1572/05 דלעיל; בש"פ 4811/97 משה נ' מדינת ישראל, פ"ד נא (3) 817 (1997)). "

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ