אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20100/05

החלטה בתיק בש 20100/05

תאריך פרסום : 02/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20100-05
24/02/2005
בפני השופט:
ורדה מרוז

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד עמיחי חביביאן
הנתבע:
אסמעיל אבו אלקיעאן
עו"ד נאסר אלעטאונה

1.        בהמשך להחלטה מיום 13.2.05, אשר יש לראותה כחלק בלתי נפרד מהחלטה זו - הוגש תסקיר שרות המבחן אודות המשיב.

שרות המבחן התרשם, כי המשיב ביקש להותיר אותו באזור הדמדומים ולא לערבו בנסיבות חייו ובתחושותיו. בנסיבות אלו, שרות המבחן סבר, כי קיים קושי להעריך את רמת הסיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות, הגם שעל פניו, הצטיירה רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. שרות המבחן הוסיף, כי המשיב מתקשה להציב גבולות פנימיים ברורים להתנהגותו. חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב נבחנה אף היא ונמצא כי:

                   "אנו סבורים כי במקרה זה, חלופה טובה ככל שתהיה אינה יכולה להערכתנו להוות מענה מתאים למצב שתיארנו"

אשר על כן, שרות המבחן נמנע מהמלצה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

2.        למשיב מיוחסות שתי עבירות שעניינן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, אשר בוצעו על רקע הסעת שב"ח, עבירה חמורה כשלעצמה - ונועדו למלט את המשיב ונוסעיו מפני  המשטרה, לבל ייתפסו בכף, בעת ביצוען של העבירות. העבירות בוצעו בזו אחר זו, בהפרש של כחודשיים זו מזו. נלוו אליהן עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו .

3.        חומרתן של העבירות, תדירותן ונסיבות ביצוען - מלמדות על הסכנה הרבה הנשקפת מהמשיב, אשר סיכן את ציבור הנוסעים בדרך, הולכי רגל, כמו גם את נוסעיו - הכל למען הגשמת המטרה, שעניינה, הימלטות מפני המשטרה.

4.        הגם שלמשיב אין הרשעות קודמות - די באירועי כתב האישום - כדי ללמד על היותו מסוכן לציבור. לא בכדי, שרות המבחן קבע לגביו, כי לא תימצא עבורו חלופה אשר תשיג את מטרת המעצר.

5.        המחוקק קבע ככלל, כי שומה על בית המשפט לבחון קיומה של חלופת מעצר. כמצוות המחוקק, אכן נבחנה חלופה וכן נבדקה אישיותו של  המשיב.

           נמצא, כי המשיב אינו ראוי לאמונו של בית המשפט, בשל הסכנה הנשקפת הימנו להישנות ביצוע עבירות. המסקנה נסמכת הן על העובדות, העומדות ביסוד האירועים, נשוא כתב האישום והן על אישיותו של המשיב, כפי ששרות המבחן עמד עליה.

6.        בבש"פ 943/05 דוד בן דוד נ. מ"י (טרם פורסם), נקבע על ידי כב' השופט רובינשטיין:

           "אכן מחובתו של בית המשפט, על פי סעיף 21 (ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), להידרש לשאלת החלופה. ואולם, רשאי הוא להחליט, לאחר ששקל - וכך נפסק לא אחת - כי בנסיבות המקרה אין מקום לחלופה ואזי לא יידרש לחלופה מסוימת  שהוצעה".

           בבש"פ 917/05 רמי גרובי נ. מ"י (טרם פורסם), קבע כב' השופט רובינשטיין:

                   "באשר לחלופות מעצר, השאלה במקרה דנן, כבמקרים דומים, איננה טיב החלופות אלא השאלה הקודמת לכך, קרי, היש מקום לשקול חלופות במקרה דנן".

              בבש"פ 9198/04 דן אבדולייב נ. מ"י קבע כב' השופט עדיאל:

                     "סעיף זה (ס' 21 (ב)(1) לחוק המעצרים - ו.מ )  אמנם מחייב את בית המשפט לבחון חלופת מעצר, אולם הסעיף אינו מחייב, בכל מקרה ומקרה, לבחון חלופת מעצר קונקרטית. בחינתה של חלופת מעצר נעשית, ככלל, בשני שלבים: בשלב הראשון בוחן בית המשפט אם ניתן להשיג את מטרות המעצר על דרך של חלופת מעצר - יהא טיבה אשר יהא. רק אם מגיע בית המשפט לכלל מסקנה, כי ניתן להשיג את מטרות המעצר בחלופת מעצר, הוא יפנה לבחינתה של חלופת המעצר הקונקרטית הראויה בנסיבות העניין".

              בבש"פ 476/04 יעקב יחיאל נ. מ"י, קבעה כב' השופטת חיות:

           "כבר נפסק כי החובה להתייחס לאפשרות של חלופת מעצר בטרם יורה בית המשפטי על מעצר עד תום ההליכים, אין משמעותה בחינת חלופה קונקרטית בכל מקרה ומקרה וזאת משום שיתכנו מקרים אשר בהם חלופה - יהא טיבה אשר יהא - אינה הולמת את נסיבות המקרה".

7.        בית המשפט העליון אמר את דברו; קיימים מקרים, בהם לא ניתן לשחרר אדם לחלופת מעצר, יהא טיבה אשר יהא. לעיתים, אין בחלופת מעצר כדי לאיין את המסוכנות הצפה ועולה מהמשיב.

           נחה דעתי, כי המקרה דנן נמנה על המקרים הללו; המשיב סיכן חייהם של אנשים רבים, נוסעים בדרך ועוברי אורח, שוטרים ושב"ח. הוא שב על התנהגותו המסוכנת פעם אחר פעם.  לפיכך, שחרורו עלול להמשיך ולסכן את הציבור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ