אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1769/06

החלטה בתיק בש 1769/06

תאריך פרסום : 16/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
1769-06
17/05/2006
בפני השופט:
שאהר אטרש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
איאיו אורן בן קסהון אלמו
עו"ד אזרד מאירה
החלטה

1.         ביום 18.4.06 הוגש כתב אישום כנגד המשיב המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(1) ו- (2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ופציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334+335(א)(1) לחוק העונשין.

            עפ"י הנטען בעובדות כתב האישום, בתאריך 8.4.06 סמוך לחצות ישב זמיר גודדאוי (להלן: "המתלונן") יחד עם חברתו וחבריו ברחבת חניה בעפולה עילית. במועד הנ"ל הגיע המשיב לרחבה והחל להציק למתלונן ולחבריו באמצעות משחק יו-יו אותו הקפיץ לכל כיוון. המתלונן העיר למשיב וביקשו להזהר שלא יפגע במישהו וכי יפסיק את מעשיו, אז שלף המשיב סכין, התנפל על המתלונן, דקר אותו באמצעותה בבטנו בחוזקה וגרם לו לפצע חתך אורכי כ - 2 ס"מ חודר לתוך חלל הצפק ולפצע ודימום בכבד, זאת עשה המשיב בכוונה לגרום למתלונן חבלה חמורה. מייד לאחר מכן נמלט המשיב מן המקום והמתלונן הובהל לבית חולים העמק, אושפז ונותח באופן דחוף ובין היתר בוצעה תפירה לפצע בכבד.

 2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בנימוקי בקשתה טוענת המבקשת, כי חומר הראיות כולל ראיות לכאורה טובות הכוללות עדותו של המתלונן, עדותם של עדים אחרים ועוד, כי מדובר בעבירות חמורות ומסוכנות המקימות חזקת מסוכנות וכי המשיב מסוכן במעשיו ואם ישוחרר ממעצרו רב החשש שיסכן את בטחונם של אחרים או ימלט ויסכל את הליכי משפטו.

3.         הסניגורית טענה כנגד עוצמתן של הראיות לכאורה ועתרה לשחרורו של המשיב, שהינו צעיר ובעל עבר נקי, לחלופת מעצר.

4.         במהלך טיעוניה בפני, הפנתה ב"כ המבקשת להודעת המתלונן, להודעתה של עדת הראיה, חברתו של המתלונן, ורד, להודעתו של עד נוסף, יעקב נגה, ולמופרכות שבטענות המשיב בשתי הודעותיו במשטרה.  ב"כ המבקשת הדגישה בטיעוניה, כי הנוכחים בעת האירוע לא היו מעוניינים לשתף פעולה עם המשטרה בשל חששם מהמשיב. עוד טענה ב"כ המבקשת, כי מדובר בראיות לכאורה בעלות פונטציאל טוב מאוד ובעוצמה רבה שיש בהן כדי לבסס את הרשעת המשיב במיוחס לו, הגם שניתן לבסס את הרשעתו על סמך ראיות נסיבתיות המובילות למסקנה אחת, שכן המשיב קושר עצמו למקום, לזמן ולמתלונן ושניהם היו לבדם.

            מצידה טענה הסניגורית לסתירות בין הודעתה של ורד ובין הודעתה של אחותה, קבבוש ונדה, ולסתירות בהודעותיו של המתלונן. גב' קבבוש ונדה מסרה בהודעתה שלא ראתה את המשיב כלל באותו יום. הסניגורית הדגישה בטיעוניה, כי קיים סכסוך בין ורד ובין המשיב, כי הסכין לא נמצאה וכי קיימת בעיה משמעותית באשר למהימנות העדים, שכן רובם שתו שתיה חריפה. עוד טענה הסניגורית, כי הנאשם לא ברח מאחריות ולא טען כי לא היה במקום, אלא מסר כי עמד ודיבר עם המתלונן. לטענת הסניגורית, גם אם בית המשפט יקבע כי ישנן ראיות לכאורה, הרי עוצמתן של הראיות היא בעייתית ומשכך, ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב באמצעות חלופת מעצר, בין היתר, בשים לב לגילו הצעיר של המשיב, לעובדה שמדובר באירוע אחד ויחיד ולכך שאביו הינו יוצא שירות בתי הסוהר והמתלונן גר בחדרה.

5.         בהודעתו הראשונה מיום 9.4.06 מסר המתלונן, כי ביום שבת 8.4.06 בשעה 00:30 בערך היה בעפולה הצעירה בשכונה של חברתו ורד יחד עם עוד 6 או 7 חברים והתכוונו "לעשות על האש"; תוך כדי שהם יושבים שם ומדברים, פתאום הגיע בחור בן העדה האתיופית שאינו מוכר לו, שהתברר לו לאחר מכן, כי שמו אורן אלמו, אשר החזיק בידו משחק של יו-יו והקפיץ אותו בידו ושיחק איתו. הוא היה במרחק של חצי מטר ממנו ונעמד לידו. המתלונן ביקש ממנו שיזהר שלא יפגע עם היו-יו במישהו ואז ענה לו המשיב " מי אתה בכלל". המתלונן אמר לו למה הוא מדבר אליו בצורה כזו וביקש ממנו שיבוא אליו כי רצה להסביר לו בצורה יפה שהמשחק מפריע לאנשים וכשבא מולו ורצה לדבר איתו ובטרם הספיק להוציא מילה מפיו, פתאום ראה המתלונן כי המשיב שולף סכין מאחורי גבו ואף שהיה חשוך המתלונן ראה את הסכין ואת תנועת היד של המשיב עם הסכין לכיוון בטנו והרגיש וראה את הכניסה של להב הסכין לתוך בטנו; כשהוריד את ראשו ראה המון דם נוזל מבטנו ומייד רץ לכיוון חברתו ורד, שהיתה במרחק של מטר ממנו ואמר לה שנדקר. המתלונן קיבל סחרחורת ונפל על הרצפה וחברתו ורד התחילה לצעוק על המשיב בצעקות " מה אתה דקרת את החבר שלי?" ואז ראה המתלונן את המשיב בורח מהמקום. חבריו של המתלונן פינו אותו לבית החולים והוא נכנס מייד לחדר הניתוח. המתלונן מוסיף ומספר בהודעתו, כי הסכין פגעה בכבד שלו ויש חור כניסה של הסכין. המתלונן ציין כי אין היכרות קודמת בינו ובין המשיב ורק כשהגיע לבית החולים אמרה לו חברתו שהיא מכירה את המשיב ומסרה לו את שמו. גם חבריו שפינו אותו, תוך כדי פינוי אמרו למתלונן את שמו של המשיב אשר דקר אותו. משנשאל המתלונן על כך, כי המשיב מוסר בהודעתו כי המתלונן נפל על אבני המדרכה ונחבל, השיב " הוא משקר, הוא דקר אותי בסכין שהיתה לו ביד, הוא דקר אותי בסכין".

            בהודעתו השניה מיום 12.4.06 נשאל המתלונן " למה אתם לא רוצים למסור שמות של עדים שהיו במקום?" והשיב " כולם מפחדים ממנו. אני בסך הכל לא מעפולה ולא מכיר את האנשים שהיו שם חוץ מהחברה שלי". המתלונן נשאל בשנית " האם בזמן האירוע ביום שישי בלילה נפלת על אבן..." והשיב בשלילה. עוד השיב המתלונן, כי כאשר הצביע לורד על המשיב בתור מי שדקר אותו, האחרון היה במרחק של מטר ואז ורד צעקה ובכתה והחזיקה את המשיב וצעקה למה דקרת אותו ואז המשיב ניער אותה וברח.

6.         בהודעתה מיום 8.4.06 סיפרה ורד, כי ישבה יחד עם חברים ועשו על האש ובזמן שהיא שוחחה עם שני ילדים שמעה "צעקות וויכוח דקרו אותי, דקרו אותי" אז הלכה בריצה לעבר החבורה וראתה את חברה מחזיק את בטנו ועומד בצד, וזה אמר לה והצביע לה על הבחור שדקר אותו. ורד התקרבה לאותו בחור וזיהתה אותו בתור המשיב, המוכר לה מקודם. ורד לא ראתה את מעשה הדקירה, אך הוסיפה " אני החזקתי בחשוד אורן למה דקרת את החבר שלי והוא התנגד לי העיף לי את היד ושאלתי אותו עוד פעם והחזקתי לו בחולצה בכתף וברח לי עם החברה שלו".

            בהודעתה השניה מיום 11.4.06 סיפרה ורד, כי " שמעתי צעקות, נדקר, נדקר, הלכתי לכיוון הצעקות, ראיתי את החבר שלי, נועם זמיר, עומד מול אורן אלמו, ואמר לי דקר אותי, תוך שהוא מצביע על אורן אלמו".

7.         המשיב הכחיש בהודעתו מיום 9.4.06 את המיוחס לו ומסר, כי הלך עם חברתו, סיגל מלסה, ברחוב ושיחק עם יו-יו והמתלונן פנה אליו ואמר לו " מה אתה הולך פה עם דבר כזה". המשיב ענה לו, שהוא מצטער והכניס את המשחק לכיסו והמשיך. המתלונן שאל אותו לאן אתה הולך ואמר לו לבוא אליו כי הוא רוצה להגיד לו משהו באוזן, המשיב רצה להמשיך, אך המתלונן תפס אותו בצוואר ואמר לו שאחרי שיסיים להגיד לו את מה שהוא רוצה להגיד לו אז שיילך. בהמשך היו חלופי דברים ('משחקי מילים') ביניהם והמתלונן אמר לו לבוא הצידה, חברתו של המשיב אמרה לו לא ללכת, אך המשיב הלך עם המתלונן, אשר " דחף אותי הצידה לכיוון הסלעים והוא הסתובב סביבי ופתאום נפל על הרצפה, הוא התנגש באבן שפה ואני רציתי להרים אותו, אבל פחדתי על החברה שלי והלכנו משם ואז שמענו צעקות 'יא ערבי מי הביא אותכם לפה, מי מכניס אותכם לשכונות האלה' ואני לא התייחסתי כי לא חשבתי שהם מתכוונים אלי כי אני לא ערבי והמשכתי להתקדם וכמה שניות אחרי זה ראיתי שמחזיקים את הבחור שלא יבוא עלי, והמשכתי ללכת ובזה זה נגמר". המשיב נשאל כתוצאה ממה נפל המתלונן והשיב שאינו יודע. המשיב ציין בהודעתו, כי ריח אלכוהול נדף מן המתלונן אשר היה שיכור.

            בהודעתו השניה מיום 12.4.06 חזר המשיב על גרסתו הקודמת ומסר, שהלכו הצידה הוא והמתלונן והיו לבדם עת התחיל המתלונן לעשות סיבובים והתנגש באבן שפה ונפל.

            בהודעתה של גב' מלסה טיגיסט, חברתו של המשיב, מסרה כי לא ראתה את אירוע הדקירה ולא ראתה כל סכין אצל המשיב.

            גב' וונדה קבבוש מסרה בהודעתה, כי לא היתה באירוע הדקירה, אך שמעה שמישהו נדקר וראתה את אחותה ורד בוכה, שאלה אותה מה קרה וזו השיבה כי נועם (המתלונן) נדקר; הוסיפה ושאלה מי דקר אותו, אך ורד לא ענתה לה. יותר מאוחר הבינה מאחותה כי מי שדקר את המתלונן זה המשיב.

8.         יעקב נגה מסר בהודעתו מיום 13.2.06 כי היה יחד עם החבורה כשהמשיב הגיע למקום יחד עם חברתו והחל להתווכח עם המתלונן ולהציק לו עם משחק היו-יו. בהמשך המשיב והמתלונן הלכו הצידה לדבר בפינת המגרש והחלו להתווכח " ואז סיגל החברה של אורן הלכה (הציצה) אליהם תפסה את אורן ואני תפסתי את נועם ואז נועם החל להגיד דקרו אותי וכאשר הבאתי את נועם לאור הבחנתי שיש עליו דם יוצא לו מהבטן". יעקב נגה הוסיף, כי " כאשר הלכו הצידה הם היו לבד ואף אחד לא היה לצידם". הנ"ל נשאל " האם היו ערבים במקום והאם מישהו צעק ערבי דקר אותו", והשיב " ערבים לא ישבו איתנו ואף אחד, לא זוכר שמישהו צעק שערבי דקר אותו".

9.         בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט הבוחן את קיומן של ראיות לכאורה אינו נדרש אלא לבחון האם די בראיות אשר הובאו בפניו, באם תוכחנה במהלך המשפט, כדי להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר (בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל). בית המשפט אינו נדרש, בשלב זה, לבחינת מהימנותן של האמרות המובאות בפניו, או לבחינת משקלן האפשרי של הראיות שבפניו ואת דיותן לביסוס ההרשעה. יחד עם זאת, יש להתחשב גם בעוצמת הראיות לכאורה על פניהן, מבלי להתייחס לשאלות מהימנות, בכדי להצדיק מעצר עד תום ההליכים המשפטיים (בש"פ 3620/06 איימן הייב נ' מדינת ישראל).

            במקרה דנן, אין מחלוקת, כי המשיב נכח בעת אירוע הדקירה בזירת האירוע; אף לגרסתו שלו היו חלופי דברים בינו לבין המתלונן ושניהם הלכו הצידה והיו לבדם. המשיב אף מאשר בגרסתו, כי פתאום המתלונן נפל על הרצפה והתנגש באבן שפה. באשר לאירוע הדקירה עצמו, די בהודעתו הברורה של המתלונן אשר ראה את המשיב שולף סכין מאחורי גבו וראה תנועת ידו של המשיב עם הסכין לכיוון בטנו ואז הרגיש וראה את הכניסה של להב הסכין לתוך בטנו וראה את בטנו מדממת, כדי להוות תשתית ראייתית לכאורית מוצקה לעצם אירוע הדקירה.

באשר לזהות הדוקר, אמנם, המשיב אינו מוכר למתלונן באופן אישי, אך הם היו שניהם לבד הצידה בעת קרות הדקירה ומייד רץ המתלונן לכיוון חברתו ורד, אמר לה שנדקר והצביע על המשיב בתור מי שדקר אותו. המתלונן שלל מכל וכל את גרסת המשיב כי נפל על אבן שפה ונפצע ועמד על גרסתו כי " הוא (המשיב - ש.א.) דקר אותי בסכין שהיתה לו ביד". ורד זיהתה את המשיב בתור מי שדקר את חברה, לאחר שזה האחרון הצביע לה על המשיב ואמר לה שהוא דקר אותו. יצויין, כי המשיב מוכר לורד בהיותם תושבי אותו אזור. ורד התקרבה למשיב וצעקה עליו " למה דקרת את החבר שלי". משכך, ברור כי קיימות ראיות לכאורה מוצקות אודות זהותו של המשיב בתור מי שדקר את המתלונן.

מר יעקב נגה שהיה נוכח בעת האירוע מאשר את דבריו של המתלונן אשר אמר "דקרו אותי" והבחין בבטנו של המתלונן מדממת וכן מאשר כי כאשר הלכו הצידה, המשיב והמתלונן היו לבדם. בנוסף, יעקב נגה שולל את גרסת המתלונן לגבי המצאותם של בחורים ערבים במקום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ