אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1720/08

החלטה בתיק בש 1720/08

תאריך פרסום : 15/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
1720-08,7001-08
31/03/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מוראד עבד
הנתבע:
מדינת ישראל

בפני בקשת הנאשם לעיין מחדש בהחלטה מיום 21.1.08 בה הוריתי כי המבקש ייעצר עד תום ההליכים הפליליים נגדו בת.פ. 7001/08.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נשיאה והובלה של נשק שלא כדין, מעשה פזיזות ורשלנות בנשק ויריות באיזור מגורים. על פי עובדות כתב האישום ביום 21.12.07 בשעה 22.00 או בסמוך לכך התרחשה התקהלות רבת משתתפים בכיכר בכפר מנדא והמבקש הגיע למקום, שלף אקדח אותו החזיק שלא כדין וירה שתי יריות. הנוכחים במקום תפסו אותו והוציאו מידיו את האקדח. ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בהחלטה מיום 21.1.08 קבעתי כי קיימות ראיות טובות לכאורה לסיבוך המבקש במיוחס לו בכתב האישום, זאת בעיקר בהתבסס על הודעות עדים אשר זיהו אותו בזירה וכמי שירה מאקדח שהיה ברשותו. המבקש לא הכחיש כי נכח בזירה, אך טען כי היה בקרבת מקום ביחד עם שניים אחרים וכששמעו את היריות המבקש הגיע לזירה, שם הותקף. לעניין זה קבעתי כי בבוא העת עדי האליבי ישמעו על ידי המותב שישב בתיק העיקרי ובית המשפט יחליט למי מהגרסאות להאמין.

המבקש טוען כי עד כה נשמעו כל עדי התביעה בתיק הפלילי וכי חל שינוי בנסיבות לאור דברי העדים בפרשת התביעה אשר מכרסם בתשתית הראייתית עליה מבקשת התביעה לבסס הרשעה. לטענת המבקש, שינוי זה מטה את הכף לטובת שחרורו לחלופת מעצר. המבקש טוען כי עדי התביעה העידו בבית המשפט כי לא ראו את המבקש או שראו את פניו בבזק ולא זיהו אותו בוודאות כמי שירה. לטענת המבקש, העדים לא מסרו דברי אמת במשטרה ו/או לחילופין יכול והתבלבלו ולכל הפחות הדבר מעיד ספק רב באשר לאמינותם והיכולת בבוא העת לקבוע ממצאים מרשיעים על סמך עדויותיהם. באשר לחשש לשיבוש מהלכי משפט טוען המבקש כי חשש זה התפוגג לנוכח העובדה כי פרשת התביעה הסתיימה וכל עדי התביעה העידו בבית המשפט וכן מאחר שהוגשה סולחה בין הניצים. עוד טוען המבקש כי ייתכן שהאקדח שנמצא בידי התביעה אינו המוצג שנתפס ביום האירוע ולכן המשיבה אינה יכולה לבסס את העובדה כי מה ששימש את רעול הפנים בליל האירוע הינו "נשק" כהגדרתו לפי סעיף 144 לחוק העונשין ולכן ביהמ"ש לא יוכל להרשיע את המבקש בעבירות המיוחסות לו.

ב"כ המשיבה טוענת כי יתכן שיהיה צורך להעיד שוב שניים מהעדים המזהים מאחר שהעובדה שמסדרי הזיהוי שנערכו להם הוסרטו בוידאו התגלתה לב"כ הצדדים רק כעת. על כן, טוענת המשיבה כי לא התפוגג החשש לשיבוש הליכי משפט והשפעה על העדים. באשר לטענת הכרסום בראיות טוענת המשיבה כי העד עלי חאדר זידאן זיהה את המבקש בבית המשפט ובאשר לעדים האחרים שהוכרזו כעדים עוינים הוגשו הודעותיהם במשטרה לפיהן לאחר שהורידו את הכובע מפניו של היורה ראו שזה המבקש. לכן עובדת היותם של עדים אלה עדים עוינים אינה שומטת את הבסיס של ראיות התביעה. באשר לטענות בדבר הנשק טוענת המשיבה כי טענות אלה היו קיימות מלכתחילה ולכן אין המדובר בעילה לעיון חוזר.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת העדויות והראיות שהוצגו בפני ביהמ"ש הדן בתיק העיקרי החלטתי לדחות את הבקשה לעיון חוזר.

עד התביעה עלי חאדר זידאן העיד כי אמנם היורה היה רעול פנים, אך לאחר שהופל ארצה ונלקח ממנו האקדח ונמסר לעד ראה העד את המבקש. העד ציין כי אינו מכיר את המבקש מהיכרות אישית אך שאל מי זה ואמרו לו את שמו של המבקש. העד זיהה את היורה כנאשם שיושב באולם בית המשפט. כן העיד העד כי מסר את האקדח לשוטר חיים.

עד התביעה מחמוד בן אחמד זידאן העיד כי היורה היה רעול פנים וראו רק את העיניים שלו. כן העיד כי התנפלו עליו הרבה אנשים וביניהם העד עלי זידאן וחילצו מידיו את האקדח שנמסר לעד עלי. עדות זו תומכת בעדותו של עלי זידאן, גם אם העד עצמו אינו מזהה את המבקש כיורה מאחר שלא ראה את פניו.

עד התביעה סלים בן אחמד זידאן העיד כי לא ראה את המבקש יורה מכיוון שהיה חושך. העד הוכרז כעד עוין בשל הסתירה בין עדותו בביהמ"ש לבין אמרות החוץ שלו, שם ציין כי היורה היה המבקש ואף זיהה את המבקש במסדר זיהוי בתחנת המשטרה. בחקירתו הנגדית טען העד כי לא הסבירו לו מה זה מסדר זיהוי ולא הבין מה מתרחש. עד זה מסר הודעה במשטרה גם לגבי שיחת טלפון שקיבל מאדם שהזהיר אותו שלא להעיד כנגד המבקש. באותה הודעה סיפר כי הוא פוחד שיפגעו בו או במשפחתו. בביהמ"ש הכחיש שהוא חושש מהאיום. 

גם עד התביעה מאג'ד זיאדנה הוכרז כעד עוין לאור הסתירה בין עדותו בביהמ"ש לבין הודעתו הראשונה בה ציין כי לאחר שהורד הכובע מהיורה ראה שזה המבקש. בעדותו בביהמ"ש העיד כי לא ראה מי היה היורה.

אינני סבור כי חל כרסום בראיות באופן המצדיק שחרורו של המבקש. הודעותיהם של העדים במשטרה התקבלו כראיה ובבוא העת יבחר ביהמ"ש הדן בתיק העיקרי האם יש להעדיף הודעות אלה על פני עדותם של העדים שהוכרזו כעדים עוינים בבית המשפט. כן קיימת עדותו של עלי זידאן לפיה המבקש הוא היורה. על כן, לעת הזו לא חל כרסום בראיות המסבכות את המשיב בעבירות המיוחסות לו באופן המצדיק שחרורו לחלופת מעצר ואני סבור כי עדיין קיימות ראיות שניתן לבסס עליהן את הרשעתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

כן לא חל כרסום בהערכת מסוכנותו של המבקש והעובדה כי חלק מהעדים חזרו בהם מהודעותיהם במשטרה ומסרו בביהמ"ש עדות הסותרת את הודעותיהם במשטרה דווקא מחזקת את המסקנה כי אין לשחרר את המבקש לחלופת מעצר, במיוחד לאור זאת שסוגיית סיום פרשת התביעה טרם נקבעה ויתכן כי עדי תביעה מסוימים יצטרכו להעיד שוב.

באשר לסולחה שנערכה בין הצדדים, התייחסתי לטיעון זה כבר בהחלטתי הקודמת שם קבעתי שבמקרה זה לא היה בכוחו של שיקול זה להטות את הכף לטובתו של המבקש. אינני סבור כי חל שינוי בעניין זה.

באשר לטענות בדבר המוצג - האקדח - הרי שגם טענות אלה אינן טענות חדשות ואין בהן כדי להצדיק שחרורו של המבקש, זאת לאור העדויות שפורטו לעיל.

הכלל הוא שכאשר נקבע כי יש ראיות לכאורה ועילת מעצר בהחלטה ראשונית ישנה בית המשפט את החלטתו במסגרת הבקשה לעיון חוזר רק אם חל בתשתית הראייתית או בנתונים אחרים שבפני בית המשפט שינוי דרמאטי ההופך את הקערה על פיה ומשנה מן היסוד את התשתית שעמד בפני בית המשפט עת החליט להורות על מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים. אין זה המקרה שבפני ולמעשה לא חל כל שינוי של ממש במצב הראיות. הסוגיות הטעונות הכרעה ילובנו, מן הסתם, במסגרת הכרעת הדין. לעת הזו אין בפני שינוי של ממש בתשתית העובדתית המצדיק את שינוי ההחלטה בדבר המעצר.

אשר על כן, בסיכומו של דבר, סבור אני כי עדיין קיימות ראיות לכאורה שניתן לבסס עליהן את הרשעת המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ולא חל כרסום בראיות ובנסיבות המצדיקות את מעצרו עד לתום ההליכים. 

ניתנה היום כ"ד באדר ב, תשס"ח (31 במרץ 2008) במעמד המבקש, ב"כ המבקש וב"כ המשיבה.

ר. שפירא, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ