אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1969/07

החלטה בתיק בש 1969/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
1969-07
24/05/2007
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
עאמר חמדאן
עו"ד עבד פאהום - סניגוריה ציבורית
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אמל כראם
החלטה

1.         בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא ת. כתילי) מיום 20/05/07 בתיק ב.ש. 2460/07, לפיה דחה את בקשת העורר להשתחרר ממעצרו, על מנת להשתלב בתוכנית גמילה בעמותת "נווה מלכישוע".

2.         בתאריך 26/02/07 הועמד העורר לדין בגין עבירה של תקיפה סתם בנסיבות מחמירות (שני מקרים) - עבירה לפי סעיפים 379 + 382 (ב) (1) לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), ותקיפה הגורמת חבלה ממשית - עבירה לפי הסעיפים 380 + 382 (ב) לחוק.

3.         בכתב האישום שהוגש נגד העורר נטען, כי העורר נשוי למתלוננת מזה כ- 18 שנים. בתאריך 25/02/07 בסמוך לשעה 11:00, משך העורר בשערות ראשה של המתלוננת, סטר לה מספר פעמים בפניה, וכתוצאה מכך נגרם לה אודם בפניה. בתאריך 22/02/07 סמוך לשעה 18:00 בבית, קילל העורר את המתלוננת במילים "שרמוטה", סטר לה מספר פעמים בפניה, הכה אותה באמצעות ידו בכל חלקי גופה, בעט ברגלה, וכתוצאה מכך נחבלה המתלוננת ונגרם לה סימן כחול בברך. בתחילת חודש פברואר שנת 2007 בשעות הערב, סטר העורר למתלוננת מספר פעמים בפניה.

4.         בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא, הסכים ב"כ העורר לקיומן של ראיות לכאורה, ולקיומה של עילת מעצר, וביקש להפנות את העורר לקבלת תסקיר מעצר.

            בתסקיר הראשון שנתקבל בעניינו של העורר בתאריך 14/03/07 נאמר, כי במהלך התבגרותו של העורר, התחיל לצרוך אלכוהול באופן מופרז, מאוחר יותר התמכר לסמים. בשנת 1987 התחתן העורר עם המתלוננת. התרשמות שירות המבחן על מערכת יחסים זוגית פרובלימטית שמושפעת מדפוסי התמכרותו של העורר, בעקבות זאת התנהלה מערכת משפחתית קונפליקטואלית המתאפיינת באלימות של העורר כלפי בני המשפחה. נאמר עוד, כי העורר השתחרר ממאסר בתאריך 04/01/07 לאחר שהוטל עליו מאסר בפועל של שנה. לדבריו, במהלך מאסרו השתתף בתוכנית טיפולית של מכורים, שהייתה אמורה להמשיך שנה, אולם בשל תום תקופת המאסר, הוא השתחרר לפני שסיים את התוכנית הטיפולית. שירות המבחן ציין, כי העורר רואה כיום בהתמכרותו לאלכוהול את מוקד הבעייתיות ביחסיו עם המתלוננת. הוא הביע בפני שירות המבחן את נכונותו להשתלב בתהליך טיפולי גמילתי שיקומי מאלכוהול במטרה לערוך שינוי באורחות חייו. העורר הבין כי עליו לעבור תהליך של אבחון בטרם קליטתו לקהילה סגורה. הוא הסכים לעבור את התהליך דרך עמותת "אפשר". העורר קיים קשר עם עמותת "אפשר" והעובדת הסוציאלית בעמותת "אפשר" הביעה נכונות לסייע בדיקת מועמדותו.

שירות המבחן סיכם את התסקיר בכך, שאין בכל חלופת מעצר מלבד בקהילה סגורה ארוכת טווח, כדי להקטין את הסיכון בהישנות מעשים דומים. נוכח האמור, המליץ על המשך החזקת העורר במעצר עד אשר יוסדר מקום מתאים לטיפול בקהילה סגורה.

5.         בתאריך 22/03/07 ולאחר שנתקבל תסקיר המעצר, נתן בית משפט קמא (כב' סגן הנשיא ג. אזולאי) החלטה, לפיה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, תוך קביעה, כי שירות המבחן לא הציג עדיין חלופת מעצר קונקרטית, העורר טרם נתקבל לטיפול על ידי מוסד מסודר לגמילה מסם, ובסיפא של ההחלטה הדגיש כב' השופט אזולאי כי הוא מאריך בשלב זה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

6.         בתאריך 16/04/07 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, לפיה נדרש בית משפט קמא לעיין מחדש בהחלטתו, מאחר והעורר יוכל להציע חלופה בקהילה סגורה.

            בדיון שהתקיים ביום 26/04/07, הורה כב' השופט אזולאי על קבלת תסקיר משלים.

            ביום 15/05/07 נתקבל תסקיר משלים של שירות המבחן, ובו נאמר כי מבדיקת תוצאות הבדיקות הרפואיות, והראיון שנעשה עם העורר בקהילה הטיפולית "מלכישוע", הוא נמצא מתאים לעבור תהליך טיפולי גמילתי למשך שנה במסגרת סגורה. נאמר עוד, הקהילה תהיה מוכנה לקלוט אותו החל מיום שני הקרוב במידה והוא משלים את הפרוצדורה עם המוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת הבטחת הכנסה. נוכח האמור, המליץ שירות המבחן להתיר את שחרורו של העורר ממעצרו למעצר בית מלא בקהילה הטיפולית "מלכישוע", וכן המליץ על העמדת העורר בפיקוח מעצר של שירות המבחן לתקופה של ששה חודשים, כאשר במהלך תקופה זו יעקוב שירות המבחן אחרי תהליך התמדתו והתקדמותו בתהליך הגמילה.

7.         בתאריך 20/05/07 ולאחר שנתקבל התסקיר המשלים הנ"ל, נתן כב' הנשיא כתילי החלטה, על פיה דחה את המלצת שירות המבחן, והורה על המשך מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בהחלטתו קבע, בין היתר, כי המקרה שלפנינו אינו נופל בגדר החריג לכלל הקובע, כי אין משחררים ממעצר לצורך גמילה.

8.         ב"כ העורר, הן בטיעוניו הכתובים, והן בטיעוניו בפניי בעל פה, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. לשיטתו, העורר החל את תהליך הגמילה במסגרת המעצר, וכי הקהילה הטיפולית המוצעת, הינה מן המובילות בארץ.

            מנגד, ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את הערר, וסמכה את ידה על החלטת בית משפט קמא. לשיטתה, העורר טרם החל בטיפול גמילה משמעותי, לכן אין המקרה נופל בגדר החריג.

            ב"כ הצדדים הניחו לפתחו של בית המשפט פסיקה.

9.         לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בתסקירים של שירות המבחן ובהחלטות של בית משפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה, כי דינו של הערר להתקבל ואלה נימוקיי:

            א.          עיון בהחלטת כב' סגן הנשיא השופט אזולאי מיום 22/03/07 מלמדת, כי בית משפט קמא, הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נוכח העובדה, כי תסקיר המעצר הראשון, המליץ על מעצרו של העורר עד שיומצא לו מקום לטיפול בקהילה סגורה, והראיה לכך שבית משפט קמא הדגיש בסיפא של ההחלטה, כי הוא עוצר את העורר בשלב זה . זאת ועוד, בדיון הראשון שהתקיים בפניו בבקשה לעיון חוזר בתאריך 26/04/07, הורה על קבלת תסקיר מעצר משלים, דבר אשר מלמד על כך שבית משפט קמא לא נעל את הדלתות בפני העורר לעבור טיפול במסגרת המעצר, אחרת לא היה כל מקום לקבלת תסקיר משלים.

            ב.          שירות המבחן, שהינו גורם אובייקטיבי ומקצועי, ציין בתסקיר הראשון את הסימנים הראשונים לשינויים שחלו בתפיסתו של העורר, אשר ראה בהתמכרותו לאלכוהול ולסמים מוקד הקונפליקטים והבעייתיות עם אשתו, והביע את נכונותו להשתלב בתהליך גמילה טיפולי מאלכוהול. בשל העדר קיומה של חלופה בקהילה סגורה לטווח ארוך, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה לשחרור העורר. אולם בתסקיר המשלים, ולאחר שווידא כי הקהילה הטיפולית "מלכישוע" מצאה את העורר מתאים לעבור תהליך גמילתי למשך שנה במסגרת סגורה, המליץ שירות המבחן על שחרורו בחלופה זו, תוך הדגשה כי העורר יועמד בפיקוח מעצר של שירות המבחן לתקופה של ששה חודשים, במהלכה יעקוב שירות המבחן אחרי תהליך התמדתו והתקדמותו של העור בטיפול הגמילה.

            ג.          לא נעלמה מעיניי פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון הקובעת כי:

"שחרור ממעצר לשם תחילת טיפול גמילה ייעשה במקרים חריגים בלבד, תוך מתן משקל הולם לנסיבות המקרה ובהם מסוכנות הנאשם, עברו הפלילי, סיכויי הצלחת הטיפול המוטיבציה של הנאשם והשפעת הטיפול על המשך ההליך הטיפולי... אם כן הכלל הוא שאין משחררים ממצער לצורך גמילה ואילו החריג הוא שחרור לצורך גמילה בחלופת מעצר, וזאת רק לאחר בחינה אינדיבידואלית של נסיבות המקרה" (ראה בש"פ 1731/07 אברהם ממן נ. מ"י (טרם פורסם). בש"פ 3597/04 מ"י נ. ביטון, תקדין עליון 2004 (2) 305).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ