אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1983/08

החלטה בתיק בש 1983/08

תאריך פרסום : 07/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
1983-08,7061-08
30/04/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. אנדרי בן סרגיי פוטורוצין
2. אלכסיי בן ולדימיר בליאכמן

החלטה

כנגד שני הנאשמים אנדרי פוטורוצין (להלן: " נאשם/משיב 1"), ו-אלכסיי בליאכמן (להלן: " נאשם/משיב 2") הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סע' 499(א)(1); חטיפה לשם סחיטה, לפי סע' 372 + 29; סחיטה בכוח, לפי סע' 427 סיפא + 29; סחיטה באיומים, לפי סע' 428 סיפא + 29; כליאת שווא, לפי סע' 377 + 29; ופציעה בנסיבות מחמירות, לפי סע' 334 + 335(2) + 29, הכול לפי חוק העונשין, תשל"ז- 1977. 

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה זו למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

עובדות כתב האישום וטענות הצדדים:

נטען בכתב האישום, כי בחודש מרץ 2008 או בסמוך לכך, קשרו הנאשמים קשר לחטוף ולסחוט את ולנטין היקולאייב (להלן: " הקשר" ו-" המתלונן"). בהתאם לקשר ולשם קידומו, בתאריך 19.3.08 בסמוך לשעה 21:15, הגיעו הנאשמים ברכבם מסוג דאיהו (להלן: " הרכב") למסעדה בה עבד המתלונן, קראו לו לצאת החוצה, ומשיצא, צעקו עליו הנאשמים ואיימו עליו והורו לו להיכנס לרכב, כאשר אדם נוסף שאיננו ידוע למאשימה ישב במושב של הנהג, והם נסעו לכיוון פאב, שפתחו נאשם 2 יחד עם אדם נוסף בשם מקסים אוספוטוב (להלן: " הפאב", ו-" מקסים").

נטען בהמשך, כי ברכב אמרו הנאשמים למתלונן, שהם "קנו" חוב שהמתלונן היה חב למקסים, ושעל פי כתב האישום הוחזר בפברואר 2008 למקסים לאחר התערבותם של שני הנאשמים, וכי המתלונן חב להם סך של 20,000 ש"ח. המתלונן ניסה להסביר כי כבר שילם את החוב, אך הנאשמים אמרו כי הסכום הנדרש ממנו הוא בגין ההוצאות שנגרמו להם לטענתם כשחיפשו את המתלונן בטרם שילם את החוב למקסים, ודרשו ממנו באיומים לשלם להם את הסכום הנ"ל.

בהמשך מתואר בכתב האישום, כי במהלך הנסיעה הכה הנאשם 1 את המתלונן בפניו, ואילצו אותו להתקשר למסעדה ולמסור כי נאלץ לצאת מוקדם וכי חבריו יבואו לאסוף את חפציו. הנאשמים חטפו את המתלונן והביאו אוות לפאב, אפשרו לו לשטוף את פניו מהדם וכלאו אותו במקלט הצמוד לפאב (להלן: " המקלט"). בשלב מסוים במהלך הלילה דרשו הנאשמים  מהמתלונן באיומים ובכוח, כי ילך בבוקר יחד איתם לבנק ויבקש הלוואה כספית וממנה ישלם לידי הנאשמים את הסכום לעיל. מפני האיומים והמכות כאמור הסכים המתלונן לנדרש ממנו.

עוד נטען, כי המתלונן ניצל את ההזדמנות, שהושאר לבד, והתקשר לבת זוגתו, מטלפון נייד אותו החביא, וסיפר לה את אשר אירע. כעבור זמן מסוים חזרו הנאשמים למקלט ואמרו למתלונן כי היו במסעדה ולא מצאו את הנייד שלו והחלו להכותו בחזהו ובפניו. הנאשמים אילצו את המתלונן להתקשר לבת זוגתו ולמסור לה שלא תדאג וכי לא יחזור הביתה באותו הלילה. לאחר מכן נעלו את המתלונן שוב במקלט. כעבור מספר שעות, ולאחר שהפאב התפנה מלקוחות, העבירו הנאשמים את המתלונן לתוך השירותים של הפאב, והוא נשאר שם עד הבוקר כאשר הנאשמים שומרים עליו שלא יברח.

בתאריך 20.3.08 בשעות הבוקר, הביאו הנאשמים את המתלונן לבנק הפועלים ברח' הנביאים בחיפה, והוא ניגש לפקידה וביקש לקחת הלוואה על סך של 20,000 ש"ח, כאשר נאשם 2 הציע את עצמו בתור ערב. בשלב זה נעצרו הנאשמים על ידי המשטרה, אשר הוזמנה על ידי בת זוגתו של המתלונן.

כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים נגרמו למתלונן חבלות בחזהו וכן פציעה בשפה התחתונה.     

בגין האמור לעיל, ייחסה המאשימה לנאשמים את העבירות ברישא החלטתי זו.

בטיעוניה ציינה ב"כ המאשימה כי קיימות ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים. הפנתה ב"כ המאשימה, בין היתר, לעדויות של המתלונן ובת זוגתו, לתיעוד חבלות של המתלונן, ולתפיסת מכשיר סלולארי של המתלונן במקלט בו לכאורה הוא הוחזק, ובגדיו של המתלונן בתוך הפאב בו לכאורה הוחזק בחלקו השני של האירוע. בנוסף נטען, כי המשיבים קשרו את עצמם לחלק מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. מעבר לכך, המשיבים נעצרו יחד עם המתלונן בתוך בנק הפועלים אליו הם הביאו את המתלונן לצורך לקיחת ההלוואה.

ב"כ המאשימה טוענת שקיים יסוד סביר לחשש כי שחרורם של המשיבים, ולו בתנאים מגבילים, יסכנו את שלום הציבור בכלל ואת שלום המתלונן בפרט, מאחר והעבירות בוצעו לאחר תכנון, תוך כדי הפעלת כוח על המתלונן ותוך חטיפתו ממקום עבודתו, וכן ינסו לשבש הליכי משפט, מכיוון שחלק מהמעורבים באירועים טרם נעצרו והמשיבים אינם משתפים פעולה בנוגע לאיתורם. עוד מציינת המאשימה כי ההלכה הפסוקה בעבירת סחיטה היא שיש מקום לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים נגדם.

ב"כ המשיבים חולק על תשתית הראיות, ומפנה לסתירות רבות בין עדותו של המתלונן לעדותה של בת זוגתו; מפנה עוד לעדותו של עד שעובד במסעדה, ממנה  ניתן להבין, לטענתו, שלא היה שום שימוש בכוח כלפי המתלונן, אלא שהוא שיתף פעולה עם המשיבים. כן מפנה לעדויותיהם של אנשים ואורחים רבים שנכחו שמסעדה שיכולים להצביע, לדידו, שלא הייתה שום כליאה של המתלונן, והוא אף השתמש בכרטיס האשראי שלו מרצונו החופשי. בנוסף, נטען כי הפקידה בבנק לא הצליחה לאמת שהיה איום מצידם של המשיבים כלפי המתלונן, ושעצם העובדה שהמשיב 2 הציע את עצמו כערב למתלונן שולל את עניין האיום. עוד נטענו טענות זוטא, בנוגע לאמצעי חקירה פסולים שנערכו בחקירותיו של המשיב 2, ומצביע על העיכוב בתרגום הודעתו של המשיב 2 מרוסית לעברית.

עוד טוען ב"כ המשיבים כי אין עילת מעצר סטטוטורית במקרה דנן. ומפרט שעצם העובדה שהמשיבים מתגוררים בקריות, שם נמצאים המתלונן והעדים, אינה מקימה יסוד סביר לחשש לשיבוש הליכי משפט, ושאין בחומר החקירה ראיה אחת שיכולה להעיד שהיה ניסיון כזה בעבר או עתיד להיות. זאת ועוד, נטען שאין די במעשים שצוינו בכתב האישום בכדי להצביע על מסוכנות באופן כללי ובצורה שמצדיקה את מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. עוד מפנה ב"כ המשיבים להיעדר כל עבר פלילי אצל המשיב 2, כאשר למשיב 1 ישנו עבר פלילי לא מכביד, והוא בעל עבר של שירות צבאי חיובי ורב הערכה.

בנוגע לחלופת מעצר, טוען ב"כ המשיבים כי עברם של המשיבים, התנהגותם, חוסר שיטתיות, ושיתוף הפעולה מצידם מלמדים כי יש מקום ליתן בהם אימון, ומבקש מעצר בית בקרית שמונה או במגדל העמק, מקומות אשר רחוקים מאזור הקריות, ולחילופין מבקש את שליחת המשיבים לקבלת תסקיר מעצר.   

דיון והכרעה:

לאחר עיון אני קובע כי ישנן בחומר החקירה ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעת המשיבים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

עיקרן של ראיות אלו הוא בהודעותיו של המתלונן, אשר מספר אודות השתלשלות האירועים מחטיפתו ברכב על ידי המשיבים, סחיטתו בכוח והטלת אימה עליו בכדי להניעו לבקש הלוואה מהבנק ומתוכה לשלם להם סך של 20,000 ש"ח, עובר לכליאתו במקלט ולאחר מכן בשירותים של הפאב, ותקיפתו בפניו ובחזהו על ידי המשיבים. ניתן למצוא חיזוק לגרסתו של המתלונן בהודעותיה של בת זוגתו.

בנוסף, המשיבים קושרים את עצמם לחלק מהאירועים נשוא כתב האישום, דבר המהווה סיוע לגרסתו של המתלונן. המשיב 1 הודה בתקיפת המתלונן, ואישר שהמתלונן שהה בפאב לאורך הלילה ושהוא ומשיב 2 שמרו עליו שלא יברח. ואילו המשיב 2 מוסר, בין היתר, בהודעותיו כי הוא והמשיב 1 סגרו את המתלונן במחסן ונתנו לו מים, ובהמשך המתלונן "ישן" איתם בפאב, הוא בשירותים והם באולם, והם החזיקו את המתלונן לאורך כל הלילה משום שהינו אדם לא אחראי, ולכן הגיעו למקום עבודתו בערב, כדי שיהיה בעבודה כי אין לדעת איפה הוא יהיה בבוקר, ומוסיף המשיב 2 שהמתלונן פשוט נבהל מאד. עוד מוסר המשיב 2 בחקירותיו כי המשיבים היו עצבניים על המתלונן כי הוא חייב להם כסף, אך אין לו הוכחות כתובות לחוב, ובגלל זה הם לקחו את החוק לידיים ועשו טעות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ