אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1956/06

החלטה בתיק בש 1956/06

תאריך פרסום : 13/11/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
1956-06
29/05/2006
בפני השופט:
דינה מויאל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ירושלמי
הנתבע:
עלא - א - דין אברהים מחמד
עו"ד עתאמנה
החלטה

כללי

1.                   לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.  ביום 23.5.06 התקיים דיון בבקשה.

2.                   כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה סתם, איומים והפרת הוראה חוקית.

3.                   על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 11.5.06 הגיע המשיב למרכז האמבולטורי לנפגעי סמים בנצרת (להלן: " המרכז") לצורך קבלת מנת תחליף סם אותו הוא מקבל באופן קבוע. הנאשם התבקש על ידי עובד המקום, המתלונן עדנאן קאסם, למסור בדיקת שתן כתנאי לקבל מנת התחליף, אך סרב לכך בטענו כי ידו שבורה ואין באפשרותו לבצע הבדיקה. לאחר שהמתלונן לא הצליח לקבל את הבדיקה, פנה למנהל המרכז, עבד עדווי וביקש ממנו לסייע בנושא זה. עבד ביקש מהמשיב למסור בדיקת שתן, אך המשיב התמיד בסרובו. בשלב זה ביקש עבד מהנאשם לצאת מהמשרד ואולם הנאשם בתגובה תפס את עבד בבגדיו והחל למשכו. עדנאן ניסה להרגיע את הנאשם, אך הנאשם החל לקללו, לקח בידו סכין מטבח שהיתה מונחת במקום וניסה באמצעותה לפגוע בעדנאן, בכוונה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה. המאבטח שבמקום תפס את הנאשם וחילץ מידיו את הסכין וכך נמנעה הפגיעה בעדנאן.

לאחר הארוע הנ"ל ביקש עדנאן מהעובדים במקום להזמין ניידת משטרה, כשבתגובה המשיב החל שוב לקלל ולאיים על עדנאן ועל שאר העובדים במקום שיפגע בגופם, אמר לעדנאן שיהרוג אותו וכן שיבוא לביתו ויפגע במשפחתו, במטרה להפחידו.

בהמשך לקח המשיב מחרר בידיו וזרק אותו לכיוון ראשו של עדנאן. המחרר פגע במצחו של עדנאן והוא החליק ונפל על הרצה. בעוד עדנאן שוכב על הרצפה קפץ עליו המשיב בכוונה לגרום לו לנכות או למום או לחבלה חמורה והכה אותו בחזהו ובבטנו. כתוצאה ממעשיו נגרם לעדנאן שבר בצלע העשירית מצד שמאל והוא אושפז בבית חולים.

לאור הארועים האמורים עוכב המשיב בתחנת המשטרה, שם שוחרר בערבות, טרם נודעה מלוא חומרת פגיעתו בעדנאן, בתנאי שלא ייכנס למרכז לתקופה של 14 יום. כחצי שעה לאחר שחתם על כתב הערבות ושוחרר, הגיע המשיב למרכז, נכנס לתוכו ורק לאחר שהמאבטח דרש ממנו לעזוב הוא הלך.

טענות המבקשת

4.         ב"כ המבקשת טוען, שקיימות ראיות לכאורה לביצוע העברות המפורטות בכתב האישום והן הודעת המתלונן, הודעות עדים, תעודה רפואית, דו"חות שוטרים ועוד. העבירות המיוחסות למשיב חמורות על פי אופיין ונסיבותיהן ומקימות חזקת מסוכנות שעל המשיב הנטל לסתור. ב"כ המבקש טוען שמסוכנות המשיב נלמדת, בין השאר, מכך שנהג באלימות קשה כלפי עובד המרכז אשר כל רצונו היה לסייע למשיב ולתת לו טיפול.

עוד טוען ב"כ המבקשת שלחובת המשיב 10 הרשעות קודמות בעבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הפרעה לעובד ציבור, איומים, היזק לרכוש, תקיפת בן זוג, החזקת סמים לצריכה עצמית ועוד. לטענתו, מעיון בעברו הפלילי של המשיב ניתן לראות כי לאורך השנים הוא עובר שוב ושוב עבירות אלימות כלפי הציבור ומכאן שקיים חשש ממשי שבמידה וישוחרר ממעצרו ימשיך לסכן את שלום הציבור בכלל ושלומו של המתלונן בפרט. המשיב ריצה בעבר תקופת מאסר, אך גם זו לא גרמה לו לשנות דרכיו.

ב"כ המבקשת טוען, שהמשיב מכור לסמים מזה שנים ולדבריו ביצע את העבירה הנוכחית בעודו ב"קריז". כל  אלה, כמו גם העובדה שמיד לאחר שחרורו הפר הוראה חוקית בצורה בוטה, מקימים חשש ממשי שבמידה וישוחרר ממעצרו יקשה עליו לכבד החלטות של בית המשפט.

טענות המשיב

ב"כ המשיב מתנגד לבקשה. ב"כ המשיב טוען להעדר קיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב. לטענתו, קיימות סתירות מהותיות בין הודעות 3 העדים - המתלונן עדנאן, המנהל עבד והשומר סלים אבו רביע והוא מפרט סתירות אלה:

(א)        המתלונן מסר כי המשיב קפץ עליו ופגע בו בחזה ובאזור הבטן. לעומתו, המנהל מספר שלא ראה את המשיב קופץ על המתלונן אלא ראה אותו כביכול בועט במתלונן.

(ב)        לפי עדות המתלונן המשיב תפס את סכין הפירות מהצלחת וניסה לדקור אותו אך השומר תפס את המתלונן והשתלט עליו. למרות זאת המשיב השתחרר ולאחר מכן זרק את המחרר על המתלונן וקפץ עליו. אם השומר הצליח להשתלט על המשיב ולקחת ממנו את הסכין, מדוע שב המתלונן והכניסו לחדר הפסיכולוג? 

(ג)         עדות השומר סותרת את עדותו של המתלונן. לדברי השומר המשיב ביקש עזרה כדי להפשיטו כי ידו בגבס. המתלונן סרב לעשות זאת ואז המתלונן פנה למנהל, שהסכים לעזור למשיב. הדברים סותרים את עדות המתלונן שכביכול המנהל הסביר למשיב שהוא חייב לתת בדיקת שתן וחייב לצאת מהמרכז. גם  ענין הסכין אינו מתואר בעדות השומר כפי שמתואר בעדות המתלונן, השומר אומר שהמשיב תפס מספריים ואיים לפגוע בעצמו והוא לא אפשר לו זאת. השומר לא מתאר את השתלטותו על המשיב כשלטענת המתלונן המשיב ניסה לפגוע במנהל.

(ד)        בגרסת המנהל מוזכר כי המשיב השתולל בהיותו בחדר המנהל, זרק את המקלדת והרמקולים של המחשב, אך עדות זו אינה נתמכת בכל עדות אחרת, אף אחד אחר לא ראה אותו עושה דברים אלה. גם עדות המנהל כאילו ברח לחדר המזכירה והמשיב רדף אחריו אינה נתמך בכל עדות, והמזכירה כלל לא נחקרה בעניין זה.

(ה)        לדברי המנהל, בחדר המזכירה המשיב תפס את סכין הפירות והחל לנופף בה וביקש מהנוכחים שיאפשרו לו לצאת והוא לא יפגע באף אחד. מנהל המרכז הניח לו לצאת וברגע שיצא השומר השתלט עליו הכניס אותו לחדר וסגר אותו. לטענת ב"כ המשיב, עניין זה לא עלה בעדות המתלונן עצמו, לא אמר שהמשיב נופף בסכין וביקש לצאת מהחדר ואף השומר לא מסר זאת.

(ו)         גם לעניין ארוע פגיעת המחרר במתלונן ונפילתו נמסרו גרסאות סותרות על ידי העדים, כשאחד העדים - ד"ר מחמיד, רופא העובד במרכז, ראה את המתלונן זורק על המשיב מהדק, פוגע בו והמתלונן נופל על הרצפה, בעוד שהמתלונן מסר שהוא זז, החליק ונפל, שלא כתוצאה מפגיעת מחרר.  גם לאחר נפילת המתלונן יש גרסאות סותרות, כשלפי

עדות המתלונן המשיב קפץ עליו ושאר העדים אומרים שהמשיב בעט בו.

5.         ב"כ המשיב טוען שיש להעדיף את עדות המשיב, לפיה הוא הגיע למרכז לקבל תרופות, ביקש עזרה מהמתלונן להוריד את מכנסיו שכן ידו מגובסת, והדבר הוביל לוויכוח שבעקבותיו המתלונן החל להתגרות במשיב. לאחר מכן המתלונן תפס למשיב את היד עם הגבס וסובב לו אותה. הוא הכניס אותו לחדר קטן, תפס מחרר והתגרה בו באומרו שאם הוא גבר יכניס לו את המחרר בראש. לטענת ב"כ המשיב, המשיב ביקש מהמתלונן שיעזוב אותו, שכן ידע כי יש במרכז אנשים נוספים ולא יוכל ממילא לפגוע במתלונן ואף מוגבלותו הפיזית של המשיב מנעה ממנו לעשות משהו גם אם היה רוצה. לטענת המשיב, המתלונן תפס אותו עם היד ושרט אותו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ