אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20065/05

החלטה בתיק בש 20065/05

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20065-05
31/01/2005
בפני השופט:
שרה דברת

- נגד -
התובע:
דיאב אבו דייה
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

1.         נגד העורר הוגש כתב אישום, המייחס לו החזקת חצרים, עבירה לפי סעיף 9 (א) (ד) רישא, לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג - 1975;  החזקה, עבירה לפי סעיף 7 (א) (ג) רישא, והחזקת כלים,  עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודה הנ"ל,  בכך שעובר ליום 14.12.04, הרשה להשתמש בצריף שבחצרים בהם החזיק, לשם הכנת סם מסוכן מסוג הירואין, והחזיק בסם מסוכן מסוג הירואין בכמות זעירה. העורר החזיק בצריף שבחצרים חומרים מסוג קפאין ופארצטמול, המחולקים ל - 5 יחידות במשקל 248.1 גרם, כאשר חומרים אלה כל אחד בנפרד או בתערובת משמשים כתוספים נפוצים להירואין להגדלת נפח הסם. כן היו ברשות העורר כלים המשמשים להכנת סם מסוכן, 2  משקלים דיגיטליים, 2 מסננים, 6 מטחנות קפה, 5 מסכות פה עם מסננים וכפפות. ובביתו של העורר נתפסה וסך של 405,050 ש"ח ו - 48,990$   שהושגו במישרין או בעקיפין מהסם.

בית משפט השלום בבאר-שבע, (כב' השופט ד. מגד, סגן-נשיא) הגיע למסקנה שדי בראיות הנסיבתיות כדי להביא להרשעת העורר ומשכך, הורה על מעצרו עד תום ההליכים, מכאן הערר שבפני.

2.         לטענת ב"כ העורר, אין לומר כי הראיות הנסיבתיות מובילות למסקנה אפשרית אחת ויחידה המצביעה על אשמתו של העורר. העורר מתגורר במתחם שבט אלעזאזמה, כאשר ביתו מוקף גדר רשת ומרוחק כ - 30 מ' מהצריף,  שם מצויים החצרים הנטענים.

הצריף הינו פרוץ לכל עבר, שכל אדם יכול להיכנס אליו, בעוד הבית בו מתגורר העורר תחום ומגודר. בביתו של העורר לא נתפס סם ולא שרידי סם, אלא נתפסו סכומי כסף שהעורר נתן הסבר להימצאותם.

מלבד העורר מתגוררים בסמוך לצריף הנטוש עשרות מבני משפחתו, אשר חלק מהם קרובים פיזית לצריף יותר מהעורר ואיש מבני משפחתו לא נחקר. ביהמ"ש גם התעלם מהעובדה שבאותו צריף אוחסנו פריטים אשר אינם קשורים לעורר, פרטי ריהוט שכללו שידה, מראה, ומיטה.

3.         העורר בהודעותיו בעקרון , שמר על זכות השתיקה בכל הנושאים הרלוונטיים והרחיק עצמו מהצריף בו נמצאו שרידי סם והכלים. כשנשאל למי שייך הצריף השיב " אני לא יודע למי הוא שייך, אני אף פעם לא הייתי שם" (עדות מיום 14.12.04 שעה 15:30 עמ' 2 ש' 23 - 24). כשנשאל אם הצריף שייך לבני משפחתו, משיב שאינו יודע (עמ' 20 ש' 25 - 28). מכחיש שבצריף נתפסו דברים השייכים לו. כשנאמר לו שבצריף נמצאה מכונה בצבע אדום לתקון תקרים, שהוא אמר בעת החיפוש לשוטרים שהיתה שלו ונשאל לתגובתו השיב " מרגע זה אני שומר על זכות השתיקה". (עדות מיום 14.12.04 עמ' 3 ש' 3 - 6).

בהמשך גם הוסיף שהצריף לא שייך לבני משפחתו (עמ' 3 ש' 15 - 12 ) חוזר ואומר שאין הוא יודע למי שייך הצריף ואף פעם לא נכנס. כשנאמר לו  שבזמן החיפוש אמר לשוטרים שהצריף שייך להוריו מכחיש זאת. מתברר שבצריף נמצאה תעודת לידה של בנו של העורר, המתקן לתיקון תקרים השייך לעורר, קבלות של חנות חשמל המופנות לעורר, תעודת גמר של בי"ס תיכון של העורר, כן נמצאו אוכפים לרכיבה על סוסים שהעורר אישר ששייכים לו. (זכ"ד של השוטר אייל זייטון מיום 15.12.04 (לג) זכ"ד של ממ"ש יוסי דורון מיום 15.12.04 (לד). מזכר השוטר משרקי מיום 16.12.04 (מג).

 בדו"ח פעולה של השוטר סיבוני מיום  14.12.04 ציין השוטר כי שאל את העורר למה משמשות המטחנות בהן נמצאו שרידי הסם והעורר השיב לו כי הן משמשות לטחינת קפה כשמגיעים אורחים.

4.         מחלוקת נפלה בין הצדדים לגבי צינור מים המוביל ממקום מגוריו של העורר לצריף, האם מדובר בצינור  שמשמש רק את בית המגורים והצריף או גם אחרים. לעמדת העורר הצינור ממשיך גם לבתים האחרים באזור. השוטר בוקובזה במזכר מיום 22.12.04, (מזכר סב)  מציין כי לא נמצא צינור או משהו אחר הקושר בתים אחרים לצריף שבו נתפסו הסמים מלבד לביתו של העורר. במזכר נוסף של השוטר בוקובזה מיום 30.12.04 ולאחר ביקור במקום עם ב"כ העורר, מציין השוטר בוקובזה כי יש חיבורים נוספים של הצינור, כאשר רואים בבירור שהצינור ממשיך גם לבתים אחרים, אך מציין שהחיבורים חדשים בהיותם נקיים ומבריקים וכל החיבורים לא היו בביקור הקודם בזירה. אין צורך להכריע בענין זה, שיתברר במהלך ניהול המשפט.

5.         בחקירתו לענין מקור הכסף הרב שנתפס בביתו ציין העורר כי הוא שומר על זכות השתיקה. במזכר של פק"ד אמויאל מיום 14.12.04 (מזכר סד) נשאל העורר למקור הכסף. העורר שאל האם הוא בחקירה נענה בשלילה, אך הוזהר שדבריו עשויים להפליל אותו ולכן אין הוא חייב לומר דבר. השיב שהדולרים הם ממכירת כבשים והכסף הישראלי הוא של המשפחה ויש לו קבלות על כל שקל.  הוצע לו שיקחו אותו על מנת שיביא הקבלות השיב שעוה"ד יביא אותן, קבלות שלא הומצאו.

 6.        מעצם העובדה שהעורר מכחיש כל קשר לצריף והימצאותם של מסמכים מתקופות שונות בחייו  של העורר בצריף, מצביעים על קשר שלו לחצרים אלה. העובדה שהעורר שמר על זכות השתיקה, גם היא מחזקת את הראיות כנגדו. גם העובדה שסירב ליתן הסבר בחקירה למקור הכסף אומרת דרשני, במיוחד לאור העובדה שהוא מעיד שחי מקצבה של מל"ל בסך 2,500  - 2,400 ש"ח לחודש (עדות מיום 14.12.04 עמ' 1 ש' 27 - 28) ומעזרה זעומה של בני משפחתו לרכישת מצרכים חיוניים.  גם המכונה לספירת כסף שנמצאה בביתו של העורר מעוררת סימני שאלה וכאשר לא הומצאו הקבלות למקור הכסף, למרות שהעורר טען שיכול ליתן הסבר. מנגד, מדובר בצריף פרוץ, אשר נמצאו שם פרטי ריהוט שאינם שייכים לעורר, דבר שיש בו כדי להצביע שגם אחרים עשו שימוש בצריף זה, לפחות לאחסון. עוד לציין, שלא נמצאו טביעות אצבע של העורר בצריף ונלקחה ממנו דגימת רוק כדי להשוות למסכות שנמצאו ואין בתיק החקירה חוו"ד הקושרת בין העורר למסכות אלה, שככל הנראה נעשה בהם שימוש בעת ערבוב הסם.

בבש"פ 991/99 מדינת ישראל נגד משה קניסלקי נקבע ע"י כב' השופטת דורנר:

"על בית- המשפט לשקול את מארג הראיות המצביע לכיוון קיומה של העובדה המפלילה, לעומת הסבריו של הנאשם והסברים היפותטיים סבירים אחרים. אם ממכלול הראיות האפשרות להסיק קיום עובדה שאין בה אשמה של הנאשם היא אפשרות דמיונית, ואילו המסקנה ההגיונית היחידה המתבקשת ממכלול הראיות, בהתחשב במשקלן, היא קיומה של העובדה שיש בה אשמת הנאשם - הרי שמכלול ראיות זה מספיק להוכחת האשמה בוודאות הדרושה במשפט הפלילי" (ראה ע"פ 3974/92 מוריס אזולאי נגד מדינת ישראל, פד"י מז' (2) 565).

כלל הראיות די בהן כדי להקים תשתית ראייתית, לכאורה, אך עדיין מדובר בראיות נסיבתיות לגבי חצרים שהעורר לא שלט בהם בלעדית והא ראיה קיומם של פריטי ריהוט שאינם שייכים לו. משלא ניתן לומר באופן וודאי כי האפשרות להסיק שאין אשמה של העורר היא דמיונית לחלוטין ולו מפאת העובדה שמדובר בצריף פרוץ שבאופן תיאורטי גם לאחרים גישה אליו, יש בכך כדי כרסום בראיות שיש כדי להצדיק  נקיטת חלופת מעצר, גם בהתחשב בעברו של העורר שאינו מכביד.

יחד עם זאת, חלופת המעצר צריכה להיות כזו שיהא בה כדי לתחום גבולות לעורר ושתשגיח עליו 24 שעות ביממה, במקום שם תוכל המשטרה לבדוק מעת לעת אם העורר מקיים תנאי המעצר שנקבעו. על חלופת המעצר להרחיק העורר מהאזור, לאור דבריו לשוטרים שגם במעצר יוכל להמשיך בעיסוקיו ולנתק אותו מכל גישה לכל מכשיר טלפון, סלולרי או אחר.

סוף דבר, הערר מתקבל והתיק מוחזר לבימ"ש השלום על מנת שיבחן חלופת מעצר, עפ"י האמור לעיל. היה ולא תמצא חלופה, כמפורט לעיל, יישאר העורר במעצר עד תום ההליכים נגדו.

ניתנה היום כא' בשבט, תשס"ה (31 בינואר 2005) במעמד העורר וב"כ, עו"ד אוחנה ועו"ד חביביאן, מטעם  המשיבה.


 שרה דברת - שופטת 

020065/05בש 055 נורית ג'ורנו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ