אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20032/05

החלטה בתיק בש 20032/05

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20032-05
30/01/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
עביד איאד
עו"ד דייגי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד מיכל הרשלר
החלטה
  1. העורר הגיש ערר זה על החלטתו של בית המשפט השלום בבאר-שבע (כב' הנשיא השופט מ. מכליס, בב"ש 5/05 של ת.פ. 1/05 ) אשר הורה, בהחלטתו מיום 3.1.05, לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו .
  1. טוען ב"כ העורר כי טעה בית משפט קמא, מקום שלא בחן את חלופת המעצר אותה ביקש להציג  בפניו וקבע כי על פי חוק אין הוא מוסמך ליתן רשיון שהייה למי שאינו מותר שהייה בישראל, אפילו כאשר מדובר בחלופת מעצר לתושב הרשות הפלסטינית.
  1. כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת שב"ח, התחזות לאדם אחר, זיוף, שימוש במסמך מזוייף והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.  יחד עם כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים.
  1. בדיון שהתקיים בבית משפט קמא הצהיר ב"כ העורר כי מסכים הוא לקיומן של ראיות לכאורה להרשעת העורר בעבירות המיוחסות לו אך טען כי יש לשקול שיחרורו לחלופת מעצר והציע את  אחיו של העורר, הנשוי לאשה ישראלית ומתגורר בישוב תל-שבע.
  1. בית משפט קמא לא בחן את חלופת המעצר מקרוב וקבע כי הוא נוקט בגישה שאין מקום להורות על שחרורם של תושבי השטחים אשר אין בידיהם היתר שהייה בישראל משום שאין ביכולתו של בית משפט ליתן רשיון שהייה למי שאינו מותר שהייה בישראל, אפילו אם מדובר בחלופת מעצר. כמו כן קבע בית משפט קמא, כי מדובר באדם אשר מעורר חוסר אמון, לו נדרש בית המשפט בבחינת חלופת מעצר, זאת לאור העבירות המיוחסות לו.

בנסיבות אלו, דחה בית משפט קמא את אפשרות קיומה של חלופה למעצר והורה על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים.

  1. ב"כ המשיבה, אשר סינגרה על החלטת בית משפט קמא, טענה כי בנסיבות העניין לאור חומרת העבירות המיוחסות לעורר ולאור העובדה כי בעברו של העורר הרשעה פלילית אחת בעבירה של התחזות לאדם אחר והפרעה לעובד ציבור במילוי תפקידו, גובר החשש של מסוכנות כמו גם של והימלטות מן הדין וכדי להבטיח את התייצבותו לדין היה זה נכון להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.
  1. לא אחת נקבע כי אין להורות על מעצרו של אדם ללא בחינת חלופת מעצר, אם לא הוכחה מסוכנותו. החוק מקים חזקת מסוכנות לגבי עבירות מסויימות ויש שהמסוכנות  מוסקת מכלל הנסיבות שבהן בוצעה העבירה. יש להבחין בין מצב בו מיוחסת עבירה של כניסה  לתחומי מדינת ישראל שלא כדין של תושב השטחים כעבירה יחידה אל מול נסיבות של כניסה שלא כדין לתחומי מדינת ישראל שאליה נלוות עבירות נוספות, כבמקרה שלנו המלמדות על מסוכנות. המסוכנות נלמדת מעצם עבירות הזיוף והמרמה המיוחסות לעורר אשר נמצא שוהה  בתחומי מדינת ישראל, בישוב תל-שבע, כשאין בידו אישור כניסה או שהייה על פי דין וכאשר התבקש להזדהות בפני שוטר, הציג בפניו תעודת זהות מזוייפת של אדם אחר ביודעו שהתעודה מזוייפת וזאת כדי להפריע לשוטר במילוי תפקידו.  מסוכנות יתר נזקפת לחובתו אף מקום שבעברו רישום פלילי בעבירות של  התחזות לאדם אחר והפרעה לעובד ציבור.

יש להניח כי אדם שכזה, באם ישוחרר, יעשה כל שלעיל ידו  כדי להימלט מן הדין שכן המרמה והזיוף הנם בבחינת דרך חייו.

בנסיבות אלו, גם אם שגה בית משפט קמא כאשר דחה את חלופת המעצר מן הטעם כי אין ביכולתו של בית משפט  לתת לגיטימציה לשהייה בלתי חוקית בדרך של שחרור תושב שטחים לחלופת מעצר בישראל, הרי שמן הטעם האחר, והוא מסוכנותו של העורר והחשש להימלטות מן הדין יש לדחות את הערר. בגישה זו נקט בית המשפט העליון בבש"פ 2739/02 צבאח נ' מדינת ישראל שם קובעת כב' השופטת פרוקצ'יה כי בעיתות חירום ביטחוני, מסוג זה בו אנו שרויים עתה, מופעל שיקול הדעת בהליך המעצר תוך מתן הדגשה גוברת למימד האינטרס הציבורי ביחס למימד האינדיבידואלי של הנאשם. החשש להתחמקות מן הדין באופן המסכל הליך שיפוטי תקין, הינו חשש ממשי כשמצויים אנו בעיתות מלחמה אל מול תושבי הרשות הפלסטינית. במצב שכזה משקלו של החשש להימלטות מן הדין, במערך כל השיקולים הנבחנים בהליך המעצר, גובר על השיקולים האחרים.

בנסיבות העניין, חלופת מעצר בדרך של שחרורו של העורר לבית אחיו, המתגורר בישוב תל-שבע, איננה יכולה להוות חלופת מעצר מתאימה, הן מהטעמים לעיל של חשש לשיבוש הליכי משפט והן לגופו של עניין שכן בכל אותה תקופה בה שהה העורר בתחומי מדינת ישראל יש להניח כי שהה בבית אחיו בישוב תל-שבע, שם נעצר, כשאחיו מודע לשהייה הבלתי חוקית ומגבה את העורר בהתאם.

  1. לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את הערר ככל שהוא נוגע לבחינת חלופת למעצר. עם זאת, יש מקום להוסיף ולהעיר כי יש מקום בנסיבות העניין להאיץ ככל האפשר את בירורו של ההליך השיפוטי ועל כן אני קובעת כי תחת הוראת בית משפט קמא בדבר מעצרו של העורר עד תום ההליכים הננני מורה כי  מעצרו שך העורר יוארך לפרק זמן של שלושה חודשים מהיום ובתוך תקופה זו יסתיים משפטו.

ניתנה היום כ' בשבט, תשס"ה (30 בינואר 2005) במעמד הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

020032/05בש 055 בת-שבע אביגל

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ