אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20107/08

החלטה בתיק בש 20107/08

תאריך פרסום : 18/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20107-08
07/02/2008
בפני השופט:
ר. אבידע - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
יניב שרביט
עו"ד אריאתה
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אברהם
  1. החלטה זו הינה בהמשך להחלטה שניתנה ביום 3.2.08.
  2. התקיימו בעניינו של העורר מספר דיונים בבית משפט השלום, במהלכם הוגש ע"י העורר ערר לבית המשפט המחוזי, אשר הורה על שחרורו, המשיבה הגישה ערר על החלטה זו של בית המשפט המחוזי, ובית המשפט העליון קיבל את הערר. לבית משפט השלום הוגשו ארבעה תסקירי מעצר, האחרון שבהם מיום 14.1.08, שאז המליץ שירות המבחן על שחרורו של העורר. בית משפט השלום, כאמור, בהחלטה מיום 14.1.08, שהיא נשוא הערר בענייננו, הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, וזאת לנוכח הסכנה אשר מצא כי נשקפת למתלוננת לנוכח מאפייני אישיותו של העורר.

במסגרת הדיון בערר זה, התקיימו ארבעה דיונים בבית משפט זה, והוגשו שלושה תסקירי מעצר נוספים. ההכרעה בעניינו של העורר אינה קלה כלל ועיקר, כפי שאף ניתן ללמוד מקיומם הרב של דיונים ותסקירי מעצר.

  1. המשיבה אשר עתרה לקיום החלטת בית משפט השלום, המציאה פסיקה של בית המשפט העליון, אשר בה הורה בית המשפט על מעצר בעל מכה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. כל מקרה ונסיבותיו.

בבש"פ 8449/07 המדובר היה בנאשם אשר יוחסו לו בבית המשפט המחוזי עבירות אלימות חמורות נגד אשתו ובנו. עולה מההחלטה כי נטען בכתב האישום שהנאשם השתמש במקלות וכבלי התנעה של רכב כדי להכות את אשתו, ופגע עם רכב ברגלו של אביה של המתלוננת. בית משפט המחוזי הורה על מעצרו של אותו נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, על אף המלצת שירות המבחן. בית משפט העליון דחה את הערר שהוגש, בקובעו כי עבירות האלימות המיוחסות לאותו נאשם הינן עבירות אלימות בדרגה גבוהה, תוך שציין "כפי שנאמר לא אחת, עבירות אלו מתאפיינות בהתפרצויות זעם בלתי נשלטות. לפיכך, על דרך הכלל אין בחלופת מעצר כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהנאשמים בעבירות אלו...".

החלטה נוספת עליה הסתמכה המשיבה הינה זו אשר ניתנה בבש"פ 9703/07+9792/07, מאותו מקרה לא ניתן ללמוד לענייננו, שכן שם מדובר היה בנאשם אשר חזר והפר תנאי שחרור בערובה שהושתו עליו על פי החלטות של קציני משטרה ובית משפט, ושירות המבחן נמנע מהמלצה.

בבש"פ 260/06 יוחסו לנאשם עבירות תקיפה חמורות כלפי בת זוגו וילדיו. מעשי התקיפה תוארו ככוללים הצלפות בחגורה על צווארו וגבו של אחד הילדים ובעיטות בו, הצלפה בחגורה על גבה של אשת הנאשם המתלוננת, בעודה נושאת תינוק בידה, חבטות בגבה עם חגורה, כאשר היא שרועה על הקרקע, סטירות ומכות לה ולילדיה, חבטות בילד שגרמו לדימום מאפו, משיכת שערות לילדה שסירבה לאכול, והנחתת מכות אגרוף בגבה, ובעיטות בה פעמיים, כך שדיממה מאפה, והצלפה בחגורה לילד שלא נשמע להוראה. באותו מקרה המליץ שירות המבחן לשלב את הנאשם במסגרת טיפולית בית נועם. בית המשפט המחוזי הורה על דחיית הערר שהוגש ע"י הנאשם. לאחר שבתי המשפט השלום והמחוזי הורו על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים שלו, נקבע בבית המשפט העליון כי בית נועם אינו יכול להוות חלופה למעצר, משהמדובר במסגרת שאינה סגורה, ובשל "... הסיכונים האורבים לבני משפחתו של העורר מהתפרצויותיו הבלתי נשלטות...".

ההחלטה אחרונה עליה הסתמכה המשיבה היא זו שניתנה בבש"פ 5773/03, באותו מקרה כתוצאה ממכות שהנאשם היכה את אשתו נגרמו לה שברים בלסת, שברים בעצמות האף, שברים של כתרים בשיניה, וכן נגרמו לה המטומות בגופה ובפניה. בית המשפט המחוזי שחרר את הנאשם למעצר בית באילת. למרות המרחק בין אילת לחיפה שם מתגוררת המתלוננת, הורה בית המשפט העליון על מעצרו של אותו נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. צויין כי גם מעצר בית בריחוק מהמתלוננת "... אינו עונה בהכרח על הצורך להבטיח את מטרת מעצר הבית כראוי. בסערת רגשות עלול המשיב לעזוב את מקום מעצר הבית ולהגיע למתלוננת גם אם היא נמצאת במקום מרוחק ממנו... נסיון החיים מלמד אותנו, כי במקרים של אלימות במשפחה, לפעמים אין דרך אחרת מאשר להורות על מעצרו של בעל אלים, ובעניין כזה, בד"כ חלופת מעצר אינה מהווה פתרון".

  1. בענייננו, מעשי האלימות המיוחסים לעורר, מבלי להפחית בחומרתם, חמורים פחות מאלו שתוארו בפסיקה שהוגשה. כאמור, מצא שירות המבחן כי נשקף מהעורר סיכון גבוה למתלוננת. סיכון זה אינו אך בשל מעשי האלימות, אלא כפי שניתן להבין מתסקירי המעצר, בשל הדרך בה נהג במתלוננת בכלל, כמתואר בתסקירים מימים 16.12.07, 18.12.07 ו- 14.1.08. לאמור יש להוסיף, כאמור בתסקיר מיום 14.1.08, כי גורמי הרווחה הביעו ספקות באשר ליכולת בני הזוג לשמור על ריחוק ביניהם. אמנם, לטענת ב"כ העורר מרשו הביע רצון לפרק את הקן המשפחתי, ואין הוא אובסיסיבי לגביה, ואולם, המתלוננת היא זו שאינה רואה אפשרות להיפרד מהעורר, ובשל רצון זה, אשר אף הביעה אותו בבית המשפט, קיים חשש לחזרה לגל האלימות.

בית משפט השלום בהחלטתו ציין כי התרשם שהערבים מראים נכונות ורצון לפקח על המשיב, והם גם מבינים את משמעות הפיקוח, כפי שאף התרשם שירות המבחן. לרושם האמור אף אני שותפה, אם כי מעצר בית אף עם איזוק אלקטרוני אין בו כדי לנטרל מסוכנות.

שירות המבחן בתסקירו מיום 22.1.08 ציין כי לאחר פגישה נוספת עם האב ואשתו, יש בחלופה למעצר "כדי להוות מענה מתאים לרמת הסיכון". לזאת הוסיף, "התרשמנו כי התמיכה שמקבלת כיום (המתלוננת - ר.א) ומעורבותם של בני משפחתו של יניב מהווים גורם נוסף שמצמצם את רמת הסיכון".

אשת העורר מתוארת בתסקירים כאישה מאוד חלשה ותלותית, אשר מעצרו של העורר מקשה עליה לגייס כוחות. עם זאת צויין כי לא ברור כיצד השחרור של העורר ישליך על תפקודה, ועד כמה ניתן יהיה למנוע היווצרות קשר בינה לבין העורר.

  1. העורר עצור מזה כחודשיים וחצי. בשיחה שקיימה עימו קצינת המבחן אתמול 6.2.08, ביטא עמדות קורבניות ובלבול ביחס לעמדותיו כלפי בת זוגו. עוד צויין בתסקיר שהוגש אתמול, כי העורר גילה נכונות לטיפול, אם כי עדיין אין הבנה עמוקה לצורך בשינוי.

אשר להתאמתה של החלופה למעצר, לנוכח כל האמור לעיל, סבורתני, כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית משפט השלום. עם זאת, ניתן לשקול קיומה של חלופה למעצר, כאשר לצד מעצר הבית לעורר, יוצע מנגנון הגנה למתלוננת בביתה.

  1. יצויין, כי בכתב האישום נזכרים ארבעה עדי תביעה, אשת העורר, עובדת שירותי הרווחה ושני שוטרים. נראה כי מוטב היה אילו הזמן השיפוטי שהוקדש לשאלת המעצר היה מוקדש לשמיעת המשפט גופו.

ראוי כי יעשה מאמץ לקיים דיון במשפט גופו בהקדם האפשרי, כאשר יש להניח, לנוכח האמור, כי המשפט לא יארך זמן רב.

  1. היה ומשפטו של העורר לא יסתיים תוך חודש מהיום, עצם מעבר הזמן יהווה עילה לעיון חוזר. במידה ותהיה לסנגוריה הצעה בדבר הגנת המתלוננת בביתה, תוכל לפנות בבקשה לעיון חוזר עוד בטרם חלוף חודש הימים.
  1. בסיומו של התסקיר מיום 6.2.08 צויין כי במידה והעורר ישאר במעצר יוכל שירות המבחן לתאם עבורו מועד לועדת קבלה למסגרת טיפולית. מבלי שיהיה באמור כדי ללמד על כוונה כלשהי כעת, מתבקש שירות המבחן לבדוק את יכולתו של העורר לשינוי, שכן, כמצויין בבש"פ 260/06, "אין צריך לומר, כי בשלב מסויים בעתיד יהיה בוודאי מקום וצורך לשלב את העורר בתהליך טיפול אינטנסיבי כדי שיסייע לו  בהתמודדות עם הצורך לתקן את מידותיו... ויש לקוות כי עת השיקום תגיע...".
  1. מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח עותק מההחלטה לשירות המבחן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ