אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1978/05

החלטה בתיק בש 1978/05

תאריך פרסום : 12/10/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1978-05
14/07/2005
בפני השופט:
ר. ג'רג'ורה

- נגד -
התובע:
מרדכי מעודה ת.ז. 051620532
עו"ד אסי פיסו ממשרד תמי אולמן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד גב' ליטל אסס
החלטה

1.       בפני ערר, בש 1978/05, על החלטת ביהמ"ש השלום בחיפה, ( סגן הנישא כב' השופטת חוזה) מיום 21.6.05, בבש 3952/05, לפיה הורה ביהמ"ש קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו , להלן: " ההחלטה".  העורר חולק על ההחלטה והגיש ערר זה.

אסקור להלן את הרקע להליך בבית המשפט קמא ואת טענות ב"כ הצדדים. ההדגשות בהחלטה הן שלי אלא אם נאמר אחרת.

2.       כנגד העורר, כבן 53 ועובד כאספן אשפה, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סמים מסוכנים -לפי סע' 7 (א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

על פי הנטען בכתב האישום בתאריך 14.6.05 נמצא העורר בביתו כאשר הוא מחזיק בבית סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל כולל של 3904 גרם, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 1378.24 גרם. בחיפוש שנערך על גופו נמצא כי הוא מחזיק בכיס מכנסיו כסף רב: 40 שטרות של 100 ש"ח ( 4,000 ש"ח), 2 שטרות של 200 ש"ח ( 400 ש"ח) , 25 שטרות של 50 ש"ח ( 1,250 ש"ח), שטר אחד של 20 ש"ח, 9 שטרות של 100 $, 4 שטרות של 50$, 5 שטרות של 1$, שטר אחד של 2$, ושני שטרות של ליש"ט. 

3.       יחד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, להלן: " הבקשה". בבקשה נטען כי עבירת סמים שלא לצריכה עצמית מקימה כנגד העורר חזקת מסוכנות והנטל להפריכה מוטל על פתחו של העורר, על כן קמה כנגד העורר עילת מעצר מכוח סע' 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, להלן: "חוק המעצרים". עוד נטען כי חזקת המסוכנות מתגברת לנוכח הכמות הגדולה של הסם והעובדה כי בבית נמצא משקל אלקטרוני ומסננת המעידים על כוונת מסחר.

4.       ב"כ העורר אינה חולקת על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר כנגד העורר, אך ביקשה לשחרר את העורר לחלופת המעצר, שלטענתה, יש בה כדי לאיין את מסוכנותו וזאת בהתאם להוראות ס' 21(ב)(1) סיפא לחוק המעצרים, והפסיקה של בתי המשפט לפיה חובה לשקול חלופת מעצר, ומפנה לבש"פ 335/89  מדינת ישראל נ' אברהם בן אליהו לבן , פ"ד מג(2), 410,ע' 418-419, בו נקבעה החובה עוד לפני חקיקת חוק המעצרים ובלשונו של כב' השופט אלון:

"גם כשקיימת עילת מעצר, עדיין לא הותרה הרצועה; הזכות הבסיסית והראשונית של חרות האדם קיימת ועומדת, ומתוך זכות זו נובעת החובה לחתור אחר אמצעים שיש בהם כדי לקיים את מטרת המעצר באופן שהפגיעה בחרותו של הנאשם תהא חמורה פחות."

אומר מיד כי טענה זו מקובלת עלי. בהחלטתי שניתנה ביום 29.6.04 בב"ש (חיפה) 4280/04  נור נעימה נ' מדינת ישראל, תק-מח 2004(2), 6783, ע' 6790 סקרתי את הפסיקה המדגישה את חובתו של ביהמ"ש, לאור מצוות ס' 21(ב)(1) לחוק המעצרים, לבחון חלופת מעצר. אביא כאן את עיקר הסקירה:

"על בית המשפט להציב לעצמו את השאלה אם ניתן לקבוע תנאים שיבטיחו הגנה מירבית על הציבור מפני מסוכנותו של המשיב ועבירות דומות שעלול לבצע בהיותו משוחרר, ועם זאת  להשיג את תכלית המעצר ולכבד את זכויות היסוד של הנאשם שהוא      בבחינת חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו, ראה בש"פ 4578/98, אילן (דרור) פחימה נ' מדינת ישראל, תק-על 98 (3) בע' 3, החלטתה של כב' השופטת ט. שטרסברג - כהן מיום 13.7.00 בבש"פ 4755/00, ערן לוי נ' מדינת ישראל, תק-על 2000 (2), בע' 451, והחלטתה מיום 28.6.99 שניתנה בבש"פ 4224/99, מדינת ישראל נ' איתמר כהן, תק-על, 99 (2) ע' 1/10: גם אם ייקבע כי אכן יש ראיות לכאורה מספיקות, חובה היא, הן על פי    הוראות ס' 21 (ב) (1) לחוק והן על פי הפסיקה,לשקול חלופת מעצר. לא די בקביעה, באופן כללי, שלא ניתן לשחרר את העורר לחלופת מעצר אלא צריך לבדוק באופן מיוחד את החלופה המוצעת - ובלשונה של כב' השופטת שטרסברג - כהן בבש"פ 4224/99

" חובה היא לשקול בכל מקרה וגם בעבירות חמורות, חלופת מעצר, והשאלה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. עליה לבדוק אם החלופה מבטיחה את תכלית המעצר. אם תמצא לומר שבכל מקרה של ביצוע עבירה חמורה מתבקשת מסוכנותו של הנאשם ואין להחליט על חלופת המעצר, נמצאת מרוקן חובת שקילת החלופה מתוכן".

גם כב' השופטת דורנר קבעה בבש"פ 7677/98, מדינת ישראל נ' חיים גבריאלי, תק-על, 98(4), בע' 53, " כי יש חובה בבדיקה אינדיווידואלית של כל נאשם ונאשם גם אם קיימת חזקת המסוכנות בסחר בסמים שבדרך כלל "יש לעצור עד תום ההליכים".

כב' השופט אנגלרד קבע בהחלטתו מיום 25.4.01, בבש"פ 8945/01, אליעזר אל עג'מי נ' מדינת ישראל, תק-על 2001(2), 44, כי:

"אמנם בהחלטה של בית המשפט המחוזי נאמר כי הוא עיין בתסקיר המעודכן, אך מלבד להערות בדבר התאמתה להליך חזרה בתשובה, אין בהחלטה התייחסות ישירה לשאלה האם יש בחלופת המעצר המוצעת כדי להשיג את מטרת המעצר. בדיקה זו חייבת להיעשות כמצוות המחוקק על פי ס' 21 לחוק המעצרים".

כב' השופט זמיר קבע בהחלטתו בבש"פ 8122/99, מדינת ישראל נ' מסוכה שמעון,      תק-על 99 (3) ע' 795,  כי לפי ס' 21 (ב) לחוק המעצרים:

" חייב בית המשפט לשקול את האפשרות של חלופת מעצר שפגיעתה בחירות הנאשם   פחותה. אולם, לפי אותו סעיף ,אם קיימת עילת מעצר, אין בית המשפט אמור להסתפק בחלופת מעצר, אלא אם 'ניתן להשיג את מטרת המעצר', בדרך של חלופה כזאת. משמע,כאשר עילת המעצר נעוצה במסוכנותו של הנאשם, צריך ש"חלופת המעצר תפחית את המסוכנות עד המידה הראויה. המבחן, לפי החוק, הוא המידתיות. בית המשפט צריך, אם כן, לערוך בירור כדי לעמוד על רמת המסוכנות של הנאשם ועל טיבה של החלופה המוצעת כדי להגיע למידתיות הראוייה. מהות הבירור ועומק הבירור תלויים בנסיבות המקרה". 

כב' השופט ריבלין קבע בהחלטתו בבש"פ 1152/00, פנחס קבלו נ' מדינת ישראל, תק-על 2000 (1), ע' 1090, פורסם בתקליטור סביר, תקציר פסקי דין של בית המשפט העליון:

          "חזקת המסוכנות, (בעבירות סמים ר.ג'), קשה להפרכה לפיכך ככלל, נוהגים בתי המשפט           שלא לשחרר עברייני סמים לחלופת מעצר. כלל זה לא מייתר את הצורך לבחון, בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, את האפשרות להמיר את המעצר בחלופת מעצר". 

בהחלטתה של כב' השופטת טובה שטרסברג כהן מיום 29.6.99 בבש"פ 3985/99, אביחי עוזיאל נ' מ"י, תק-על 99(2) בע' 1014, שהואשם בהצתה עת זרק בקבוק תבערה לעבר בית ביודעו כי תושבי הבית נמצאים בתוכו, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של הנאשם שם "לאור חומרת העבירה והמסר השלישי לציבור אם תינתן חלופה...". בקבלה את הערר קבעה כב' השופטת שטרסברג כהן כי:

          "עיינתי בחומר שהוגש לי, שמעתי את טענות באי כח הצדדים ונראה לי כי בענייננו יש לשקול חלופת מעצר לא רק משום ששקילתה היא מצוות המחוקק, אלא משום שהיא הולמת את המקרה על פי הקריטריונים הנקוטים בידינו. חומרת העבירה, כשלעצמה, איננה מהווה עילת מעצר ואיננה מצדיקה שלא לשקול חלופת מעצר. כך גם מסר שלילי לציבור, ומסר הרתעתי לצעירים מסוגו של העורר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ