אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2004/06

החלטה בתיק בש 2004/06

תאריך פרסום : 17/09/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2004-06
18/04/2006
בפני השופט:
ש' וסרקרוג

- נגד -
התובע:
עיריית עכו
עו"ד גב' דנה פרוייליך
הנתבע:
1. א.ל.א. תעשיות לאיכות הסביבה בע"מ
2. מילובן אם.סי.פי. בע"מ

עו"ד דורון טישמן
עו"ד אילם מדוויר
עו"ד צבי לוינסון
עו"ד גיל דרור

1.         נושא ההחלטה הוא ערר שהוגש על ידי העוררת/המבקשת (להלן: העירייה ) על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת ש' פיינסוד-כהן), מיום 16/4/06 בתיק ב"ש 2913/06, לפיו הורה בית המשפט לעכב ביצועו של צו הפסקה מינהלי שהוצא על ידי העירייה, לפי סעיף 20 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק רישוי עסקים ) כנגד הפעלת עסק על ידי המשיבה מס' 1, לסילוק תמלחת לחוף הים בעכו, כאשר התמלחת כוללת בין היתר את שפכי המשיבה מס' 2.

הרקע, ההליכים, וטענות בעלי הדין :

2.         ביום 6/4/06 הוציאה העירייה צו סגירה לפי סעיף 20 לחוק רישוי עסקים, כאשר זה חתום בידי ראש עיריית עכו מר שמעון לנקרי, ולפיו על המשיבה מס' 1 להפסיק ארעית כל עיסוק בעסק, לרבות הפסקת קליטת הזרמת התמלחות לים (להלן: הצו ).

3.         ביום 11/4/06 הגישה המשיבה מס' 1, בתיק ב"ש 2913/06 בקשה דחופה לביטול הצו, תוך שהדגישה כי מדובר בעסק שמקורו בזכייה במכרז שפורסם על ידי משרד התעשייה והמסחר, וכאשר משיבה זו הינה בעלת הזיכיון במדינת ישראל להקים ולתפעל לסילוק תמלחות לעומק הים. הזיכיון נועד למצוא פתרון אקולוגי לסילוק תמלחות תעשיה ולתקן את המצב ששרר בתחום בעבר.

עוד ציינה המשיבה מס' 1 שעל פי הסכם משנת 2001 בינה לבין עיריית עכו ועל פי ההסכמות שגובשו אז, דואגת היא לסילוק התמלוחות לעומק הים, וכי עומדת היא בכל התנאים הנדרשים לצורך זה על ידי הגורמים הרלוונטיים, ולעניין זה צרפה אישור של ד"ר יוסי ענבר, סמנכל בכיר לתעשיות, יו"ר הוועדה למתן היתר הזרמה לים במשרד לאיכות הסביבה, אישור הנושא תאריך 10/4/06, ולפיו לאחר בחינה מעמיקה של כל הנושאים הנדרשים, קבלה המשיבה מס' 1 אישור הוועדה הבינמשרדית למתן היתר הזרמה לים, תוך קביעה קפדנית של כללי ההפעלה, ובכללם איכויות מותרות, ניטור קולחין וניטור ימי, והכל תוך פיקוח ובקרה של מפקחי המשרד לאיכות הסביבה (להלן: אישור משרד איכות הסביבה ). 

            המשיבה מס' 1 הוסיפה והדגישה שבנסיבות אלה, לא היה מקום להוציא את הצו בטרם מוצתה זכות השימוע, וכמו כן טענה שהעסק המופעל על ידה אינו טעון רישוי, על פי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995 (להלן: צו הרישוי ). לחלופין, התנאים לקבלת רישיון עסק מולאו במלואם על ידה, ועיכוב במתן רישיון, אינו עיכוב כדין.

4.         הדיון בבית משפט קמא התנהל בין המשיבה מס' 1 לעירייה בלבד. במהלך הדיון על פי החלטת בית המשפט צורפה המשיבה מס' 2 כמבקשת נוספת.

            משיבה מס' 2 הבהירה במסגרת הדיון בבית משפט קמא כי הנפגעת העיקרית והמיידית מן הצו היא חב' מילובן, כי העירייה לא בדקה את איכויות התמלחות, וכי הוצאת הצו, מבלי שהייתה הפרה של התנאים שנקבעו בנושא איכות הסביבה, ותוך גרימת נזק למפעל מילובן, מחייבת ביטולו של הצו.

5.         בהחלטה שניתנה ביום 16/4/06 הבהיר בית המשפט כי העסק של משיבה מס' 1 טעון רישיון עסק, יחד עם זאת יש לברר המניעים לאי מתן הרישיון, בשים לב למערכת היחסים הארוכה שבין היחסים בליווי משרדי ממשלה.

            לעניין תוקפו של הצו, עוכב ביצועו והוא הוארך עד ליום  30/4/06, ונקבע שם:

"עד למועד זה יוכלו הצדדים לפנות לגורמים המינהליים והמשפטיים המתאימים בבקשות ובעתירות המתאימות לתכיפת מתן ואי מתן היתרים ורישיונות הנדרשים לצורך הפעלת העסק.

                        תנאי לקיום צו זה הינו הצגה של היתר הזרמה תמלוחת לים של כל אחד מלקוחותיה של המבקשת (משיבה מס' 1 - ש' ו'), בטרם הזרמת השפכים למחלקת התברואה.

                        העירייה השיבה לכל פניה בתוך 48 שעות ובלבד שהבקשה תועבר דרך ב"כ העירייה, למעט ימי חג, כאשר חוה"מ אינו נחשב ליום חג לצורך זה"

(להלן: ההחלטה).

6.         על ההחלטה של בימ"ש קמא הגישה העירייה: " הודעת ערעור", על פי הכותרת המודפסת, ולאחר מכן תקנה את ההודעה האמורה וציינה בכתב יד: " כתב ערר".

            לאותה הודעה צורפה: " בקשה לקיום דיון דחוף".

7.         בהליכים בפני בית משפט זה חזרה משיבה מס' 1 והדגישה את טענותיה בפני בית משפט קמא, וכן עדכנה את הנתונים באופן שנתקבל אישור כי התנאים שהוטלו עליה לצורך קבלת רישיון עסק, מולאו, וכי על העירייה להוסיף ולבצע ביקור במקום, בטרם ינתן הרישיון לעסק.

8.         משיבה מס' 2 הוסיפה וטענה, כי אין כלל סמכות לבית משפט זה לדון בהליך, בין אם הוא הודעת ערעור, כפי שהודפס על גבי כותרת המסמך, ובין שהוא הודעת ערר, כפי שתוקן בכתב יד.

            לגופו של עניין הצטרפה לטיעוני משיבה מס' 1. כלל המשיבים עמדו על הטלת הוצאות בגין ההליך שננקט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ