אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20049/06

החלטה בתיק בש 20049/06

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20049-06
11/01/2006
בפני השופט:
סגן הנשיא ידין טימור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שרה טל
הנתבע:
1. סאמי בן סאלם אבו מדיעם
2. מוחמד בן עלי אבו מדיגם
3. עבד בן מחמד אבו מדיעם

עו"ד דייויס בהעברה מעו"ד מוטי יוסף

1.       בפני ערר על החלטה שניתנה על ידי כב' השופט עידו רוזין מבית-משפט השלום           בבאר-שבע, ב-ב"ש 1076/06, מיום 06.01.06, בה הורה על שחרור המשיבים ועל חלופות למעצרם.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום ב-ת.פ. 1014/06 בו ייחסו למשיבים עבירות של חבלה או פציעה בצוותא, כאשר העבריין מזויין, והיזק במזיד לרכב. משיב מס. 2 גם הואשם בהפרת הוראה חוקית.

נטען כי ביום 30.12.05, בשעות ערב, התנגשו המשיבים במזיד, עם רכבם, בריכבו של פתחי אבו מדיגם (להלן "המתלונן") באזור רהט וגרמו לנזק. לאחר מכן תקפו המשיבים את המתלונן תוך שימוש באלות וגרמו לו לחבלות שחייבו טיפול רפואי. המשיב מס. 2 הפר באותה עת הוראה חוקית להימצא במעצר בית.

2.       לאחר דיון ממצה שנתקיים בערכאה ראשונה בענין תשתית הראיות, ביום 5.1.05, אמר ב"כ המשיבים לפרוטוקול: "אני מסכים להודות בקיומן של ראיות לכאורה ובקיומה של עילת מעצר. אני שומר לעצמי את הזכות לטעון לכרסום בראיות . . .".               

בדיון נוסף שנתקיים בענין זה ביום 06.01.05, ציין בית-משפט קמא כי יש ממש בטענות ב"כ המשיבים, באשר לכרסום בראיות התביעה, ואחר בחינת חלופות המעצר שהוצעו הורה על שחרור המשיבים בתנאים מגבילים, תוך התנייה שעליהם להיות במעצר בית בכפר קאסם הרחק מאזור זירת העבירה. המשיבים והערבים חויבו במתן ערובות להבטיח תנאי השיחרור וכן הורה בית-המשפט על הגשת תסקירי מעצר וקבע מועד להמשך הדיון בענינם.

3.       בערר שהוגש, מבקשת העוררת לבטל החלטת הערכאה הראשונה ולהורות על מעצר המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.

לדברי העוררת, המתלונן מכיר את המשיבים הכרות קודמת. המתלונן העיד כנגד המשיב מס. 1 בשל סיכסוך קודם שאירע וההנחה היא שעדות זו היוותה את המניע לתקיפת המתלונן על ידי המשיבים. באותו סיכסוך קודם, נדקר המשיב מס. 1 על ידי אחר בשם מגדי אבו מדיעם, והמתלונן נדרש להעיד בענין. בעקבות אירוע התקיפה הנדון טופל המתלונן בבי"ח "סורוקה" ביום 30.12.05 ונמצאו חתכים בראשו ובשוק שמאלי. המתלונן שוחרר לביתו עם הוראות לביקורת תוך שבוע ימים. סימני הפגיעה בריכבו של המתלונן לכאורה תאמו את גירסתו.

כנגד המשיב מס. 1 מתנהלים הליכים פליליים בשל תקיפת שוטר.

כנגד המשיב מס. 2 הוגש כתב אישום בשל אחזקת נשק ותחמושת שלא כדין. הוא הורשע בעבירות על פי הודאתו ובעת האירוע הפר הוראה חוקית להימצא במעצר בית בבית אביו.

למשיב מס. 3 אין כל רישום פלילי.

4.       ב"כ המשיבים טוען כי החלו הליכים להביא לפתרון הסכסוך בין המעורבים בפרשה הנדונה. הוצעו חלופות מעצר הרחק ממקום הסיכסוך, שיש בהן כדי להפיג את הסכנה העולה לכאורה מהתנהגות המשיבים. אין להאמין למתלונן שהוא בעל עבר פלילי, יש סדקים בראיות הפוגמים בפוטנציאל שלהן להביא להרשעה. בית-המשפט מתבקש להותיר החלטת בית-משפט קמא על כנה.

5.       מעיון בתיק החקירה עולה, כי נתקיים עימות בין המתלונן לבין המשיבים והמתלונן עמד על גרסתו כי הותקף על ידיהם. המתלונן עצמו איתר הרכב, בו נסעו המשיבים בעת האירוע, במגרש לחלקי חילוף ולטענתו זיהה רכב זה בוודאות ואף גילה עליו סימני צבע של מכוניתו הוא. הרכב נמסר למגרש על ידי מי ממשפחת אבו מדיעם. המשיבים בחקירתם כפרו בקשר כלשהו לאירוע.

אף שנטען כי אחרים הפרידו בין המתלונן למשיבים, עת הותקף המתלונן, לא הובאה כל

עדות נוספת של עד ראיה לאירוע, פרט לעדות המתלונן.

6.       המבקשת הציגה החלטות מספר שניתנו על ידי בית-המשפט העליון לתמיכה בערר זה שהוגש. האירועים שבכל שלושת ההחלטות נסתיימו בתוצאות חמורות לאין ערוך לעומת תוצאות האירוע הנדון.

נכון שאפילו ששוחרר המתלונן מביה"ח עוד ביום האירוע, עדיין אין להקל ראש בתופעה זו, בה מספר אנשים חוברים יחדיו לעשות שפטים בחברם. חמור מכך, טענת המתלונן הינה כי חיבלו בו בשל כך שמסר עדות כנגד המשיב מס. 1.

מקרה דומה למקרה הנדון נדון ב-בש"פ 6593/05. גם שם ביקשו מספר חשודים לעשות שפטים באחר בעקבות סיכסוך משפחות ברהט. בית-המשפט התייחס שם לחומרה שבסכסוכים מסוג זה, שסופם לא פעם פגיעה בחיי אדם. נפסק שיש להורות על מעצר עד תום ההליכים על מנת למנוע סיכון של התחדשות הסיכסוך. באותו מקרה הוצעה חלופת  מעצר בתחום הישוב רהט ובית-המשפט מצא שאין בחלופה זו להבטיח מטרת המעצר - הפרדה בין הניצים.

7.       בית-המשפט קמא הורה על שחרור המשיבים בתנאים מגבילים, אלא שלמעשה טרם סיים מלאכתו בענין זה. בית-המשפט הורה על הגשת תסקירי מעצר וקבע מועד להמשך הדיון ביום 29.01.06.

לאחר התלבטות לא מעטה סברתי כי אין לבטל החלטת בית-משפט קמא ויש להותירה על כנה, תוך תיקונים מסוימים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ