אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1975/06

החלטה בתיק בש 1975/06

תאריך פרסום : 18/09/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1975-06
30/04/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ויקטור וייסר
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בת"פ 5080/06 ובו שני אישומים. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו בה עותרת המאשימה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

האישום הראשון מיחס למשיב עבירות לפי סעיף 380, 452 ו 329 לחוק העונשין. יצוין לעניין זה כי במקור הוגש כתב האישום כאשר במקום עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין יוחסה למשיב עבירה לפי סעיף 338(1) לחוק העונשין ואולם ערב הדיון בבקשה זו שבפני ובטרם הקראה הודיעה הפרקליטות על תיקון כתב האישום. האישום השני מיחס לנאשם עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין.  עוד יצוין כי אירועי האישום הראשון אירעו עוד ביום 13/1/06 והמשיב לא נעצר אז. רק כאשר נעצר ונחקר בגין אירועי האישום השני הוחלט לעצרו גם בהקשר לאירוע הראשון.

האישום הראשון מתאר אירוע בו הגיע המשיב לחנות ירקות של המתלונן. שם החל להתנהג בגסות (ככל הנראה בהשפעת אלכוהול)  ובעל החנות ביקש ממנו לצאת. על רקע דרישה זו החל המתלונן להתפרע ולפגוע במוצרים בחנות. בעל החנות ואדם נוסף ניסו להרחיקו מהחנות והתפתח עימות אלים. כאשר יצא מהחנות השליך האדם הנוסף אבנים על רכבו של המשיב. המשיב הניע את הרכב ונהג בפרעות לעבר החנות במטרה לפגוע באותו אדם, ופגע בארגז סחורה.

האישום השני מתאר אירוע בו הגיע המשיב לביתו לאחר ששתה אלכוהול. בתה של חברתו לחיים והמתלונן, בן זוגה, ניסו למנוע ממנו להמשיך ולשתות. בתגובה נטל סכין מהמטבח ודקר את המתלונן חמש דקירות -  בראש, בגב ובחזה. יצוין כי לאחר מכן התעשת והזמין אמבולנס כדי לפנות את המתלונן לבית החולים.

ב"כ המשיב חלק על קיומה של תשתית ראייתית המבססת, לכאורה, סיכוי להרשעתו של המשיב. תשתית הראיות פורטה בהרחבה בטיעוני הפרקליטות ואיני נזקק לחזור על כל שנאמר שם. אציין כי בשני האישומים ראיות מספיקות להוכחת היסוד העובדתי של העבירות המיוחסות למשיב, שבחלקן הוא מודה במפורש ובחלקן הוא מודה באופן חלקי. על אלו יש להוסיף את עדויות כל אחד מהמתלוננים בשני האישומים, עדויות עדים אחרים שהיו בזירה, ממצאים אובייקטיביים (ההרס בחנות והחתכים בגופו של המתלונן באישום השני) שיש בהם כדי להוכיח את מעשיו של המשיב.

עם זאת נראה כי שאלת היסוד הנפשי שיש ליחס למשיב תעמוד במחלוקת בעת שמיעת הראיות והיא אינה ברורה מחומר הראיות. נראה כי בשני האירועים היה נתון המשיב להשפעת אלכוהול. לא ברור כי תעמוד לו הגנת שכרות וזאת בשים לב למגבלות ההגנה על פי הוראות סעיף 34ט'(א) לחוק העונשין, לרבות העובדה שהכניס עצמו מרצון למצב של שכרות, אך יתכן כי יהיה בכך כדי להשפיע על היסוד הנפשי שניתן ליחס לו, בכל אחד מהמקרים, ובמיוחד בהקשר להוראות החיקוק המייחסות לו עבירות לפי סעיף 329 לחוק העונשין, עבירת אלימות הדורשת יסוד של כוונה מיוחדת, זאת על פי הוראות סעיף 34ט'(ב) לחוק העונשין. עוד אוסיף כי בכל הנוגע לאישום הראשון, באירוע של חנות הירקות, יש בחומר הראיות בסיס לטענה כי המשיב הוא זה שהותקף ראשון ע"י בעל החנות ואדם נוסף שהיה בה. אבהיר כי לכאורה לא תעמוד לו טענת הגנה עצמית, ובמיוחד לאור העובדה שיכול היה לעזוב את החנות, וכן בשים לב להתנהגותו שחרגה מהמידתיות, הסבירות והנחיצות הנדרשת לשימוש באמצעי ההגנה, הכל בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה. ראה:

ע"פ 20/04 קליינר נ' מ"י, פ"ד נח(6) 80;

ת.פ (ים) 114/01 פרקליטות מחוז ירושלים נ' קונסטנטין רובולטה (פ"ד מיום 2/1/02 פורסם באתר "נבו") עד פסקה 13 בלבד;

ת.פ (חי)  305/00 (חי) מ"י נ' דעים חנא (פורסם באתר "נבו", פ"ד מיום 19/5/04).

עם זאת יהיה מקום להביא בחשבון, בבוא העת, את העובדה כי המתלונן אינו בגדר של קרבן תמים ותרם בהתנהגותו, כך לכאורה, להתלהטות האלימות.  בכל מקרה - לא לעת הזו להכריע אם התקיימו כל התנאים הנדרשים לטענת ההגנה של הגנה עצמית. ההלכה היא, כי בשלב זה אין בית המשפט קובע " ממצאים מרשיעים או מזכים" ואין הוא עוסק בסיכום הראיות ובהכרעה באשמה. על בית המשפט להעריך את סיכויי ההרשעה וזאת בשים לב לערכן הראייתי הגולמי של הראיות שבפניו. מדובר בהערכת הסיכויים הגלומים בראיות, כאשר על בסיס כל אלה על בית המשפט להעריך את סבירות הסיכוי להרשעה. ראה:

בש"פ 8087/95, זאדה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 148-149 ;

בש"פ 1915/95, חליל אבו עיסא נ. מדינת ישראל, תק-על 95(2), 221 ;

בש"פ 7159/04, אבו ג'ילדן נ. מדינת ישראל ,תק-על 2004(3), 1767 ;

בש"פ 1119/04 , סאלם זנון נ. מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1537 .

לכן ובסיכומו של דבר, ובסייגים שפורטו לעיל לעניין השלכות השכרות על היסוד הנפשי, סבור אני כי יש תשתית ראייתית מספיקה להוכחת היסודות העובדתיים של כתב האישום, כאשר בכל הנוגע ליסוד הנפשי של הכוונה המיוחדת יהיה עוד צורך בבירור של מצב שכרותו של המשיב ובכל מקרה וגם אם יקבע כי היה נתון להשפעת אלכוהול במידה שיש בה כדי להשפיע על יסוד נפשי, גם אז לא יהיה בכך כדי לזכותו אלא כדי להפחית את חומרת העבירות באופן שבו תהיה העבירה העיקרית באישום הראשון זו שיוחסה לו מלכתחילה, ובאישום השני עבירה לפי סעיף 333+ 335 לחוק העונשין.  ואולם כאמור, לעת הזו, קיימת  תשתית שיש בה, לכאורה, לבסס את הרשעתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ועניין השכרות וההגנה העצמית יבורר בשלב שמיעת הראיות.

הוראות החוק בהן מואשם המשיב כוללות עבירות שיש בהן חזקת מסוכנות בהתאם לאמור בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996. ואולם המסוכנות היא מעבר לחזקות הקבועות בחוק. רצף האירועים מצביע על אדם שנתון להתפרצויות אלימות, ככל הנראה גם בהשפעת אלכוהול, והתפרצויות אלו עלולות להביאו לכלל התנהגות שיש בה פוטנציאל קטלני. אמנם המקרים נשוא כתב האישום הם כאלו שהסתיימו בחבלות גוף ורכוש בלבד ואולם לא ניתן להתעלם מהנסיבות שעלולות היו להסתיים בצורה חמורה בהרבה. בבואו של בית המשפט לבחון מסוכנות לא ניתן להתייחס רק לתוצאה הסופית של האירוע ויש להתייחס לפוטנציאל המסוכנות העולה מהנתונים. במקרה זה - הניסיון לדרוס אדם באירוע הראשון ודקירת אדם במקרה השני היו יכולים להסתיים גם בתוצאה קטלנית. מכאן שמדובר באדם מסוכן באופן ממשי, מעבר לחזקות הקבועות בחוק.

איני מתעלם מהעובדה שבמקור לא ראתה המאשימה באירוע הראשון עילה למעצרו של המשיב ואיני מקבל את הטענה כי לא ניתן היה לאתרו. המשטרה לא ייחסה, ככל הנראה, לאירוע הראשון חומרה מספיקה ולא נקטה בצעדים הנדרשים לשם איתור המשיב ומעצרו לפי הצורך. עם זאת אין בכך מניעה שגם האירוע הראשון יהפוך לחלק מעילת המעצר. כאשר התנהגות אלימה הופכת להיות סדרתית וחוזרת על עצמה כי אז ריבוי מקרים של אלימות (וכן עבירות אחרות) הופך להיות בפני עצמו לחלק מהראיה למסוכנות, ומכאן גם לחלק מעילת מעצר.

על עילת המסוכנות יש להוסיף גם את העילה של חשש מהשפעה על עדים. חלק מהעדים בשני האירועים הם בת זוגו לחיים, בתה וחבר הבת, שהוא המתלונן באירוע השני. אותו מתלונן כבר הובא ע"י משפחת המשיב לבית המשפט כדי שידבר בזכותו בשלב הדיון במעצר (ראה לעניין זה פרוטוקול מיום 20/4/06). מכאן שהאפשרות להשפעה על עדים כך שישנו גרסאותיהם אינה רק ערטילאית אלא מוחשית וממשית.

הפרקליטות טענה בפני גם לעילה של חשש מהימלטות מאימת הדין זאת מאחר והמשיב שנחקר באישום הראשון מסר כתובת בה ניתן יהיה לאתרו, ובפועל התגורר בכתובת אחרת. לא שוכנעתי מחומר הראיות כי אכן הייתה כוונת התחמקות ונראה כי בעיקר לא נעשו פעולות נדרשות לשם איתורו. בכל מקרה - די בכל יתר הנתונים שפורטו לעיל כדי לבסס עילות למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.   

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ