אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20046/07

החלטה בתיק בש 20046/07

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20046-07
25/01/2007
בפני השופט:
רויטל יפה-כ"ץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. סאמי בן עטו'ה אבו אלקיעאן
2. פהאמי בן מאג'ד אבו אלקיעאן
3. סאמי בן סלאמה אבו אלקיעאן

עו"ד א. בר-ציון
עו"ד י. שושן ו-ש. שרביט
החלטה

1.         זוהי בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם. הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת כתב אישום כנגד המשיבים בגין עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות עבירה סעיף 382(א) + 379 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977(להלן: "חוק העונשין"), חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, ולמשיב 1 גם עבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

2.         בכתב האישום נטען, כי בתאריך 29.12.06, בסמוך לשעה 13:00, ליד חנות "לי קופר" בקניון הנגב בבאר שבע, התפתח ויכוח בין המשיבים 1 ו-3 לבין שני המתלוננים סאלח אלעטאונה ואחיו ח.א. שהינו קטין (יליד 30.12.89). המתלוננים עזבו את קניון הנגב והלכו לכיוון חנות מחסני מזון, והמשיבים 1 ו-3 הלכו אחריהם, כשבכוונתם לתקוף את המתלוננים, ובדרך הצטרף אליהם המשיב 2. נטען, כי סאלח אלטעאונה התקשר לשני אחיו עבדל ענים (עבאד) ושריף, ואמר להם, שרוצים להכותם.

בסמוך לאחר מכן, בחזית החנות, התפתחה קטטה בין המשיבים לבין ארבעת האחים למשפחת אלעטאונה, במהלכה המשיב 1 דקר את שריף שתי דקירות בגבו, באמצעות סכין שהחביא קודם לכן בגרבו והמשיב 2 דקר את עבד בראשו ונשכו באצבעותיו. עוד, נטען כי המשיבים, בצוותא חדא, דקרו את עבד בגבו ובזרועו השמאלית וכן דקרו את סאלח בשכמו השמאלית, וכי כתוצאה ממעשי המשיבים שריף, סאלח ועבד נזקקו לטיפול רפואי בבית החולים, כמפורט בכתב האישום, ואף אושפזו לצורך כך.

3.         בדיון הראשון שנערך בעניינם של המשיבים, עוד בטרם הועלו טענות/הסכמות  בעניין הראיות לכאורה ועילת מעצרם של המשיבים בא כוחם של המשיבים הסכימו להארכת מעצרם וביקשו, לאור גילם הצעיר של המשיבים והעדר עבר פלילי, כי יוגש תסקיר בעניינם. מנגד ב"כ המבקשת הביע את התנגדותו העקרונית לבחינת חלופת מעצר. מבלי לרמוז על כל תוצאה אפשרית בבקשה, נעתרתי לבקשת הסנגור וביקשתי משירות המבחן להגיש, לקראת הדיון הנדחה, תסקירי מעצר אודות מסוכנות המשיבים ובחינת החלופות שיוצעו באמצעות באי כוחם.

4.         במהלך הדיון שהתקיים, חזר ב"כ המבקשת על האמור הבקשה למעצר עד תום ההליכים, פירט את הראיות שבתיק החקירה וטען בנוגע לעילות המעצר.

מנגד טענה ב"כ המשיב 1, כי המשיב 1 מסר את הודאתו רק לאחר שהובטח לו כי ישוחרר ממעצר וטענה לקיומן של סתירות רבות בתיק החקירה. יחד עם זאת, הסכימה ב"כ המשיב 1 לקיומה של עילת מעצר, לאור חזקת המסוכנות העומדת לחובתו, וביקשה להתמקד בגילו הצעיר של המשיב 1 ובהעדר עבר פלילי, ולשחררו לחלופת מעצר.

ב"כ המשיבים 2 ו-3 הצביע על סתירות הקיימות בתיק החקירה, כך לשיטתו, בסופו של יום הסכים לקיומן של ראיות לכאורה להשתתפותם של המשיבים בקטטה ולהמצאותם בזירת האירוע, למעט ביחס לעובדות המייחסות להם דקירה באמצעות סכין והחזקתה. ועוד, לטענתו החל הליך של סולחה שטרם הבשיל, ואף הוא סבר, כי יש לשחרר את המשיבים ממעצרם.

 5.        עיון בתיק החקירה מלמד, כי אכן קיימות ראיות לכאורה המספיקות לשלב זה של הדיון, כדלהלן:

חקירת המשטרה החלה, כאשר השוטרים תמיר לב ועידו שיקלי נקראו על ידי עוברי אורח לטפל באדם שנפצע כתוצאה מקטטה. בהגיעם למקום האירוע, הם ראו אדם מדממם שאמר להם, כי הוכה על ידי שלושה אנשים שברחו. השוטרים פתחו במרדף אחר השלושה בניסיון לאתרם והם אכן הצליחו לאתר באוטובוס שלושה חשודים, הם המשיבים 1-3, כאשר על המשיב 1 נראו כתמי דם באזור המצח והאף.

נהג האוטובוס (אילן קמחי) נחקר, ומאמרתו עולה, כי שלושת המשיבים עלו לאוטובוס בסמוך לדואר כשעל פניהם סימני אודם ודם. לאחר שהמשיבים הורדו מהאוטובוס על ידי השוטרים, פנה אליו אזרח ומסר לו, כי המשיבים השליכו סכין בחלק האחורי של האוטובוס ולכן הוא הוריד את הנוסעים ונסע למסוף כשבאותה עת אף אחד לא נגע בסכין. השוטר ביטון אסף הגיע למקום ותפס את הסכין שהייתה מגואלת בדם. סכין זו זוהתה על ידי המשיב מס' 1.

תיק החקירה מכיל גם את הודעות המלוננים ובני משפחתם, שהיו מעורבים בקטטה. אמנם נכון, כי הודעותיהם אינן עקביות, אך יש לזכור, כי אין הן עומדות בפני עצמן.

כך, למשל, מסר ח' (הקטין), כי ראה את שריף ועבאד פצועים ושלושה משבט אבולקיעאן, כשכל אחד עם סכין בידו. לדבריו, בהודעות הראשונות (ר' הודעות מיום 29.12.06 14:30 ובשעה 15:14 ), הוא ראה את המשיב 2 דוקר את שריף בגבו עם סכין. בהודעות שנגבו ממנו מאוחר יותר, מצביע ח' על המשיב 1 כמי שדקר את שריף ומזהה אותו באמצעות בגדיו ( "הבחור עם הבגדים השחורים ולא הבחור עם חולצת הפסים") , ועל המשיב 2 כמי שדקר את עבאד. הוא הוסיף, שהתבלבל בין המעורבים בהודעות הקודמות (ר' הודעות מיום 29.12.06 17:18 ובשעה 18:04).

גם סאלח אלעטאונה משנה את גרסתו. תחילה (בהודעה מיום 29.12.06 בשעה 17:07)הוא טוען, כי ראה את סמח (הוא המשיב 1 לפי הסברו בהודעה 1.1.07 בשעה 17:02) דוקר את עבאד בגבו וכי אחר כך המשיבים התנפלו על שריף ודקרו אותו, ואילו בהודעתו מיום 1.1.07, כאשר הוא מסרב לעימות, הוא טוען, כי באופן וודאי היה זה המשיב 1 אשר החזיק סכין בידו ודקר את שריף, ומוסיף, בניגוד להודעתו הקודמת, כי לא ראה מי דקר את עבאד.

אשר לגרסתו של שריף אלעטאונה, הרי שלפי דבריו היו 5 אנשים משבט אבואלקיעאן מעורבים בקטטה, כולם עם סכינים. בהודעתו הראשונה טען כי, הוא נדקר בגבו על ידי אדם שלבש חולצה שחורה קצרה (ר' הודעתו הראשונה, מיום 29.12.06 בשעה 15:40, עמ' 2 שורה 26), ואולם בהודעתו המאוחרת יותר, מיום 2.1.07, טען, כי לא ראה מי דקר אותו.

מעורב נוסף, עבאד אלעטאונה, טוען באמרתו, כי נדקר בראשו וננשך באצבעותיו, אך אינו יכול לזהות מי פגע בו (ר' אמרתו מיום 29.12.06 בשעה 16:02).

חלק ניכר מראיות התביעה מבוסס גם על הודאתו של המשיב 1 הן בנוגע לדקירתו את המתלונן והן בנוגע למעורבותם של המשיבים האחרים. למעשה, המשיב 1 מפליל עצמו במספר הזדמנויות (ולא רק בהודאתו, כפי שביקשה לטעון ב"כ): כך ממזכר של פקד יניר רחמי, אשר השגיח על המשיב 1, עולה, כי המשיב 1 הודה בפניו, שהיה מעורב בקטטה עם דקירות עם אנשים ממשפחת אלעטאונה; המשיב חזר והודה, כי דקר גם בפני השוטר עופר נגאוקר; בנוסף, המשיב 1 הודה גם בפני רפ"ק איתן גאוי, בעת מעצרו, כשאמר "אני מצטער על הקטטה אני לא התחלתי אלה ממשפחת עטאונה באו להרביץ לי ואני הוצאתי סכין ודקרתי אותם בגב וברגל . .  ." (ר' דו"ח קצין ממונה).

כך גם באמרות שנמסרו מפי המשיב 1. באמרה מיום 29.12.06 בשעה 15:53, טען, כי התפתח ויכוח עם חילופי קללות בינו ובין המשיב 3, שהיה עימו, לבין שבעה או עשרה צעירים ומבוגרים משבט אלטעאונה. וכך אמר:

" היה שם בחור גדול יותר מאחרים שלבש מעיל אני לא זוכר בדיוק באיזה צבע, הוא התעצבן בגלל שאני החזרתי לו קללות בחזרה, הוציא סכין אולר אני חושב בצבע שחור בא לדקור אותי בגב, תפסתי את היד שלו לקחתי את הסכין שלו והחזרתי לו ברגל או בגב אני לא יודע בדיוק איפה" (שורות 5-8).

בהמשך הודה, כי דקר וברח לאוטובוס כשהסכין בידו. אמנם באמרתו זו הוא מנסה להרחיק את המשיב 2 מכל הקטטה וטען, כי נפגשו רק בתחנת האוטובוס, אך בהמשך חקירתו הוא משנה את גרסתו וטוען, כי " אני החלטתי לספר את האמת עכשיו" (שורה 45) ומספר, שהוא והמשיב 3 פגשו את המשיב 2 ליד מחסני מזון ושם התפתח ויכוח עם כעשרה מבני משפחת אלטעאונה, כאשר הבחור השמן סטר לו והכה אותו בעורף ולכן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ