אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1804/08

החלטה בתיק בש 1804/08

תאריך פרסום : 15/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
1804-08,7050-08
09/04/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
זאהר בן מוחמד אבו יונס
החלטה

בפניי מונחת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום והמייחס לו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סע' 402(ב) + סע' 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ופריצה לבנין שאינו מקום מגורים- עבירה לפי סע' 407(א) + (ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כתב האישום וטענות הצדדים:

שאדיה סביתי (להלן: " המתלוננת") הינה סוכנת בנק הדואר הנמצא בכפר יאסיף (להלן: " הסניף").

בכתב האישום נטען, כי בסמוך לפני תאריך 7.1.08, ניסר הנאשם את סורג חלון השירותים של הסניף והחזירו למקום באמצעות איזולירבנד, וצבע את האיזולירבנד בצבע אדום על מנת להסוות את הניסור (להלן: " הסורג המנוסר").

נטען בהמשך שבתאריך 7.1.08 בסמוך לשעה 18:10 הגיע הנאשם, יחד עם אחר (להלן: " האחר"), לסניף, הוריד את הסורג המנוסר ונכנס לתוך הסניף דרך חלון השירותים. אותה שעה נכחה המתלוננת בתוך הסניף.

הנאשם ניגש למתלוננת, הורה לה לפתוח כספות ולאחר מכן דחף אותה לתוך חדר השירותים, הושיבה על הרצפה והורה לה להוריד את הראש כאשר האחר מפקח על המתלוננת מעבר לחלון השירותים.

בהמשך נטען, כי הנאשם נטל ונשא כסף מהכספות ומאשנב בסכום הכולל של 258,714 ש"ח שהיה במטבע ישראלי ובמטבע זר, וזאת בלי הסכמת הבעלים ובכוונה לנטול אותו נטילת קבע (להלן: " השלל"). לאחר מכן, ניגש הנאשם למתלוננת, כבל אותה באמצעות אזיקונים בידיה ורגליה, ואיים עליה לבל תמסור מידע לרשויות בנוגע לשוד ועזב,  ביחד עם האחר, את הסניף עם השלל.

בגין האמור לעיל ייחסה המאשימה לנאשם את העבירה המפורטת ברישא החלטתי זו.

ב"כ המאשימה טוענת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. בין היתר, המאשימה מפנה לפרופיל ד.נ.א. של המשיב שנמצא בזירת האירוע, ואשר, לטענתה, המשיב לא נתן כל הסבר המניח את הדעת לדבר הימצאותו במקום. עוד מפנה להודעותיה של פקידת הסעד שתיארה את פרטי הלבוש של אחד השודדים, ובביתו של המשיב נמצאו מכנסיים המתאימים לתיאור זה. הפקידה אף זיהתה אותם ברמה של 80% מבין מכנסיים שהוצגו לה. ובנוסף לכך, המאשימה טוענת שברכבו של החשוד נמצאו אזיקונים הדומים לאזיקונים אשר שימשו לכבילתה של פקידת בנק הדואר באירוע הנדון.

לעניין היותן של חלק מהראיות נסיבתיות, מציינת ב"כ המאשימה שראיות אלו מספיקות במקרה זה לצורך הרשעה, כשהן מובילות בהכרח למסקנה הגיונית אחת, לפיה הנאשם אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ב"כ המאשימה טוענת כי העבירות אשר לכאורה ביצע המשיב מקימות את חזקת המסוכנות מכוח סע' 21(א)(1)(ג)(4), וכן, קיים יסוד סביר לחשש כי באם ישוחרר המשיב, ולו בתנאים מגבילים, יסכן את שלום הציבור בכלל. בנוסף קיים חשש להשפעה על עדים ואף סיכון חלק מהם.

עוד מציינת המאשימה כי מדובר בעבירות חמורות, אשר תוך כדי ביצוען הופעל כוח כלפי המתלוננת, והיא נכבלה על מנת שלא תוכל להזעיק עזרה. כן טוענת המאשימה שהשוד היה מתוכנן היטב, ובנוסף השודדים הגיעו למקום כשהם רעולי פנים בשעה בה ידעו כי במקום נמצאת פקידת בנק הדואר. המאשימה גם מפנה להרשעותיו הקודמות של המשיב בעבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע, החזקה של שטר כסף מזויף, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וסמים.

לאור האמור לעיל נטען כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב בדרך של חלופת מעצר, שפגיעתה בחירותו הינה פחותה.

ב"כ המשיב טוען שמדובר בראיות נסיבתיות, אשר אין בכוחן לבסס פוטנציאל לכאורי להרשעת המערער בעבירות נשוא כתב האישום. בנוגע לד.נ.א., המשיב טוען כי נפלו פגמים רבים בשרשרת העברת המוצגים לבדיקת המעבדה הביולוגית, ושחוות הדעת שנתקבלה חלקית היא, כאשר לא נבדק הפרופיל הגנטי של כל בני משפחתו הקרובה של המשיב. לגבי האזיקונים שנמצאו ברכבו של המשיב, טען ב"כ המשיב שמדובר בחפץ רב שימושי ועלול להימצא בכל בית, בנוסף לא נמצא על האזיקונים כל ממצא שיכול לסבך את המשיב. ב"כ המשיב מוסיף כי הפקידה בהודעותיה הרבות מסרה תיאור אחר של המכנס שלבש השודד, שאינו מתיישב עם מכנסי המשיב.

ב"כ המשיב גם מצביע על ממצאים שתומכים, לטענתו, בחפות מרשו, ובין היתר מפנה לאיכונים של מכשיר הפלאפון של המשיב שמצביעים על כך שהוא לא היה בכפר יאסיף במהלך ביצוע השוד, ואף לא לפני כן. עוד מפנה הוא לגרסתו העקבית של המשיב לכל אורך חקירותיו, ומציין כי המשיב מסר אליבי שנתמך במסמכים ובעדות מעבידו.

לאור האמור לעיל, ב"כ המשיב מבקש לדחות את בקשת המדינה ולחילופין לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים שיבטיחו את התייצבותו למשפט.   

דיון והכרעה:

1. ראיות לכאורה:

לאחר שעיינתי בחומר החקירה נחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה המקימות יסוד סביר להוכחת אשמתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ