אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1719/05

החלטה בתיק בש 1719/05

תאריך פרסום : 04/02/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1719-05
31/05/2005
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
אוסיד גנאיים ת"ז 040513954
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

בפני ערר על החלטתו של בימ"ש השלום בחדרה, כב' השופט מ' מסארווה (להלן - בימ"ש קמא) שניתנה בב"ש 2539/05 ואשר לפיה הורה בימ"ש קמא על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

בבימ"ש קמא הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב)(1) + 379 לחוק העונשין, עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג לפי סעיף 382(ג) + 380 לחוק העונשין וכן עבירת איום לפי סעיף 192 לחוק העונשין בשני ארועים שונים. על פי עובדות כתב האישום, תקף העורר את בת זוגו, היכה אותה בפניה ובראשה מספר פעמים, באחת התקיפות אף גרם לה לחבלות, וכמו כן איים עליה, תוך שהוא אוחז בסכין מטבח, כי יהרוג אותה בעתיד.

בדיון בבימ"ש קמא טען ב"כ העורר כנגד הראיות לכאורה. בפני שינה את טעוניו והוא אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה. יחד עם זאת, טוען הוא כי לא נשקפת מסוכנות מהעורר במידה המצדיקה את הארכת מעצרו. עוד טוען הוא כי ניתן ללמוד מהעובדה שהמתלוננת חזרה בה מתלונתה כי למעשה אין עוד מקום להחזיק את העורר במעצר, ובנסיבות אלו, מבקש הוא כי ביהמ"ש יורה על שחרורו של העורר ממעצר, בתנאים אשר יבטיחו את שלומה של המתלוננת, הכל כפי שימצא ביהמ"ש לנכון. לחלופין מבקש הוא כי ביהמ"ש ישקול הגשת תסקיר מעצר.

ב"כ המשיבה מתנגדת ומצביעה על הראיות אשר מהן ניתן ללמוד על מסוכנותו של העורר ומבקשת כי החלטתו של בימ"ש קמא תשאר על כנה.

עיינתי בחומר הראיות, לרבות צילומים מהם ניתן לראות את סימני החבלה בגופה של המתלוננת. סבור אני כי סימני החבלה אכן מצביעים על מסוכנות הנשקפת מהעורר. אוסיף עוד כי מחומר הראיות נראה שהארוע האלים ארע כאשר העורר היה נתון בהשפעת סמים. מכאן, שהשילוב של היותו אלים ביחד עם התמכרותו לסמים, הוא שילוב המגביר את מידת מסוכנותו. לא ניתן להבטיח כי העורר לא ימצא עצמו שוב נתון להשפעת סם ויפעל באופן שיסכן את שלום בת זוגו, או אדם אחר, וזאת כאשר הוא נתון בהתקפת כעס, בין היתר בהשפעת הסמים.

אינני מתעלם מהעובדה שהמתלוננת חזרה בה מתלונתה ואולם לא מצאתי מקום לתת לכך משקל של ממש במסגרת שיקולי ביהמ"ש לענין מעצרו. מעבר לתופעה הידועה של מתלוננות החוזרות בהן מתלונתן, עולה מעדותה, גם בעת שחזרה בה מתלונתה, כי היא עדין חוששת מהעורר. ממכלול העדויות, נראה כי המתלוננת נתונה בסד שבין לחצי משפחתה שלה והחשש מהעורר וכתוצאה מכך חזרה בה מהתלונה.

אין חולק כי גם כאשר קיימת עילת מעצר, על ביהמ"ש לבחון אפשרויות לחלופת מעצר באופן שבו תהיה הפגיעה בחירותו של נאשם פחותה. בימ"ש קמא אכן שקל חלופת מעצר כפי שהוצעה והחליט לדחותה לאחר שמצא כי אינה הולמת את נסיבות המקרה ומסוכנותו של העורר. סבור אני כי בדין נהג כך.

הצעת ב"כ העורר כי העורר ישוחרר וישהה במעצר בית בביתו, כאשר בת זוגו מתגוררת במרחק של מספר מאות מטרים משם בבית הוריה, אינה מפחיתה את מסוכנותו כלפיה ולמעשה תיצור מצב בו נאלצת המתלוננת לשהות במעצר בית בבית הוריה, כאשר אין היא יכולה לצאת את מתחם מגורי המשפחה. אוסיף עוד כי מחומר הראיות גם ניתן להבין שמתחם מגורי משפחתה שלה אינו מקום מקלט עבורה.

סבור אני כי בנסיבות הענין, ובשים לב למערכת היחסים המשפחתית הסבוכה, אין מקום לאפשר גם את שחרורו לחלופת מעצר ביישוב אחר. נראה כי בשלב זה, ובטרם העידה המתלוננת, קיים סיכון שאם ישוחרר העורר, ולו למעצר בית במקום מרוחק, יהיה בכך כדי להפעיל לחץ על המתלוננת, במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות בני משפחתה.

בנסיבות אלו סבור אני כי החלטתו של בימ"ש קמא, אשר הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים כנגדו, היא החלטה נכונה שאין מקום להתערב בה.

בפני ביקש העורר כי יוגש תסקיר מעצר. אינני סבור כי בנסיבות הענין יש מקום לשקול חלופת מעצר, ולכן גם לא אורה על הגשת תסקיר  (שכאמור, לא התבקש כלל בבימ"ש קמא). נראה כי סוגיית השימוש בשירות המבחן תוכל להבחן בשלב מאוחר יותר, אם יורשע הנאשם, וזאת כדי לבחון אפשרות, הן לגמילה והן לטיפול משפחתי, באופן שימנע אלימות. בעת הזו אינני סבור כי ניתן יהיה להגן על המתלוננת מפני התקפי הזעם של העורר, שכאמור נתונים הם, בין היתר, להשפעת סמים, וזאת בכל דרך של שחרור ממעצר.

מכל הטעמים הנ"ל, סבור אני כי יש לדחות את הערר, וכך אני מורה.

העורר ישאר עצור עד לתום ההליכים בת"פ 1665/05 של בימ"ש שלום חדרה, כפי שהורה בימ"ש קמא.

התוצאה הודעה לעורר ולב"כ הצדדים והם קיבלו עותקי ההחלטה.

ניתנה היום כ"ב באייר, תשס"ה (31 במאי 2005) במעמד העורר, ב"כ העורר וב"כ המשיבה.  

ר. שפירא, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ