אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1711/05

החלטה בתיק בש 1711/05

תאריך פרסום : 24/07/2008 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1711-05,2731-05
12/04/2005
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
שבתאי (שי) ציפרוט
החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים שתכליתה קביעת תנאי שחרור ו"מעצר בית".

כתב האישום והבקשה

1.         המשיב מואשם בארבעה אישומים הסובבים סביב יחסיו עם גרושתו המתלוננת.

כתב האישום מכיל עבירה אחת של תקיפה חבלנית של המתלוננת, 7 עבירות של הפרת הוראה חוקית, 4 עבירות של איומים, 2 עבירות של החזקת סכין ועבירה של חבלה במזיד ברכב, הכל לפי סעיפים 380 +382, 287 (ב), 192, 186 (א) ו - 413 ה' לחוק העונשין תשל"ז - 1977. עוד מכיל כתב האישום 2 עבירות של פגיעה בפרטיות, לפי סעיף 2 (1) + 5 לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א - 1981 ו - 3 עבירות של הטרדה באמצעות מכשיר בזק, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת תשמ"ב - 1982.

2.         נכון יהיה לפרט את האמור בכתב האישום דווקא מסופו לראשיתו.

באישום הרביעי מואשם המשיב כי איים על המתלוננת ביום 2.3.05 בטלפון לאחר שנודע לו על תביעת מזונות שהגישה נגדו במילים "את רוצה למות בכח". לאחר מכן ביום 4.3.05 מואשם המשיב כי איים על המתלוננת ברכבה באמצעות סכין תוך בקשה ממנה לזרוק צילום שלה ושל גבר אחר.

באישום השלישי מואשם המשיב כי ביום 6.3.05, לאחר שהמתלוננת התלוננה עליו במשטרה, הכה בחוזקה על דלת ביתה איים עליה כי יתנקם בה, התקשר אליה טלפונית פעמיים בהמשך ואיים שוב כי יתנקם בה, שהיא תשלם "על זה" וכי אין לו מה להפסיד.

באישום השני מואשם המשיב כי ביום 13.3.05, לאחר שהצטווה על ידי בית משפט להתרחק מהמתלוננת ולא ליצור עמה קשר הפר המשיב את ההוראה החוקית, שלח למתלוננת הודעות S.M.S. וזאת תוך כדי מסירת עדות ע"י המתלוננת במשטרה. עוד מואשם הוא כי בהמשך נסע אחרי המתלוננת ברכבו ולאחר מכן איים עליה  במילים " לא כדאי לך לעצבן אותי, תחביאי את האוטו היום טוב, אני אעשה לך שני פנצ'רים, תהיי בריאה" ואכן בהמשך חיבל בשניים מגלגלי הרכב.

לבסוף באישום הראשון - מפורטת ההוראה החוקית הרלוונטית: ביום 8.3.05 הוציא בית המשפט לענייני משפחה צו הגנה האוסר על המשיב להיכנס לדירת המתלוננת, להימצא במרחק פחות מ -  2,000 מטרים ממנה וכן צו האוסר על המשיב להטריד את המתלוננת או ליצור עמה מגע כלשהו (להלן - " ההוראה החוקית"). קודם למתן ההוראה החוקית ב - 24.2.05 לערך מואשם המשיב כי שלף סכין, הצמידו לגוף המתלוננת ואמר לה כי יהרוג אותה; ב - 12.3.05 מואשם המשיב בהפרת ההוראה החוקית בכך שהתקשר מספר פעמים לטלפון של המתלוננת וכן במשלוח הודעות S.M.S.  לטלפון שלה; ב - 15.3.05 לערך מואשם המשיב כי התקשר לאחות המתלוננת ואמר לה כי יהרוג את המתלוננת; ב - 17.3.05 מואשם המשיב בהפרות נוספות של ההוראה החוקית בכך שנכנס בערב למועדון בו שהתה המתלוננת ובהמשך, לפנות בוקר, בכך שהגיע לדירת המתלוננת, דפק בחוזקה על הדלת וביקש לדבר עם המתלוננת. זו סירבה לפתוח הדלת; ב - 20.3.05 מואשם המשיב בהפרה נוספת של ההוראה החוקית בעת הגעתו פעם נוספת לדירת המתלוננת, הטחת קללות בה ואימים עליה במילים "זה הסוף שלך". בהמשך נטל המשיב את בגדי המתלוננת מחבל הכביסה; לבסוף מואשם המשיב כי ביום 22.3.05 בבוקר בכתובת מגורי המתלוננת, תקף אותה, הפילה ארצה, הצמיד ראשה בכוח לקרקע בניסיון לקחת ממנה את מכשיר הטלפון הנייד שלה. בהמשך נטען כי התקשר אליה מספר פעמים. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות בפניה.

עד כאן כתב האישום.

3.         המשיב נעצר טרם הגשת כתב האישום ומעצרו הוארך מעת לעת. לבסוף סרבה כב' השופטת ברק - נבו להאריך את מעצרו בפעם הרביעית הגם שהוגשה הצהרת תובע, בעיקר משום שהמשטרה לא ביצעה פעולות חקירה לשמן הוארך המעצר קודם לכן, התנהגות המתלוננת תמוהה באשר התייצבה לעימות בינה לבין המשיב רק לאחר פניות רבות של המשטרה ולא התייצבה לדיון במעמד הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה (צו הגנה), לא המציאה מסמכים שהבטיחה להמציא והיא ואחותה השתהו בהגשת תלונה בענין תקיפת המתלוננת באולר.  על כן שוחרר המשיב ביום 27.3.05 ל"מעצר בית" בבית חברו בלווית ערובות. כן נאסר על המשיב ליצור קשר עם המתלוננת (להלן - " החלטת השחרור" או " תנאי השחרור" לפי הענין). נכון להיום מצוי המשיב במעצר בית בבית אימו על פי החלטתי.

4.         בבקשתה, אשר הוגשה בד בבד עם כתב האישום, עותרת המבקשת להאריך את תוקפם של תנאי השחרור עד תום ההליכים ולצרף אליהם צו הרחקה מהמתלוננת. לטענת המשיב יש להקל בתנאי השחרור, נוכח "מחדלי חקירה", אי גביית הודעות מעדים אובייקטיביים, אי בדיקת טענות הגנה של המשיב וגרסתו כי המתלוננת מנסה להפלילו, על רקע סכסוכים כספיים ביניהם וטענתו כי הוציאה בפועל רכב מבעלותו ע"י שימוש בייפוי כוח מזויף. המשיב מוכן להוצאת צו הרחקה, אף לליוויו ע"י ערב למקום עבודתו ובלבד שלא יושם ב"מעצר בית".

ראיות לכאורה להוכחת האשמה - דיות ועוצמה

5.         אישומים ובקשות מעצר המבוססים על תלונות בין בני זוג (לרבות בהליכי גירושין ופרידה) מציבים בעיות קשות בפני בית המשפט. דרך כלל קיימות "ראיות לכאורה להוכחת האשמה" כדרישת סעיף 21 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן - "חוק המעצרים") כפי שעוצבה בבש"פ 8087/95 ( הלכת זאדה). ראיות אלה מבוססות ברוב המקרים על תלונות והודעות המתלונן/נת ועניינם חילופי מילים ומעשים שנעשו ללא נוכחות אדם נוסף פרט לנאשם ולמתלוננת. מאידך, אין מדובר בפעולה עבריינית טיפוסית, לעיתים קיימים משקעים בין בני הזוג, כמו גם אינטרסים מעורבים, כלכליים ורגשיים על רקע הליכי פירוד ואין לשלו את האפשרות כי מתלוננת תיזום תלונת שווא נגד בן הזוג הנאשם. על רקע זה אכן חובתה של המשטרה לעשות כל שביכולתה לרדת לחקר האמת, הן על מנת למנוע תוצאות קשות ל"קורבן" והן על מנת למנוע שלילת חירות בלתי מוצדקת לנאשם והפיכתו ל"קורבן". כך קבעה כב' השופטת ברק - נבו בהחלטת השחרור ולא נותר לי אלא להצטרף לקביעתה.

6.         מעיון בתיק החקירה עולות גרסאות הפוכות לחלוטין של המתלוננת ושל המשיב לאירועי התקיפה והאיומים המיוחסים למשיב. כך גם עולה מהעימות שנערך ביניהם במשטרה. דוקא על רקע זה היה מקום לדרוש מהמשטרה לעשות מאמץ רציני יותר מזה שנעשה על מנת לזמן את השכנות שהיו עדות לאירוע (ראו מזכרים מיום 22.3.05 ומיום 24.3.05) ולא להסתפק בסירובן הטלפוני הראשון של השכנות. יחד עם זאת קיימות אינדיקציות ברורות להפרת ההוראה החוקית ע"י המשיב כאשר טלפן אל המתלוננת ואף הגיע לביתה לאחר מתן ההוראה החוקית, זאת בהודעת המשיב עצמו מיום 22.3.05 (עמ' 2 ש' 41 ואילך). לטענת המשיב המתלוננת יזמה הקשר ביניהם, בין ע"י שיחות טלפון שלה ובין ע"י הזמנותיה כי יבוא לקחת את הילדים או אותה (עמ' 2 למטה ועמ' 3 למעלה). לא ניתן להתעלם מהודאה בהפרת ההוראה החוקית זאת כאשר לשיטת המשיב הוא אמור לחשוד במניעיה של המתלוננת. המשיב אף מודה שרדף אחרי המתלוננת ביום 22.3.05 אם כי היא השתטחה על הריצפה מיוזמתה (שם, ש' 53). המשיב מודה כי התקשר מיוזמתו מספר פעמים אל המתלוננת ושלח לה הודעות כתובות בטלפון (לדבריו לאחר ששוטר צלצל אליו זאת על מנת לשאול אותה מדוע היא מנסה לסבך אותו) (שם, ש' 63 ואילך). סבורני כי בכל אלה לכאורה קיימות אינדיקציות לכך כי המשיב אינו משלים עם ההוראה החוקית ושב ומפר אותה. יודגש כי אף אם המשיב סבור כי ההוראה החוקית אינה תקפה כי הוארכה בנוכחותו בלבד ללא התייצבות המשיבה הרי חובה עליו לכבדה כל עוד לא בוטלה ואין הוא רשאי לעשות דין לעצמו. כך גם באשר לטענותיו הרכושיות כלפי המתלוננת.

7.         לאור האמור לעיל נחה דעתי כי במישור דיות הראיות לכאורה - עמדה המבקשת בנטל המוטל עליה. אף במישור העוצמה - עמדה המבקשת בנטל אלא שהתנהגות המתלוננת (שיהוי בהתייצבות לעימות ואי הופעה לדיון בצו הגנה) אינה מעמידה ראיות בעוצמה המספיקה לשלילת חירותו של המשיב על דרך מעצר ממש. אף כאן מצטרפת אני לקביעתה של כב' השופטת ברק - נבו בהחלטת השחרור. יחד עם זאת סברתי כי המשיב הפגין קו עיקש לכאורה בהפרות ההוראה החוקית עד למעצרו וקשה ליתן בו אמון בשלב זה ע"י הסרת מגבלות "מעצר הבית" כליל.

8.         לכך יש להוסיף את עברו הפלילי הרלוונטי והמכביד של המשיב: על המשיב נגזר מאסר מותנה בת.פ. 5061/00 ירושלים של 4 חודשים ושל חודש אחדבגין עבירות של תקיפה ואיומים בהתאמה. באותו עניין הורשע המשיב בעבירות כאלו נגד אותה מתלוננת. בית המשפט שוכנע מהמלצת שירות המבחן להימנע מהשתת עונש  מאסר בפועל על המשיב.  נגד המשיב תיק פלילי המתנהל בימים אלו בבית המשפט בתל אביב שוב בגין תקיפת אותה מתלוננת. אף כאן התמונה מורכבת שכן לאחר ההרשעה בתיק הפלילי משנת 2000 שבו המשיב והמתלוננת לחיות יחד ואולם, לא ניתן להתעלם מההרשעה כשלעצמה ומהסטורית האלימות של המשיב כלפי המתלוננת.

9.         אשר על כן, האיזון הראוי נוכח כלל נסיבות העניין נעשה בהחלטתה של כב' השופטת ברק - נבו ואינני רואה לעת הזאת לסטות ממנו אלא להוסיף עליו צו הרחקה כולל צו איסור יצירת קשר עם המתלוננת. בכל מקרה בכל מצב נאסר על המשיב להתקרב מרחק הנמוך מ - 1000 מטר מהמתלוננת.

10.       המשיב מבקש לאפשר לו לצאת לעבודה בפיקוח מפקח. מהודעות המשיב במשטרה עולה כי אינו עובד. אשר על כן, אינני רואה להתיר לו לצאת ממעצר הבית בשלב זה. כאשר יהיה בידי המשיב להציע מקום עבודה, אורה על בחינת העניין על ידי שירות המבחן.

11.       המשיב ישהה במעצר בית בבית אימו כפי החלטתי מיום 31.3.05 עד תום ההליכים ובערבויות הקיימות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ