אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20107/08

החלטה בתיק בש 20107/08

תאריך פרסום : 18/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20107-08
03/02/2008
בפני השופט:
ר. אבידע - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
יניב שרביט
עו"ד אריאתה
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אירה ויימן
החלטה

1. נגד העורר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בבאר שבע, בו יחסה לו המשיבה עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 379+ 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, תקיפת קטין חסר ישע, שתי עבירות לפי סעיף 368ב (א)(1), לחוק הנ"ל, איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל, והזנחת קטין, עבירה לפי סעיף 362 לחוק הנ"ל.

עבירות תקיפת בת הזוג יוחסו לעורר משנטען כי בחודש אוגוסט 2007, בביתם בירוחם, העורר תקף את אשתו המתלוננת, בכך שכאשר שכבה על המיטה הוא שכב עליה, תפס את צווארה, חנק אותה וסתם את פיה. כאשר המתלוננת צעקה, העורר בעט ברגלה. עוד נאמר, כי בחודש יוני 2007, בעוד בני הזוג מתגוררים בדימונה, מאוחר יותר הם עברו להתגורר בירוחם, תקף העורר את המתלוננת בכך שהצמיד את ראשה לקיר, והטיח את ראשה בקיר. כן נטען, כי בחודש יולי 2007 העורר תקף את המתלוננת בכך שחבט את ראשה בקיר, הפיל אותה על הארץ וגרם לה לכאבי ראש חזקים.

עבירות האיומים יוחסו לעורר, משנטען כי במשך ארבעת החודשים שקדמו להגשת כתב האישום, העורר איים על המתלוננת בכך שאמר לה כי "ישבור לה את השיניים יוציא את עיניה וישרוף את בית הוריה".

עבירות תקיפת הקטין יוחסו לעורר משנטען כי במהלך החודשים אוגוסט עד נובמבר 2007, בביתם של בני הזוג בירוחם, העורר תקף את בתו בת השנתיים, בכך שהיכה אותה בידה וסטר בפניה. עוד נטען כי באוקטובר 2007 העורר תקף את בתו בת השנתיים, היכה אותה ביד וגרם לה להמטומה.

העבירות של הזנחת קטין יוחסו לעורר משנטען כי בין השנים 2004 עד 2007, העורר לא סיפק מזון, לבוש וצרכי מחיה אחרים לילדיו.

2. עם הגשת כתב האישום ביום 22.11.07 עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

התקיימו מספר דיונים בבית משפט השלום בבאר שבע, במהלכם הגיש העורר ערר לבית המשפט המחוזי, אשר הורה על שחרורו, על החלטה זו הגישה המשיבה ערר לבית המשפט העליון, אשר קיבל את הערר, והורה על מעצרו של העורר לשם הגשת תסקיר מעצר.

3. שירות המבחן הגיש מספר תסקירי מעצר בבית משפט השלום. בתסקירי המעצר חזר שירות המבחן וציין כי קיימת רמת סיכון גבוהה מצד העורר למתלוננת. כדי להבטיח את שלומה של המתלוננת, מצא שירות המבחן, כי יש צורך בחלופה חזקה ומשמעותית "אשר תהווה מסגרת מציבת גבולות ברורה ומשמעותית". העורר הציע את בית אביו כחלופה למעצר. בתסקיר מיום 16.12.07 הביע שירות המבחן ספקות בדבר יכולתו של האב לשמש כחלופה למעצר. עם זאת, ביקש שירות המבחן לדחות את הדיון לשם העמקת חקירתו, ואכן הדיון נדחה.

ביום 18.12.07 חזר שירות המבחן וציין כי קיימת רמת סיכון גבוהה מצידו של העורר כלפי המתלוננת. שירות המבחן נמנע מהמלצה, מאחר שהחלופה למעצר שהוצעה היתה, כאמור, בבית אביו של העורר המתגורר באשדוד, וכפי שהתברר המתלוננת שהתה באותה עת במקלט לנשים מוכות שהיה בקרבת מקום.

ביום 6.1.08 הגיש שירות המבחן תסקיר נוסף, באותו תסקיר חזר שירות המבחן על האמור בתסקיריו הקודמים, היינו המסוכנות הנשקפת מהעורר, ואי התאמת החלופה למעצר.

תפנית בעמדתו של שירות המבחן חלה בתסקיר שהוגש ביום 14.1.08. באותו תסקיר צויין, כי המתלוננת שבה לביתה ביום 15.1.08, כאשר היא נתונה להשגחה צמודה של גורמי הרווחה. כן צויין, כי המתלוננת מעוניינת בקשר עם העורר, ואינה רואה אפשרות לפרידה.

שירות המבחן שוחח פעם נוספת עם אביו של העורר ועם אשתו, הוריי העורר התגרשו ואימו נפטרה, ולאחר השיחה עם אבי העורר ואשתו, ציינו כי התרשמו "מנכונותם הכנה של האב ואשתו לסייע ליניב במצבו". עוד ציין שירות המבחן כי התרשם כי האב ואשתו "מבינים את המשמעות הכרוכה בהסכמתם להוות עבורו (העורר - ר.א.) חלופת מעצר". לפיכך, המליץ שירות המבחן על שחרורו של העורר לחלופה למעצר בבית אביו באשדוד עם איזוק אלקטרוני.

בית משפט השלום בהחלטתו מיום 14.1.08 ציין לגבי הערבים "כי אכן מדובר בשני אנשים שמראים על נכונות ורצון לפקח על המשיב והם גם מבינים את משמעות הפיקוח". יחד עם זאת, ציין בית משפט השלום, "על אף האמור לעיל, מצאתי כי המקרה שבפני נופל בגדר אותם מקרים שבהם על אף שנבדקה חלופת מעצר ונמצאה מתאימה, הרי עקב מסוכנותו של המשיב למתלוננת, לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה. כעולה מהתסקירים מדובר במשיב שנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה למתלוננת, וזאת נוכח מאפייני אישיותו...". בסיום ההחלטה נאמר "מכל האמור לעיל, לנוכח האמור בתסקירים, סבורה אני כי עקב מסוכנות של המשיב למתלוננת, לא יהיה בכוחה של חלופת המעצר המוצעת לנטרל את המסוכנות".

לפיכך הורה בית משפט השלום על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

4. על החלטה זו הוגש הערר בענייננו. בדיון שהתקיים בערר ביום 17.1.08 התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר משלים אשר בו ינתן הסבר לשינוי בעמדת שירות המבחן בתסקיר מיום 14.1.08 לעומת האמור בתסקירים הקודמים. תסקיר משלים הוגש ביום 22.1.08. באותו תסקיר הסביר שירות המבחן כי השינוי בעמדתו כפי שבא לידי ביטוי בתסקיר מיום 14.1.08, נבע מכך שהמתלוננת עברה להתגורר בירוחם, ועזבה את המעון שהיה בקרבת החלופה המוצעת. עוד נאמר כי שירות המבחן נפגש עם האב ואשתו פעם נוספת, ומצא שינוי בעמדותיו של האב. שירות המבחן אף הוסיף כי במקום מגוריה, המתלוננת מקבלת סיוע מסיבי מגורמי הרווחה, וכי לדעת גורמי הרווחה מעצרו של העורר מקשה עליה לגייס כוחות. לנוכח האמור, שב שירות המבחן על המלצתו מיום 14.1.08.

המשך דיון בעררו של העורר התקיים ביום 26.1.08.  לאותו דיון התייצבו אביו של העורר ואשתו, אשר נחקרו, וחזרו והביעו רצון לפקח על העורר.

קצינת המבחן הגב' רחל אפשטיין התייצבה באותו דיון, אמרה כי שירות המבחן עדיין מעריך כי רמת הסיכון הנשקפת מהעורר היא גבוהה, אך הוסיפה "התנאים השתנו, והכוונה למעבר האישה והילדים לירוחם, היותה נתונה בקשר ובפיקוח של שירותי הרווחה, וכן תמיכה כפי שנמסר לנו משירותי הרווחה של שתי אחיותיו של העורר, התרשמות שלנו מחלופת המעצר בבית הוריו, המרחק הגאוגרפי של החלופה מירוחם, והאיזוק האלקטרוני, ייתכן ובמרכיבים אלה יש כדי להצביע על צמצום רמת הסיכון, אך כמובן שאני מעריכה כי הערכת רמת הסיכון בעינה עומדת". כדי להשלים את תסקיר המעצר נדחה הדיון בערר פעם נוספת, וביום 29.1.08 הוגש תסקיר מעצר נוסף אודות העורר. בתסקיר זה ציין שירות המבחן כי גורמי הטיפול בלשכת הרווחה בירוחם ציינו כי המתלוננת מקבלת סיוע אינטנסיבי משירותי הרווחה, מקבלת תמיכה מבני משפחתו של העורר, וכי היא עצמה מעוניינת לחזור לחיים משותפים עם העורר. כן נאמר כי להערכתם של גורמי הרווחה "המשך מעצרו של העורר אינו מסייע לה לגייס כוחות להמשך טיפול...". דיון נוסף התקיים ביום 31.1.08, גם לדיון זה התייצבה קצינת מבחן, אשר חזרה והסבירה את עמדת שירות המבחן. ב"כ העורר ציין כי מדובר בגרסה מול גרסה, טען כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן, וכי העורר אינו אדם אובסיסיבי.

ב"כ המשיבה לעומת זאת טען, כי חלופת מעצר אינה מהווה פתרון במקרה זה.

5. בטרם ניתנה החלטה היום, התייצבו המתלוננת והוריה. המתלוננת טענה כי אין אמת בדברים שנרשמו מפיה בתלונתה, הביעה רצון לשוב לחיים משותפים עם העורר, תוך שציינה את היזקקותה לו מאחר ולבני הזוג שני תינוקות, והמתלוננת נמצאת כעת בהיריון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ