אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1917/08

החלטה בתיק בש 1917/08

תאריך פרסום : 01/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
1917-08,7055-08
17/06/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אמג'ד בן חאלד חגה
החלטה



עיקרי העובדות כבר פורטו בהחלטתי מיום 15/4/08, שם הוריתי על מעצרו של המשיב/הנאשם עד לתום ההליכים כנגדו. למען הסדר יפורטו העובדות העיקריות וכן השתלשלות הדיון בעניינו של המשיב.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום (להלן: "כתב האישום המקורי") והמייחס לו עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); עבירה של שוד בנסיבות מחמירות בניגוד לס' 402(ב) + 29 לחוק העונשין; ועבירה של הלנת תושב זר שלא כדין בניגוד לסע' 12(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952.


בכתב האישום נטען, כי הנאשם מתגורר בסמוך לביתה של לוטפיה ותד, ילידת 1946 (להלן: "המתלוננת") בכפר ג'ת (להלן: "הבית"). שלושה מתושבי כפר עתיל, הממוקם בשטחי הרשות הפלשתינאית שבאזור יהודה ושומרון (להלן: "האחרים"), נכנסו לישראל בתאריך 27/2/08, ובמועדים המפורטים להלן בכתב האישום, שהו ולנו בבית הנאשם בכפר ג'ת, וזאת שלא כדין ובלא שהיה ברשותם אישור להיכנס לשטח מדינת ישראל ולשהות בה, וכן לא היה ברשותם רישיון לעבוד בישראל.
בהמשך לאמור, עובר לתאריך 2.3.08, קשרו הנאשם והאחרים קשר לפיו, יפרצו לבית המתלוננת ויגנבו רכוש וכספים. זאת לאחר שהנאשם, אשר הכיר היטב את המתלוננת שכנתו, עדכן את האחרים, כי למתלוננת כסף רב אותו היא מחזיקה בבית. כמו כן, סוכם בין הנאשם לאחרים, כי יפרצו לבית המתלוננת לאחר שזו תצא למסגד לתפילת הערב וימתינו בתוך הבית לשובה.


בתאריך 2.3.08 בשעה 19:30 או בסמוך לכך, לאחר שהמתלוננת יצאה מביתה לכיוון המסגד, הגיעו האחרים לחלקו האחורי של הבית כשהם רעולי פנים, עקרו את סורג החלון, ונכנסו דרך החלון לתוך הבית, כאשר הנאשם נותר מחוץ לבית כדי לאבטח. לאחר שערכו חיפוש בבית ולא מצאו דבר, המתינו הנאשם והאחרים לשובה של המתלוננת, כפי שסוכם מבעוד מועד.


בסמוך לאחר מכן, כשנכנסה המתלוננת לבית, התנפלו עליה האחרים, חסמו את פיה בכוח באמצעות ביצה לבל תצעק, הורידו אותה בכוח על הרצפה וקשרו את ידיה ורגליה באמצעות חבל בו הצטיידו מבעוד מועד למטרה זו. בנוסף, כיסו את עיניה באמצעות בד, לבל תבחין בנאשם המוכר לה היטב כשכנה, אשר נכנס באותה עת לבית והורה לאחרים לערוך חיפוש נוסף בבית במטרה למצוא רכוש נוסף. בעודה שרועה על הרצפה, נטלו הנאשם והאחרים בצוותא חדא מידיה של המתלוננת בכוח ארבעה צמידי זהב ושלוש טבעות זהב וכן, נטלו כסף מזומן בסך 3,500 ש"ח. בטרם עזבו את המקום, חתכו הנאשם והאחרים את חוט הטלפון ואיימו על המתלוננת כי יפוצצו את הפצצה שהטמינו באגרטל שבביתה, באם תשתחרר ותתקשר למשטרה. לאחר מכן, התחלקו הנאשם והאחרים בשלל ועזבו את המקום, בהותירם את המתלוננת קשורה ושרועה על הרצפה.


בגין האמור לעיל ייחסה המאשימה לנאשם את העבירות המפורטות ברישא החלטתי זו.

כאמור, ביום 15/4/08 הורה בית משפט זה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים לאחר שקבע כי קיימת תשתית ראיות המבססת סיכוי להרשעתו וכן כי קימות עילות למעצרו, הן של מסוכנות והן של חשש להשפעה על עדים וחשש להימלטות מאימת הדין.

על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט העליון, בש"פ 3661/08. בית  המשפט העליון הורה על החזרת הדיון לבית משפט זה לשם קבלת תסקיר מבחן בעניינו של המשיב. עקב שביתת שירות המבחן לא הוגש תסקיר. בשים לב להחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 4379/08 מיום 20/5/08 קיים בית משפט זה דיון בעניינו של המשיב ביום 26/5/08. בית המשפט בחן חלופת מעצר שהוצעה וקבע כי אינה ראויה מחמת קרבתה למקום מגורי המתלוננת. עוד קבע בית משפט זה כי אם תוצע חלופה במרחק של שעה נסיעה או 60 ק"מ מבית המתלוננת היא תיבחן, בין אם ע"י שירות המבחן ובין אם ע"י בית המשפט ללא תסקיר, זאת מחמת השביתה אצל שירות המבחן. 

כעת פנה המשיב בבקשה לאשר את שחרורו לחלופת מעצר בעיר אום אל פחם בפיקוח הוריו ששכרו לשם כך דירה בעיר והם אף נכונים להתקין בדירה קו טלפון שיאפשר התקנת איזוק אלקטרוני.

בין לבין הודה המשיב בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש. בכתב האישום המתוקן הוסרה עבירת הקשר שהייתה בכתב האישום המקורי ואולם לא שונו עיקרי העובדות כמו גם העבירה העיקרית שעניינה השוד האלים שבוצע במתלוננת.

בנסיבות אלו סבור אני כי אין מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר באום אל פחם, הגם שמניח אני כי הוריו אכן אנשים נורמטיביים ויעשו ככל שניתן כדי לפקח עליו, בסיוע איזוק אלקטרוני וכל תנאי נוסף שבית המשפט יקבע.

ראשית, משהודה המשיב בעבירות שבכתב האישום המתוקן לא עומדת לו עוד חזקת החפות. מסוכנותו שנקבעה עקב נסיבות ביצוע השוד הפכה ממסוכנות לכאורה למסוכנות מוכחת. אמנם החשש שינסה להשפיע על עדות המתלוננת הוסר ואולם החשש כי ינסה להימלט מאימת הדין, ובמיוחד כאשר ידוע לו שהמאשימה תעתור לגזור עליו מאסר ממושך, הוא חשש ממשי. בנסיבות אלו אין מקום להורות על שחרורו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ