אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2005/05

החלטה בתיק בש 2005/05

תאריך פרסום : 01/11/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
2005-05
07/06/2005
בפני השופט:
האשם ח'טיב

- נגד -
התובע:
מסאלחה נסרין
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. מוביל מים (1994) דבוריה בע"מ
3. מונג'ד בן סעיד יוסף

החלטה

זוהי בקשה להורות על החזרת משאית מס' 15-487-17 אשר נתפסה ע"י המשטרה (להלן: "המשאית") בהתאם לסעיף 32  לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) התשכ"ט - 1969(להלן: פסד"פ).

רקע עובדתי:

1.         המבקשת רשומה כבעליה של המשאית, אותה רכשה מאחר, עזאייזה זהר אלדין אשר בתורו רכש את המשאית מאת המשיבה מס' 2.

2.         ביום 4.2.03, ובעת שהמשאית היתה רשומה כבר ע"ש המבקשת ונמצאת בחזקתה ובשימושה, עיכבה משטרת ישראל את המשאית לחקירה. בדיקה שנעשתה ע"י המשטרה העלתה כי תא הנהג של המשאית (להלן: "הקבינה") חשוד כשייך למשאית אחרת אשר דווחה כגנובה, וכי סימני הזיהוי של מנוע המשאית טושטשו עד בלי הכר. לאור זאת החליטה המשטרה לתפוס את המשאית כחפץ העשוי לשמש כראיה בהליך משפטי בשל עבירה או כחפץ שבוצעה בו עבירה, וזאת בהתאם לסעיף 32 לפסד"פ.

3.         סמוך לאחר תפיסת המשאית הגישה המבקשת לבית משפט השלום בירושלים בקשה בהתאם לסעיף 34 לפסד"פ, וביקשה להחזיר לידיה את המשאית (להלן: "הבקשה הראשונה").

כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת כלל") הגישה במסגרת הבקשה הנ"ל הודעה ובה פירטה את עמדתה, ולפיה טענה כי בהתאם לבדיקה אשר נערכה ע"י מומחי מז"פ של משטרת ישראל עלה כי הקבינה במשאית שייכת למשאית אחרת שדווחה כגנובה, ואשר היתה מבוטחת על ידה וכי היא - חברת כלל - שילמה למבוטח תגמולי ביטוח בהתאם לחובתה על פי תנאי הפוליסה.

חברת כלל המשיכה וטענה כי מאחר והיא שילמה תגמולי ביטוח, הרי שהזכות הקנינית בקבינה הינה שלה וזאת בהתאם לסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981.

לגופה של הבקשה תמכה חב' כלל בעמדת המשטרה וביקשה כי הקבינה תשאר במשמרת המשטרה.

במאמר מוסגר יצויין כי מאותה טענה בדיוק הצטרפה כלל גם לדיון בבקשה דידן, וטענה כי הזכות הקנינית בקבינה הינה שלה, וביקשה לקבלה ולחלופין להשאירה על המשאית, שתשוחרר למבקשת, בתנאי שזו תמציא בטוחה להבטחת זכויותיה בקבינה.

בית משפט השלום בירושלים החליט להעתר לבקשת המבקשת, והורה להחזיר את המשאית למבקשת, וזאת בתנאים וביניהם התנאי של הפקדת סך של 236,000 ש"ח במזומנים או בערבות בנקאית.

על החלטת בית משפט השלום בירושלים הוגשו שני עררים, האחד ע"י המבקשת ומופנה כלפי התנאי של הפקדת סך של 236,000 ש"ח, והשני, ערר של משטרת ישראל ומופנה כלפי ההחלטה לשחרר את המשאית ולמוסרה לידי המבקשת.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערר המבקשת וקיבל את ערר המדינה, והורה כי "המשאית תישאר בידי משטרת ישראל לצורך עשיית שימוש בה כראייה בבית המשפט".

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערר שהוגשה ע"י המבקשת.

בהחלטתו בענין זה קבע בית המשפט העליון כי  "הוראות פקודת סדר הדין הפלילי מאפשרות את התפיסה שבוצעה  בהיות המשאית ראיה מרכזית פוטנציאלית בהליך פלילי עתידי, שהצגתה חיונית לקיומו התקין. תפיסת המשאית עד לקיומו של ההליך הפלילי, להבדיל מחילוט, אינה מפקיעה את החפץ מידי בעליו לצמיתות, ותיתכן בהחלט אפשרות כי בתום ההליך תושב המשאית לבעליה, אם יתברר כי החשדות והאישומים לא הוכחו במידה הדרושה. מבחינה זו מדובר בפגיעה יחסית בלבד, אשר במכלול האיזונים הראוי, אינה גוברת על האינטרס הציבורי הקיים בבירור ממצה ומלא של ההאשמות הנוגעות לענין. עם זאת, חזקה על המשיבה, כפי שאף הוצהר בתגובתה, כי תפעל לקידומו וקיומו של ההליך הפלילי במהירות וללא דיחוי".

4.         בין לבין הוגש בפני בית משפט זה, כתב אישום, ת.פ. 226/03 נגד המשיבים 2 ו - 3 המייחס להם ביצוע עבירות של סחר בחלק רכב גנוב ושל החזקת נכס החשוד כגנוב; וזאת ביחס לקבינה ולמנוע של המשאית.

משפט זה נמצא כיום בשלב מתקדם של שמיעת ראיות, כאשר המשאית המשיכה להיות מוחזקת בידי המשטרה, משך כל אותו זמן ועד היום.

דא עקא חל בזמן האחרון שינוי בעמדת המדינה ביחס לשחרור המשאית, ואין היא מתנגדת עוד לשחרורה.

המפנה בעמדת המדינה בא בעקבות הצהרתו של סנגור הנאשמים בת.פ. 226/03 הנ"ל, שנרשמה בפרוטוקול הדיון מיום 16.3.05, ולפיו הנאשמים אינם מתנגדים שהמשאית תוחזר  למי שתובע בה זכות וכי הנאשמים מוותרים על זכותם להשתמש במשאית כמוצג ועל הזכות לבדוק את המשאית, וכי הם לא יטענו ע"פ כלל הראיה הטובה ביותר באם התביעה תרצה להגיש מסמכים נוספים.

אם כן, שלושת המשיבים מסכימים היום לשחרור המשאית ואינם מתנגדים שזו תוחזר לידי המבקשת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ