אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20070/07

החלטה בתיק בש 20070/07

תאריך פרסום : 28/08/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
20070-07,8015-07
22/01/2007
בפני השופט:
רויטל יפה-כ"ץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ג. חזן
הנתבע:
נסים טאהא
עו"ד אבומדיעם שחדה
החלטה

1.         נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חבלה במזיד לרכב, פריצה לרכב, גניבת רכב והחזקת כלי פריצה. יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו ובקשה זו הינה נשוא החלטתי דנן.

2.         ב"כ המשיב הסכים כי ישנן ראיות לכאורה לביסוס עובדות כתב האישום, אך טען שמעשים אלה אינם מבססים עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. עוד ביקש ב"כ המשיב, כי בנסיבות המיוחדות של מרשו הוא ישוחרר, גם בלא הגשת תסקיר, למעצר בית, כאשר אחיו ואמו יהיו ערבים לו.

3.         בכתב האישום נטען, כי בתאריך 9/1/07, סמוך לפני השעה 02.30, בבאר-שבע, החזיק המשיב על גופו כלי פריצה וביניהם מפתח צינורות, מברג ופלייר פטנט. כבר כאן ניתן לציין, ואין על כך מחלוקת בין הצדדים, כי על פי חווה"ד של המומחה שבתיק החקירה, ניתן לייחס אך ורק למברג שנתפס על גופו של המשיב, כי מדובר בכלי היכול לשמש לפריצה, כאשר על פי חווה"ד שני הכלים האחרים אינם מיועדים לכך.

            עוד נטען בכתב האישום, כי במועד האמור דחף המשיב את אחד מחלונות הרכב מסוג סוברו של המתלונן, אשר חנה ברח' אברהם אבינו בבאר-שבע, פתח את דלת הרכב ונכנס פנימה. המשיב שבר את המתנע והתניע את הרכב באמצעות המברג. לאחר מכן, נסע ברכב לכיוון צומת חטיבת הנגב במהירות רבה. השוטר יעקב דוד שנסע בניידת משטרה כחול לבן, הבחין ברכב הגנוב שעורר את חשדו ודיווח לשוטרים אסף בר-יוסף ותומר קנבסקי, שנסעו ברכב משטרתי בכביש סמוך, על הרכב המתקרב לכיוונם.

            המשיב המשיך בנסיעתו ואז הבחינו השוטרים אסף ותומר ברכב, הם הפעילו אור כחול מהבהב וסימנו למשיב לעצור וכרזו לו לעצור בצד. המשיב לא שעה לדרישות השוטרים אלא הגביר את מהירות נסיעתו והחל לנסוע במהירות ובפראות, תוך שהוא נוסע בזיגזג בין נתיבי התנועה, כדי למנוע מהשוטרים לעקוף אותו. לאחר זמן, עלה בידי השוטרים לעקוף את המשיב והם שבו וכרזו לו לעצור, אך המשיב הסיט את הרכב הגנוב בו נהג לעבר הרכב המשטרתי ונגח בניידת באמצעות הרכב הגנוב, והתנגש בו. השוטרים עקפו את המשיב פעם נוספת וחסמו את דרכו ואז נאלץ המשיב לעצור את הרכב הגנוב. המשיב פתח את דלת הנהג וניסה להימלט מהשוטרים, אולם, השוטרים אחזו בו ועצרו אותו.

3.         חומר הראיות שבתיק החקירה מבוסס בעיקרו על עדות השוטרים שדלקו בעקבות המשיב. על פי עדותם גם נוסח כתב האישום ויש לציין, כי כתב האישום תואם במיוחד לגירסה שמסרו. די בכך, אם כן, כדי לבסס ראיות לכאורה כנגד המשיב.

            אולם, גם בעדותו של המשיב עצמו, יש משום תמיכה לעדויות השוטרים, שכן הוא מודה שעקב מחסור כספי החליט לגנוב את הרכב, כמתואר בכתב האישום, לאחר שהצטייד מראש בכלים המתוארים בכתב האישום. המשיב אף מודה, כי החל לנסוע לכיוון חברון, במטרה למכור שם את הרכב הגנוב ואף מודה שנתן "מכה קטנה" עם הרכב הגנוב לניידת המשטרתית שניסתה לעצור אותו. יחד עם זאת, מכחיש המשיב כי ניסה להימלט מהשוטרים.

            כאמור, די בכל האמור לעיל כדי לבסס לכאורה את עובדות כתב האישום.

4.         אשר לעילת המעצר, הרי שלאור נהיגתו המסוכנת לכאורה של המשיב, קמה כנגדו עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק"), שכן, קם החשש שהנ"ל ימשיך ויסכן את בטחון הציבור במידה וישוחרר.

            כמו כן קמה עילת מעצר כנגד המשיב מכוח הוראת סעיף 21(א)(1)(א) לחוק, שכן קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב ינסה להימלט מאימת הדין במידה וישוחרר וזאת בשים לב לנחישותו להימלט מהשוטרים אף במחיר של סיכון חיים ונסיון לפגוע בהם בדרכו להימלט בשל עבירה של גניבת רכב.

5.         המשיב, צעיר יליד 1986, חסר הרשעות קודמות, אם כי גילה מיומנות רבה בגניבת הרכב נשוא כתב האישום.

6.         אין ספק שמהאמור לעיל, עולה מסוכנות רבה הן מאופן נהיגתו של המשיב, אשר סיכן את העוברים והמשתמשים בדרך תוך נהיגתו המהירה והפראית, והן מהמשיב עצמו, אשר הפגין זילזול רב ברשויות החוק ולא חשש להתנגש ברכב משטרתי ולסכן את השוטרים ואת עצמו, רק על מנת להתחמק מאימת הדין בשל עבירה של גניבת רכב.

            הפסיקה של ביהמ"ש העליון דנה פעמים רבות בעבירות הדומות לעבירות אותן עבר, לכאורה, המשיב וביהמ"ש העליון קבע בשורה ארוכה של פסקי דין, כי עבירות אלה מסכנות את שלום הציבור ויש להורות על מעצרם של העוברים אותן כדי להגן על הציבור מפגיעה אפשרית בו.

לאחרונה, בבש"פ 9701/06, מדינת ישראל נ' סלים אלטסד, לא פורסם (מיום 27/11/06), קבעה כב' השופטת ברלינר במקרה דומה כדלקמן:

            " עצם ההתעלמות מאנשי משטרה שמנסים כברת דרך ארוכה לעצור את המשיב בדרכים חוקיות, מצביעה בפני עצמה על מסוכנות. לא סתם מסוכנות, אלא מסוכנות שיש לה השלכה רבתי לענין האפשרות לבטוח במשיב, כאשר על הפרק עומדת האפשרות לשחרורו בחלופת מעצר. מי שאיננו נרתע משוטר העומד בפניו ומסמן לו פיזית בצורה הברורה ביותר לעצור, וכי מדוע ירתע מהוראה ערטילאית של ביהמ"ש המכתיבה לו תנאים כאלה ואחרים".

            באשר למדיניות המשפטית, ניתן לומר, כי הקו המוביל בפסיקה הוא שיש להילחם בנגע הנהיגה  המסוכנת והפראית בין היתר באמצעות מעצר עד תום ההליכים. הדברים הנ"ל חוזרים על עצמם בשורה ארוכה של פסקי דין (ר' למשל בש"פ 8857/06 מחאג'נה נ' מ"י, לא פורסם, החלטת כב' השופט רובינשטיין מיום 6/11/06; בש"פ 6433/06 מדינת ישראל נ' אבולקיען, לא פורסם, החלטת כב' השופט רובינשטיין מיום 9/8/06; בש"פ 2613/06 סראיעה נ' מ"י, לא פורסם, החלטת כב' השופט א.א.לוי מיום 2/4/06). די, לפיכך, אם אצטט את דברי כב' השופט א.א.לוי בהחלטה מנחה שניתנה ביום 11/10/05, במסגרת בש"פ 9608/05 מדינת ישראל נ' אלקווקילי (לא פורסם):

            " תופעה זו של נהגים הקוראים תגר על שלטון החוק, הינה שכיחה באזור הדרום וכבר גבתה לא אחת מחיר יקר בחיי אדם. כדי לתת מענה הולם להתנהגות מופקרת זו, ובעיקר בתקופה בה אנו עדים כמעט בכל יום לתאונות דרכים קטלניות אותם גרמו נהגים עבריינים, מחוייבת המערכת הממונה על אכיפת החוק על כל שלוחותיה, לנקוט באמצעים לא שגרתיים, ובכללם מעצר של נאשמים גם בטרם הוכרע דינם. אכן, זהו רק צעד אחד בנסיון לצמצם את ההפקרות הנוהגת ברחובותינו, אולם סבורני כי אם בדרך זו ניתן להציל ולו נפש אחת - דיינו".

7.         להשקפתי, הוכיח המשיב במעשיו, כי נשקפת ממנו סכנה מוחשית, אולם, משהדין מחייב אותנו לבחון חלופת מעצר בלא קשר לחומרת המעשים המיוחסים לנאשם, ולאור גילו הצעיר של המשיב והעובדה שהוא חסר הרשעות קודמות (הן תעבורתיות והן פליליות), ואף לאור בקשתו החלופית של הסנגור, אני סבורה, כי יש להורות לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר על המשיב, שיבחן את המסוכנות הקמה ממנו ואת אפשרות שחרורו לחלופת מעצר.

            יחד עם זאת, וכבר בשלב זה, מצאתי לנכון לציין, כי החלופה שהציע הסנגור - שחרורו של המשיב לאותו מקום ממנו יצא על מנת לבצע את העבירות נשוא כתב האישום (עבירות שיש לזכור, כי תוכננו על ידו מראש, לאור הציוד שהצטייד בו מבעוד מועד ובטרם יצא ל"מסע הצייד" אחר רכב המתאים לגניבה), איננה נראית לי על פניה. אחיו של המשיב אמנם נראה כאדם נורמטיבי, אך גם הוא וגם האם לא הותירו עלי רושם של אנשים שיוכלו להציב למשיב גבולות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ