אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1932/08

החלטה בתיק בש 1932/08

תאריך פרסום : 07/09/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית משפט השלום באר שבע
1932-08,4029-07
06/02/2008
בפני השופט:
יעקב שפסר סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אייל זיכרמן
הנתבע:
שרון לוי
עו"ד יצחק אלקבץ
החלטה

בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרור בשל הפרתם ומעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

א. רקע

כנגד המשיב הוגש ביום 26.11.07 כתב אישום המייחס לו עבירות רכוש שונות. בהחלטת עמיתי כב' השופט אבו טהה, שוחרר המשיב בתנאים מגבילים ובין היתר בתנאי מעצר בית מלא בבית חמותו.  למרות האמור נטען, כי המשיב הפר תנאי שחרורו, יצא מהבית ואף הגדיל לעשות ונהג בפסילה. בגין עבירות אלה הוגש נגדו כתב אישום חדש, הוא יסודה של הבקשה נשוא הנדון. 

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה רק ביחס לעבירה של הפרת הוראה חוקית. לעניין הנהיגה בפסילה טען הוא כי המשיב יצא את ביתו לקנות סיגריות וכי לא נהג ברכב, תוך שהראיות "פוברקו" כביכול על ידי השוטר, אשר טעה גם בזיהוי הרכב.

ב. ראיות לכאורה

טענת המשיב היא כי לא נהג ברכב, אלא ירד לרכבו על מנת להביא קופסת סיגריות שהיתה בו. הוא ישב ברכב, המפתחות היו בידיו ואך נפלו מידיו. לדבריו ידוע לו שהוא בפסילה ואין לו רשיון נהיגה, ועל כן לא היה מעיז לנהוג (הודעותיו מיום 23.1.08 ומיום  29.1.08).

שלא כטענת הסניגור באשר להודעות השוטר דדון, הרי שקיימת בתיק עדות נוספת מצד השוטר ירון צבי. בהודעתו הוא מוסר כי המשיב מוכר לו וכי ניגש לביתו לבדוק מילויים של תנאי מעצר הבית. לאחר שנוכח כי המשיב אינו בביתו, ומשיצא מחוץ לבית ראה רכב מסוג טיוטה שבו נהג המשיב, אשר היה לבד ברכב, כשהוא במצב נסיעה מגיע מולו. משהבחין בשוטרים, פנה מיד שמאלה והחנה את הרכב. (הודעתו מיום 29.1.08).

לעדות זו מצטרף דו"ח הפעולה של השוטר דדון (29.1.08) אשר מעיד אף הוא מפורשות כי הרכב היה בתנועה, במצב נסיעה וכי שמר על קשר עין רצוף עימו עד שהגיע אליו. בכל אותו זמן אף אחד לא נכנס או יצא מהרכב ובתוכו היה רק המשיב.

אין ספק כי מצב דברים זה, בו קיימות שתי עדויות פוזיטיביות של שני שוטרים אשר ראו את המשיב מבצע את העבירות המיוחסות לו, מקים ראיות לכאורה כנגד המשיב. ראוי לזכור כי בענייננו, בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים, לא בוחן בית המשפט כל ראיה לעצמה, אלא בוחן הוא את מכלול הראיות ומעריך על פי שקלולן עד כמה, ברמה הלכאורית, יש בהן כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיב באשמות המיוחסות לו  (ר' לענין זה פסה"ד המנחה: בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד נ (2) 133).  השאלה הניצבת בפני בית המשפט אינה האם יש למשיב סיכוי לצאת זכאי בדינו, אלא אם יש סיכוי שיורשע. סיכוי כאמור, במקרה שבפנינו, ועל רקע העדויות הישירות הנ"ל, ישנו בלא כל ספק, ועל כן אין משמעות בשלב זה לשאלה קיימת בצבע הרכב, שהיא שולית לעניין הנבחן.

ג. עילת מעצר

אין ספק כי נהיגה בזמן פסילה, זלזול בחוק, בד בבד עם הפרת האמון מקימות עילת מעצר ולכך הסכים בהגינותו גם ב"כ המשיב. על כן אין מחלוקת כי מתקיימת עילת מעצר.

ד. חלופת מעצר

כידוע, תנאי לחלופת מעצר הינו אמון שרוחש בית המשפט לנאשם שיקיים את תנאיה. ר' לענין זה דברי בית המשפט העליון ב בש"פ 507/00 ששון מזרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (1) 385:

             "חלופת מעצר, לרבות מעצר בית, מתבססת על אמון שבית המשפט רוחש לנאשם... אם... בית המשפט מסתפק בחלופת מעצר, אין זאת אלא משום שהוא סומך על הנאשם...אם נשמט האמון, מתמוטטת גם החלופה. לכן, אם נאשם ניצל לרעה את השחרור מן המעצר והפר את האמון שבית המשפט נתן בו... הוא הוכיח כי יותר אין הוא ראוי לאמון של בית המשפט...

             אם בית המשפט לא יקפיד עם נאשמים שהפרו את האמון שבית המשפט נתן בהם ... יהיה בכך, לא רק משום זילות בית המשפט, אלא גם משום פיתוי לעבריינים ובעקיפין אף לעידוד העבריינות". (סעיף 8 להחלטה).

בעניין זה נדמה, כי נוכח הפרת תנאי מעצר הבית ונהיגה בפסילה עולה קושי רב במתן אמון במשיב, כזה שיאפשר שחרורו המחודש.

כל האמור לעיל אינו שולל את הצורך בבדיקת חלופת מעצר, שכן עניינו של ההליך בפני מניעתי ותכליתו - מניעת סיכון ולא הענשת המשיב. באשר לכך, הציע ב"כ המשיב כחלופת מעצר את אשתו של המשיב אשר מצויה זמן קצר לאחר לידה ומטופלת בתינוקת. בעניין זה אף ראיתי שהוגשה קודם האירוע, בקשה לעיון חוזר מטעמו של המשיב דווקא (ב"ש 1620/08) אשר ביקשה להעבירו לבית אשתו ולעזור בטיפול בתינוקת, שכן האשה צריכה לצאת לסידורים שונים הקשורים בפעוטה הנ"ל ולטיפת חלב. מעבר לעובדה כי החלופה המוצעת לא הוצגה בפני ונבצר ממני לבחון את עניינה, נראה לי שנוכח בקשתו של המשיב עצמו בב"ש הנ"ל, לא מתאימה היא בשלב מוקדם זה לתפקידה ואין בידה לפקח באופן אפקטיבי על המשיב. עם זאת, אינני שולל אפשרות שחרור וככל שתוצע חלופה אפקטיבית שיהיה בה כדי למלא את יעודה, ישקל העניין שנית.

לאור כל האמור הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בתיק זה.

ניתן היום ל' בשבט, תשס"ח (6 בפברואר 2008) במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ