אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1953/07

החלטה בתיק בש 1953/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
1953-07
24/05/2007
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
אמנון עבד
עו"ד מתמחה גב' טלי גלר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אמל כראם
החלטה

1.         בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בטבריה (כב' השופט ד. פורת) מיום 10/05/07 בתיק ב.ש. 1858/07, על פיה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2.         א.          העורר הועמד לדין בבית משפט השלום בטבריה בת.פ. 1208/07, ובו יוחסו לו עבירות של איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), היזק לרכוש במזיד - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התנהגות פסולה במקום ציבורי - עבירה לפי סעיף 216 (א) (1) לחוק העונשין.

            ב.          בכתב האישום נטען, כי המתלוננים זוהר עובד (ראש עיריית טבריה), חיים עובד, פארוק אליהו, חנה אלקובי, יוסי נוריאל, ציון אמיאל, יוסף בוגנים, אושרה בנאי, בתאריך 15/04/07 סמוך לשעה 10:00 בבניין עיריית טבריה, איים העורר על המתלוננים בפגיעה שלא כדין, בכך שאמר למתלוננים חיים עבד, פארוק אליהו, יוסי נוריאל, ציון אמיאל, יוסף בוגנים ואושרה בנאי, שהוא יתאבד על ראש העיר זוהר עובד, ושיש לו רימונים, והחל לקלל ולהשתולל, וזאת בכוונה להפחידם ולהקניטם. בהמשך ובטרם החל באיומיו, הרס העורר נכס במזיד ושלא כדין, בכך שניפץ זכוכית של תמונה שהייתה תלויה בבניין העירייה.

            ג.          עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים.

            ד.          בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא בבקשת המעצר עד תום ההליכים בתאריך 26/04/07, טען סניגורו של העורר להעדר קיומן של ראיות לכאורה, וכי אינו מבקש בשלב זה להורות על קבלת תסקיר מעצר, ואינו מביא חלופת מעצר.

            ה.         לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, בחן את חומר הראיות, החליט בית משפט קמא בתאריך 10/05/07 לעצור את העורר עד תום ההליכים. לעניין הראיות לכאורה, סקר בית משפט קמא את הודעות כל המתלוננים, וכן הודעות המשיב, בנוסף לזכ"ד של מפקד תחנת טבריה, הגיע למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המעשים המיוחסים למשיב, כאשר חומר הראיות מבוסס בעיקרו על הודעת המתלונן, ומתווספות אליו הודעות עדים נוספים ודוחות שוטרים. באשר להבדלי הגרסאות, שחלק מהעדים שמעו דברים, בעוד עדים אחרים לא שמעו דברי איום, ציין בית משפט קמא כי המותב שישמע את התיק לגופו של עניין, יבחן כל אחת ואחת מהגרסאות, והיכן היו העדים בזמן האירוע. הוסיף, כי בין אם יוכחו הדברים המדוייקים שאמר העורר ובין אם לאו, מצטיירת תמונה שלהתנהגות אלימה, אשר היא בעצמה מהווה התנהגות מאיימת, איום על אדם יכול שיעשה במעשה ולא במילים. העורר בהתנהגותו האלימה בפתח לשכתו של ראש העיר, איים במעשיו על הנוכחים במקום, ובראש ובראשונה על ראש העיר.

            לעניין עילת המעצר, קבע בית משפט קמא, כי התנהגותו של העורר מעידה על מסוכנות, וחיזוק למסוכנותו ניתן למצוא בעברו הפלילי המכביד של העורר, והפחד של האנשים שנכחו במקום להעיד ולמסור גרסה מלאה.

            באשר לחלופת המעצר, בית משפט קמא בחן את עברו המכביד של העורר שכלל בין היתר, עבירות אלימות, סמים, העלבת עובד ציבור (מספר מקרים), גרימת חבלה במזיד לרכב, תקיפת בן זוג, הפרת הוראה חוקית, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כל אלה מול נסיבות המקרה, והגיע בסופו של דבר כי בנסיבות העניין אין כל מקום לשחרר את העורר בחלופת מעצר שיש בה כדי לאיין את מסוכנותו. על החלטה זו הערר בפניי.

3.         ב"כ העורר בטיעוניו הכתובים, טען לקיומן של פירכות בחומר הראיות, הוא פירט בהרחבה את הכרסום הראייתי העמוק, אשר לשיטתו מצוי בחומר הראיות של המשיבה. לדידו, הכרסום הזה יש בו כדי להחליש את ראיות המשיבה, דבר המצדיק שחרור העורר בתנאי ערובה בלבד.

            בטיעוניו בעל פה בפניי, טען הסניגור כי אין כל ראיות לכאורה. הוא הפנה להוראות סעיף 9 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 1971 (להלן: "פק' הראיות"), וטען כי ראש העיר לא שמע ישירות מפיו של המשיב את האיומים הנטענים בכתב האישום, אלא הוא שמע ממישהו ולא מיידית. הסניגור ביקש לשחרר את העורר ללא כל תנאי ובהרחקה מהעיר טבריה, וזאת על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

            מנגד, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערר, הפנה להודעתו של ראש העיר אשר שמע מפי עוזרו על האיומים, ומייד התקשר למפקד תחנת טבריה ודווח לו על האיומים. הפנה למזכר של מפקד התחנה.

            ב"כ המשיבה הפנה לעברו המכביד של העורר שכלל הרשעה ביום 20/09/06 בגין החזקת רימון, והדגיש כי לא בכדי הזכיר העורר באיומיו כי ברשותו רימונים.

4.         באשר לראיות לכאורה, גם אני עיינתי בחומר הראיות ובכל הודעות המתלוננים, לרבות הזכ"ד של מפקד תחנת טבריה, וכן הודעות העורר ובנו, והמסקנה העולה, כי חומר הראיות מלמד על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, שיש בה הפוטנציאל להביא בסופו של ההליך לידי הרשעת העורר בעבירות המיוחסות. גם אני שותף לדעתו של בית משפט קמא, כי אכן קיימים הבדלים בין חלק מהגרסאות של העדים, בפרט בעדותו של העד יוסי נוריאל - עוזרו של ראש העיר - עד זה על פי הזכ"ד של מפקד תחנת המשטרה בטבריה, שמע מפיו של העורר את כל האיומים הנטענים בכתב האישום, אולם הוא סיפר למפקד התחנה, כי הוא מפחד למסור עדות על כך, ומוכן לספר בטלפון את כל מה שהתרחש, ומכאן ההבדל בין מה שסיפר למפקד התחנה לבין ההודעה שמסר עד זה במשטרה. מכל מקום, הבדלים בגרסאות אין בהם בשלב זה, כדי לכרסם בראיות לכאורה. הבדלים אלה ייבחנו לעומק לכשיידון התיק לגופו של עניין.

            בנוסף, בחנתי את החוסרים והחולשות בראיות שטען להם ב"כ העורר, סבור אני כי אין בחוסרים אלה כדי לכרסם בראיות לכאורה הקיימות. מובן מאליו שגם אלה ייבחנו בבוא העת לכשיידון התיק לגופו של עניין.

            באשר לטענת ב"כ העורר כי עדותו של ראש העיר היא מפי השמועה, מאחר וראש העיר שמע את הדברים נאמרים מפי עוזרו יוסי נוריאל, לכן לשיטתו אין כל בסיס להרשעת העורר בעבירת האיומים. גם טענה זו דינה להידחות. בית משפט קמא בהתבססו על החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 2038/04 שמואל לם נ. מדינת ישראל, תק-על 2006 (1) 66, קבע כי דבר האיום חייב להיקלט אצל המאויים עצמו, ואין די בכך שהאיום נקלט אצל אדם אחר כלשהו. הוסיף, שהקליטה אינה חייבת להיות ישירה מפיו של המאיים או סימולטאנית לקיום ההתבטאות. גם לדברים אלה הנני שותף. בענייננו, ניתן לדלות מהודעת ראש העיר, וכן מהזכ"ד של מפקד תחנת טבריה, כי דברי האיומים של העורר נקלטו אצל ראש העיר, על פיהם ראש העיר חשש כי העורר יגיע אליו הביתה ויפגע בילדיו ובאשתו, וכאשר ראש העיר התקשר למפקד תחנת המשטרה בטבריה, נשמע מבוהל. כמו כן, על פי ההלכה הנ"ל, ניתן להרשיע את העורר בעבירת איומים, אף אם לא הפנה העורר את דברי האיום כלפי ראש העיר ישירות.

            לעניין קיומה של עילת מעצר, הסניגור הסכים בטיעוניו לעילת מעצר, לכן מתייתר הדיון בשאלה זו.

            לעניין חלופת מעצר, גם כאן הנני שותף לקביעתו של בית משפט קמא. לעורר עבר פלילי מכביד שכולל עבירות אלימות, סמים, העלבת עובד ציבור (מספר מקרים), איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, גרימת חבלה במזיד לרכב, תקיפת בן זוג, הפרת הוראה חוקית, ואף לאחרונה ובתאריך 26/09/96 הורשע העורר על פי הודאתו בעבירה של החזקת רימון יד שבכוחו לגרום למוות בעת התפוצצותו. אכן עבירת האיומים בלבד אין בה כשלעצמה כפי שנאמר בבש"פ 10534/04 מיכאל מודזגברישווילי נ. מ"י, כדי להוות עילה לשלילת חירותו של אדם בטרם הכרעת דינו, אולם העורר שבפנינו אינו ככל אדם, על פי הנטען בכתב האישום, העורר הגיע לבניין העירייה, ביקש להיכנס ללשכת ראש העיר, כאשר בדרכו ניפץ תמונה שהייתה תלויה על קיר, ומאחר ולא אפשרו לו להיכנס ללשכת ראש העיר, התחיל באיומיו כלפי ראש העיר שהוא יתאבד עליו ויש לו רימונים, השתולל וקילל, ראש העיר שמע את איומיו באמצעות עוזרו. אם נוסיף לנסיבות המקרה את עברו העשיר כמפורט לעיל שכולל הרשעה טריה של החזקת רימון יד, לכן דבריו כי ברשותו רימונים, לא נאמרו באופן סתמי. התנהגות זו ודבריו של העורר, הפחידה את האנשים, הראיה לכך, שאנשים פחדו למסור גרסה מלאה במשטרה. נראה לי כי מכלול הנסיבות, מובילה למסקנה, כי אין כל חלופת מעצר שיש בה כדי לאיין או להפיג את מסוכנותו של העורר.

5.         אשר על כן ולאור כל האמור, הנני מורה על דחיית הערר.

ניתנה היום ז' בסיון, תשס"ז (24 במאי 2007) במעמד הנוכחים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ