אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1699/06

החלטה בתיק בש 1699/06

תאריך פרסום : 18/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
1699-06,1700-06
10/04/2006
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שחם
הנתבע:
1. סעיד בן ריאד סיידה
2. אסעד אחמד סיידה

עו"ד אבו אחמד
החלטה

בכתב האישום שהוגש נגד שני המשיבים מגולל התובע, עו"ד שחם, פרשה הנוגעת לקטטה המונית שארעה בכפר ריינה ביום 24.3.06 בין בני משפחת סיידה, משפחתם של המשיבים, ובני משפחת אסמעיל. במהלך הקטטה, החל המשיב מס' 1 יחד עם אחר ליידות אבנים לעבר משפחת אסמעיל לעבר מכוניותיהם ובתיהם. גם בני משפחת אסמעיל יידו אבנים לעבר בני משפחת המשיבים. כתוצאה מיידוי האבנים שהמשיב 1 נטל בו חלק ביחד עם אחרים, נופצה שמשה אחורית של רכב השייך לאחד מבני משפחת אסמעיל וכן נופצו חלונות בבתים אחדים.

לאחר מכן, נטל המשיב מס' 1 רכב מסוג רנו השייך לאדם אחר וללא הסכמתו נהג בו במהירות במטרה לפגוע בבני משפחת אסמעיל ולגרום להם חבלות חמורות בדרך שיש בה לפגוע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב התחבורה והרכב. כתוצאה מכך פגע המשיב 1, כשהוא נוהג במכונית הרנו באינשראח סעיד אסמעיל ובהאני איברהים עתמאנה בכוונה לגרום להם חבלה חמורה. זאת ועוד: המשיב מס' 1 לא עצר במקום האירוע כדי לעמוד על תוצאות מעשיו ונטש את הרכב במקום המרוחק ממקום האירוע. אינשראח נפצעה קשה ולהאני נגרמו שפשופים באזור העין והיד.

בשלב זה הגיע למקום המשיב מס' 2 כשהוא נוהג ברכב איסוזו.  נטען כי גם נהג באיסוזו במהירות בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החופשי והבטוח בנתיב התחבורה במטרה לפגוע בבני משפחת אסמעיל ולגרום להם חבלות חמורות. כתוצאה מכך פגע הרכב באחד מוחמד אימאן אסמעיל, קטין יליד 1995, ובחאלד אסעד אסמעיל, גם המשיב 2 לא עצר במקום האירוע או בסמוך לו כדי לעמוד על תוצאות מעשיו  ונטש את הרכב. למוחמד איימן נגרמו שפשופים בחלקים שונים של הגוף ואובחנה אצלו הגבלה בתנועת עמוד השדרה והוא אושפז בבית החולים. לחאלד נגרם פצע במצב שנתפר ושפשופים.

בגין מעשים אלה מיוחסות למשיבים העבירות האלה:

לשני המשיבים:

א. חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 [א] [1] לחוק העונשין התשל"ז - 1977;

ב. סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 [2] לחוק העונשין;

ג. הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א [א] לפקודת התעבורה התשכ"ה - 1961.

בנוסף לגבי המשיב מס' 1:

א. היזק בזדון לפי סעיפים 452 + 29 לחוק העונשין;

ב. שימוש ברכב ללא רשות לפי סעיף 413ג' לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה נגד שני המשיבים נטען כי יש בידי המאשימה תשתית ראייתית טובה להוכחת האישומים המיוחסים להם וכי ישנה גם עילת מעצר שעניינה מסוכנות מכוח סעיף 21[א][1][ג][4] לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים], התשנ"ו - 1966.

הסניגור, עו"ד אבו אחמד, כופר בקיומה של תשתית ראייתית מספקת ובקיומה של עילת מעצר. לטענתו יש לשחרר את המשיבים מכל וכל או לכל היותר בתנאי חלופת מעצר.

בפתח הדיון בשאלת תשתית הראיות עלי לומר כי כמו מקרים רבים של קטטה המונית מסוג זה התופעות של עדויות מבולבלות ואף סותרות היא, למעשה, בלתי נמנעת. אחרי הכל, מדובר לא רק באירוע המוני שבו מעורבים כתוקפים וכנתקפים אנשים רבים, אלא גם באירוע טראומטי שבמהלכו נפצעים בני אדם קשה, לעיתים אף מעבר לכך. מטבע הדברים יכולתו של אדם למסור לפחות בשלב הראשון פרטים מדויקים אודות תוקפיו או נסיבות תקיפתו היא מוגבלת.

הסניגור עשה את מלאכתו נאמנה בכך שעבר על חומר הראיות שבידי המאשימה וגילה סתירות בין הגרסאות השונות במטרה להצביע על כך שתשתית הראיות מוטלת בספק. כאמור אני מסכים עם הטענה כי יש בתשתית הראיות סתירות ועדויות הטעונות הבהרה, אולם איני מסכים עם הסניגור כי התשתית הזו כה חלשה עד כי היא צריכה להביא למסקנה שאין בידי המאשימה אפשרות סבירה להוכיח את המעשים המיוחסים למשיבים. מסקנה זו היא מרחיקת לכת.

אין בדעתי לסקור כאן את כל העדויות שנמסרו במהלך החקירה, ודי אם אומר כי ישנם כמה וכמה עדים המתארים את המעשים המיוחסים למשיבים. שמותיהם פורטו בטיעוני התובע ואין לי אלא להפנות לשם. טוען הסניגור כי גרסאות אלה הן גרסאות מאוחרות שתואמו בין העדים השונים בני משפחת אסמעיל ונמסרו באופן זהה כמעט בפני אותו חוקר בשיטת "הסרט הנע". אין בדעתי להכריע בשאלה זו עתה שכן היא תעמוד להכרעתו של בית המשפט שיברר את האישום. לצורך החלטה בשאלה האם יש בידי המאשימה תשתית ראיות מספקת, אני קובע כי הסתירות שעליהן הצביע הסניגור אינן מביאות לכך שהתשתית חלשה במידה כזו שאין בה הפוטנציאל להרשעת המשיבים בהאשמות המיוחסות להם. אוסיף עוד כדבר מובן מאליו שעצם העובדה שהעדים הם בני המשפחה היריבה אינה פוסלת אותם מלהיות עדים מרשיעים וגם לא העובדה שהם עצמם חשודים במעורבות זו או אחרת בקטטה ההמונית.

המשיבים מסרו כל אחד הסבר להתנהגותו ביום האירוע. לגבי המשיב מס' 1 אומר כי הוא מסר שלוש גרסאות שאינן בהכרח פועלות לטובתו. בראשונה הכחיש כמעט כל דבר.  בשנייה החליט שהוא "רוצה לספר את האמת" והודה כי "נהגתי ברכב הרנו ונכנסתי לתוך משפחת אסמעיל לא יודע אם דרסתי מישהו יכול להיות שבגלל שהשמשה היתה כולה סדוקה מקדימה ואז לא ראיתי את הדרך וזרקו עלי המון אבנים אולי לא בטוח פגעתי במשהו, אם זה קרה אני מבקש סליחה מצטער על כל מה שקרה ואני מקווה שיהיו בריאים ושתהיה סולחה". בהודעה השלישית שנמסרה ביום 3.4.06, שיתוף הפעולה שלו פחת בהרבה והוא החליט למעשה לא להשיב לשאלות מפלילות. הסניגור מסביר זאת בכך שהחוקרים לא היו מוכנים לשמוע את הסיבה שבגללה החליט לנסוע עם רכב הרנו לעבר בתיהם של בני משפחת אסמעיל [לטענתו, הוא רצה לחפש שעון יוקרתי שאבד לו]. אפשר ויוכח כי זהו ההסבר לאי שיתוף פעולה עם המשטרה, אך בשלב זה הדבר פועל לחובתו.

באשר למשיב מס' 2,  הוא נראה נוסע במכונית מסוג איסוזו ותוך כדי כך פגע בשני אנשים. הוא טוען כי הגיע למקום הקטטה, השאיר את מפתחות המכונית בתוכה ויצא לברר מה קורה. אז, נטל מישהו את המכונית ונסע בה בניגוד לרצונו. טענה זו תתברר במהלך שמיעת המשפט ואין בה כדי להחליש במידה ניכרת את הראיות שלכאורה שבידי המאשימה.

סיכומה של נקודה זו הוא שיש בידי המאשימה ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים למשיבים. אך, עלי לסייג דברים אלה ולומר כי הראיות הן טובות לכאורה בכל מה שנוגע ליסוד העובדתי של המעשים, וחלשות יותר בכל הנוגע ליסוד הנפשי - הכוונה לגרום חבלה מחמירה. על פני הדברים מעשיהם של המשיבים נראים כנהיגה בקלות ראש ובחוסר זהירות יותר מאשר נהיגה בכוונה מחמירה לגרום נזק. אכן, כוונה כזו מוסקת בדרך כלל מהנסיבות, אך בפרשה זו מדובר במסקנה קלושה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ