אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20047/07

החלטה בתיק בש 20047/07

תאריך פרסום : 11/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20047-07
06/02/2007
בפני השופט:
רויטל יפה-כ"ץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
עאיש בן פריח אלדנפירי ת.ז. 036420750
החלטה

1.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, גניבת רכב, פריצה לרכב, ניסיון לגניבת רכב, הפרעה לעובד ציבור וחבלה בכוונה מחמירה.

            יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד לסיום הליכים המשפטיים נגדו, ובקשה זו הינה נשוא החלטתי דלהלן.

2.         בכתב האישום נטען, כי המשיב קשר קשר עם אחרים, וביניהם שאדי אבו-שארב (להלן: "שאדי"), לבצע עבירות מסוג פשע, דהיינו, לפרוץ לכלי רכב מסוג ג'יפ סופה, לגנוב אותם ולמכור אותם. במסגרת קשר זה, בבאר-שבע, פרצו המשיב ושותפיו לרכב טויוטה קורולה, שהיה גנוב ומזוייף, וכשהם מצויידים בכפפות ובמברג, גנבו את הרכב המזוייף הנ"ל ונסעו, בתאריך 15/03/05, לאשקלון.

באשקלון, בסמוך לפני שעת חצות, הבחינו המשיב ושותפיו בג'יפ סופה שחור (להלן: "הג'יפ הראשון") ולידו רכב סיאט, אשר חסם את הג'יפ. המשיב ושאדי ירדו מהטויוטה המזוייפת בה נסעו וניגשו לג'יפ. המשיב ניגש לרכב הסיאט, שבר את שימשת הרכב בצידו של הנהג, פתח את דלת הרכב, הוריד את בלם היד ודחף את הרכב בכדי לפנות מקום לגניבת הג'יפ. שאדי פרץ לג'יפ, התיישב במושב הנהג ואף הרים את מכסה המנוע בניסיון להתניע את הג'יפ.

בזמן הזה התקרב למקום אחיו של בעל המכוניות, שהבחין במעשי הקושרים, ומשאלה הבחינו בו - הם עלו לטויוטה המזוייפת וברחו מהמקום.

הקושרים הגיעו כעת לרחוב סמוך, והבחינו בג'יפ סופה נוסף (להלן: "הג'יפ השני"), שהיה שייך לסוהר בשב"ס. שאדי ירד מהרכב המזוייף בו נסעו, נכנס לג'יפ השני וניסה להתניעו. בעל הרכב, שהיה בדירה סמוכה, הבחין במעשיו וקרא לו להפסיק. מיד לאחר מכן, ירדו בעל הרכב וחברו לחניה, כשהם לבושים במדי שב"ס, ודרשו מהמשיב והאחרים לעצור. אולם, הקושרים לא שעו לדברים אלה ושאדי עלה במהירות לרכב המזוייף והחבורה ברחה מהמקום בנסיעה מהירה. בדרכם, גילו לפתע הקושרים, שהגיעו לרחוב ללא מוצא, ולכן עשו פניית פרסה ונסעו חזרה במהירות ובפראות לעבר בעל הרכב וחברו, שהיו על הכביש וניסו לעצור את הבורחים. הקושרים שהמשיכו בנסיעתם גרמו לכך שבעל הרכב וחברו נאלצו לקפוץ למדרכה, כדי למנוע את דריסתם.

בהמשך הגיעו הקושרים לרחוב נוסף ללא מוצא, שם הם נטשו את הרכב המזוייף בו נסעו וברחו רגלית מהמקום.

3.         ב"כ המשיב טען, כי יש אמנם ראיות לכאורה המספיקות לשלב זה של הדיון, אך סבר, כי משקלן אינו מצדיק את מעצרו של המשיב. אולם, עיון בחומר הראיות מגלה, כי הגם שהראיות בתיק החקירה הן נסיבתיות, יש בהן את הפוטנציאל הראייתי המספיק לשלב זה של הדיון. לצורך זה די בכך שטביעות אצבעותיו של המשיב נמצאו על הג'יפ הראשון (כמו גם טביעות אצבעותיו של שאדי), מבלי שנתן לכך כל הסבר, שתעודת הזיהוי שלו נמצאה ברכב הטויוטה שנראה נמלט ממקום ניסיון הגניבה של הג'יפ השני (עם הסבר דחוק שייבחן במסגרת שמיעת הראיות), וששותפו (לכאורה) שאדי הודה, כי יש קשר בין שני האירועים. אמנם שאדי אינו מפליל את המשיב, ואמנם הוא אף טוען שאינו מכיר אותו (טענה תמוהה על פניה נוכח העובדה, ששאדי התגורר בשבטו של המשיב מאז היה בן 12...), אך הוא קושר עצמו ואת שותפיו העלומים לשתי ההתפרצויות לכלי הרכב, ודי בכל אלה, בנוסף למסמכים האחרים שבתיק, כדי לבסס ראיות לכאורה כנגד המשיב.

4.         מכאן, שגם לא יכולה להיות מחלוקת שאף קמה עילת מעצר בעניינו של המשיב, וזאת מכוחם של סעיפים 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"), נוכח הסכנה הקמה, לכאורה, מהמשיב בשים לב לעבירות המיוחסות לו ולנכונותו לסכן חיי אדם, ואף לאור הוראת סעיף            21(א)(1)(א) לחוק, נוכח היסוד הסביר לחשש, שאם ישוחרר ינסה להימלט מאימת הדין, וזאת בשים לב לנחישותו של המשיב להימלט מהרודפים אחריו, גם במחיר של פגיעה אפשרית בחיי אדם.

5.         אלא, שמקרה זה הוא יוצא דופן, שכן העבירות המיוחסות למשיב בוצעו, לכאורה, בחודש מרץ 2005 ומאז היה המשיב משוחרר, מבלי שהמשטרה עשתה כל מאמץ של ממש לאתרו. נהפוך הוא, למרות שתעודת הזיהוי של המשיב נמצאה ברכב הטויוטה המזוייף עוד ביום האירוע, ולמרות שזיהוי טביעת האצבע שלו, שנמצאה על הג'יפ הראשון, נעשה מספר מועט של חודשים לאחר מכן, ולמרות שהמשיב היה בידי המשטרה מספר פעמים מאז הוכרז כדרוש לחקירה בתיק זה, במקום לעוצרו - הוא שוחרר שוב ושוב, כשפעם אחת, בתאריך 22/10/06, התבקש להגיע לחקירה בנוגע לתיק הנוכחי (משמע, היה ידוע לשוטר קיומה של החקירה והיותו של המשיב דרוש לחקירה בנוגע אליה), ולא התייצב. בשל אירוע זה, ייחס כתב האישום למשיב עבירה נוספת של הפרת הוראה חוקית (הוא האישום השני בכתב האישום נשוא התיק שבפנינו).

            אמנם למשיב הרשעה קודמת במספר עבירות חמורות של סחיטה באיומים, תקיפה, הפרת הוראה חוקית, החזקת נכס חשוד כגנוב וגניבת רכב, עבירות שבגינן הוא נדון, בתאריך 04/02/02, לעונש מאסר של 15 חודשים. ואמנם כנגד המשיב הוגשו שלושה כתבי אישום נוספים, האחד מיום לפני האירוע הנטען בתיק שבפנינו (היינו, מיום 14/03/05)בגין עבירות של פריצה לבניין, גניבה ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, ושני כתבי אישום נוספים מראשית חודש 09/05, האחד בגין תקיפת בת זוגו וגרימת היזק בזדון והשני בגין עבירות של העלבת עובד ציבור ותקיפת עובד ציבור (עבירות שבוצעו, לכאורה, כנגד אחות בבי"ח סורוקה), אך מאז חודש ספטמבר 2005, דהיינו, למעלה משנה ושלושה חודשים עובר להגשת כתב האישום, המשיב משוחרר ולא נפתחו לו תיקים פליליים.

6.         בנסיבות אלה אני סבורה, כי לא יהיה זה ראוי להשאיר את המשיב מאחורי סורג ובריח, וכי ניתן לשחררו בתנאים.

            כחלופת מעצר הציע ב"כ המשיב את בת זוגו של המשיב ואמה, עמן הוא מתגורר ממילא בעת האחרונה בבאר-שבע. כן, ביקש לאפשר לו להמשיך בעבודתו בשעות היום ולהגביל את מעצר הבית לשעות הלילה בלבד.

            לא נסתר מעיני, כי בת זוגו של המשיב היא המתלוננת נגדו באחד מכתבי האישום שהוגשו כנגד המשיב בחודש 09/05, אך נדמה, מחקירת בת הזוג ואמה, כי השתיים תוכלנה להוות חלופה ראויה. בת הזוג הראתה, כי אין היא חוששת להתלונן כנגד המשיב, וניתן, לכן, להניח, שאף תעשה כן אם יפר את תנאי שיחרורו.

            גם לא נסתר מעיני, כי המשיב ביצע, לכאורה, את העבירות שבגינן נפתחו לו כתבי אישום, בתקופה בה שהה, לסירוגין, בבית בת הזוג, אך באותה עת הייתה בת הזוג חיילת, ודווקא בתקופה שמאז שיחרורה - לא נפתחו כנגד המשיב תיקים חדשים.

7.         לאור כל האמור לעיל, אני קובעת, כי המשיב ישוחרר בתנאים הבאים:

א.         "מעצר בית" בין השעות 19:00 ועד 07:00 בביתן של שובין לודמילה ודריה, ברח' השלום 28, באר-שבע.

ב.         שובין לודמילה ודריה יחתמו כערבות לשיחרורו של המשיב, כל אחת מהן על סך של 35,000 ש"ח, כאשר תנאי מתנאי השיחרור, הוא שבכל אחת מהשעות בהן על המשיב להיות ב"מעצר בית", אחת מהערבות תהיה צמודה אליו בבית.

ג.          המשיב יחתום על ערבות עצמית על סך 75,000 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ