אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1696/07

החלטה בתיק בש 1696/07

תאריך פרסום : 31/07/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1696-07
12/03/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אלכסנדר בן ויקטור לייזנברג ת.ז. 320702749
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת שוד לפי ס' 402(ב), עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי ס' 287(א), עבירה של חבלה חמורה לפי ס' 333 ועבירת איומים לפי ס' 192, הכל לפי חוק העונשין. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו בה עותרת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

האירועים נשוא כתב האישום אירעו כאשר על המשיב היה לשהות במעצר בית מלא בבית הוריו שברח' הדקלים שבקרית ביאליק. ביום האירוע הגיע המשיב לתחנת הרכבת בבנימינה. שם, על פי הנטען, ניגש אל המתלונן, איים עליו כי הוא חמוש בסכין, הוציא ממנו תחת האיומים הנ"ל פרטי רכוש שונים ובהם, בין היתר, טלפון סלולרי ומכשיר 4MP, וכן ארנק ופריטים נוספים. בהמשך על פי הנטען, תקף את המתלונן בחדר השירותים של התחנה ולאחר מכן נמלט ועלה על הרכבת הנוסעת לתל אביב.

המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה בכל הנוגע לעבירת איומים ועבירה של הפרת הוראה חוקית, ואולם לטענתו אין בחומר הראיות כדי לבסס את העבירות האחרות המיוחסות לו, דהיינו, שוד ועבירה של חבלה חמורה.

אבהיר, כי סבור אני שיש ראיות לכאורה המבססות סיכוי של ממש להוכחת כל עובדות כתב האישום. יתכן, שהעבירה המיוחסת לו לפי ס' 333 לחוק העונשין היא עבירת חבלה שהיא חמורה יותר מהחבלה שנגרמה בפועל למתלונן, במובן זה שיתכן ובסופו של יום ייקבע כי נכון יותר היה לייחס עבירת תקיפה הגורמת חבלה לפי ס' 380. מעבר לכך, נראה לכאורה כי עבירת התקיפה והחבלה נבלעות בעבירת השוד, כמו גם עבירת האיומים. בכל מקרה, עניינים אלו מקומם להיקבע בהכרעה שיפוטית שלאחר שמיעת ראיות ולא במסגרת של הליך מעצר. ככל שהדבר נוגע למעצר, די בכך שיש תשתית ראייתית מספיקה להוכחת העובדות וכן העבירות העיקריות שעניינן השוד והעבירה של הפרת הוראה חוקית, שיש בה, לכשעצמה, בנסיבות אלו, להוות עילת מעצר.

בכל הנוגע לראיות אציין כי המתלונן מסר הודעה ותיאר את השתלשלות העובדות כמפורט בכתב האישום. בין היתר ציין המתלונן כי בעת שהתלווה אל המשיב לשירותים, וזאת כתוצאה מפחד, הראה לו המשיב קעקועים וצלקות שיש לו מתחת לבגדיו. המטרה היתה, בין היתר, כדי להפחיד את המתלונן. קעקועים וצלקות אלו אכן נמצאים על גופו של המשיב. המשיב אשר נעצר מאוחר יותר בנסיבות שעוד יפורטו, הכחיש למעשה כל מפגש עם המתלונן. העובדה שהיו עדים למפגש וכן העובדה שהמתלונן יכול היה לתאר קעקועים וצלקות על גופו של המשיב, יש בהם כדי להצביע על העדר אמת בגירסת המשיב, ומכאן כדי לחזק את גירסת המתלונן. למעשה, הכחשה גורפת של מפגש קודם עם המתלונן אינה מתיישבת עם עובדות אלו ומכאן שמדובר בהצהרה שאינה אמת. הצהרה שאינה אמת יכולה להוות סיוע לראיות מאשימה, כאשר היא מוכחת בעדויות חיצוניות. כאמור במקרה זה, הצלקות והקעקועים נצפו על ידי השוטרים שבדקו את המשיב, ומכאן שמדובר בראיה אוביקטיבית על גופו של המשיב שעומדת בסתירה לגירסתו, ומחזקת את גירסת המאשימה.

מעבר לאמור לעיל, אין חולק כי למעשה היה מפגש בין המשיב למתלונן. שומרי ועובדי תחנת רכבת בנימינה הבחינו באותו אירוע אלא שנראה היה להם שהמשיב והמתלונן יושבים ביחד כחברים ושותים משקאות חריפים. הם לא הבחינו באיומים וכן באופן שבו עבר רכוש מהמתלונן למשיב. רק לאחר שהמשיב רץ ועלה על הרכבת לת"א והמתלונן הגיע למאבטחים וסיפר להם כי נשדד, הבחינו בסימני החבלה על גופו.

המאבטחים בתחנת הרכבת בנימינה דווחו על האירוע למאבטחים שברכבת עצמה. המשיב אותר כאשר ירד בתחנת רכבת בהרצליה. כאשר המאבטחים שם ניסו לעכבו, הבחינו שהוא משליך דבר מה אל פח האשפה. התברר כי מדובר בפלאפון סלולרי וארנק. כמו כן נתפסו באותו מועד מכשיר ה-4MP וסכומי כסף זהים לאלו שהיו בארנקו של המתלונן. המשיב נחקר בתחנה ולא סיפק כל הסבר להשלכת הציוד על ידו (כפי שעולה מעדויות אנשי הרכבת) לפח האשפה ולמעשה נמנע מלתת גירסה ברורה לענין זה. העובדה שפרטי רכוש שעל פי הנטען נשדדו מהמתלונן בבנימינה, נתפסו בחזקת המשיב או הושלכו על ידו לפח האשפה בתחנת הרכבת בהרצליה ללא כל הסבר המניח את הדעת, מחזקת את התשתית הראייתית כנגדו.

על זאת יש להוסיף כי מעבר לגירסת המתלונן יש למכלול האירועים תמיכה בעדויות מאבטחי הרכבת שכולם עדים אוביקטיביים שאין להם היכרות עם המתלונן או עם המשיב, והם מסרו גירסאות עובדתיות שמחזקות את תשתית הראיות.

בהתאם, ובסיכומו של דבר, סבור אני כי יש די בחומר הראיות כדי להוכיח שהמשיב לקח תוך ניצול כח פיזי ואלימות רכוש מהמתלונן במגמה לשלול את הרכוש שלילת קבע מהמתלונן ובכך יש די כדי להוכיח את עבירת השוד.

בכל הנוגע לסימני חבלה על גופו של המתלונן, סימנים אלו נראו על ידי המאבטחים ומכאן שיש גם תמיכה לטענותיו בדבר תקיפה פיזית שגרמה לחבלות. כאמור, יתכן, והדבר ייבחן בבוא העת, כי אין מקום לייחס למשיב עבירה לפי ס' 333 מאחר והחבלה אינה, לכאורה, בגדר של חבלה חמורה.

בסיכומו של דבר, אני קובע כי התקיימו התנאים הנדרשים על פי החוק והפסיקה לקביעה שיפוטית לפיה יש ראיות המבססות לכאורה, סיכוי סביר להוכחת עובדות כתב האישום וכן עיקר העבירות המיוחסות למשיב.

העבירות במקרה זה מקימות, מעצם טיבן ובהתאם להוראות החוק,  עילת מעצר. עצם ביצוע שוד במקום ציבורי באופן בו ביצע, מצביע על מסוכנות ותעוזה, וזאת מעבר לחזקות הקבועות בחוק. מכאן, שהתנהגותו של המשיב מצביעה על מסוכנות.

על זאת יש להוסיף כי כל האירוע בבנימינה אירע בשעה בה המשיב אמור לשהות במעצר בית מלא בבית הוריו. בנסיבות אלו, יש באירוע כדי להצביע על כך שהמשיב הוא אדם שאינו מציית להוראות בית משפט ומכאן גם מסוכנות יתר וכן חשש לשיבוש הליכי משפט והימלטות מהדין.

מכאן, שעילת המעצר כנגדו היא כפולה ומבוססת הן על המעשה האלים והן על העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי הוא מפר חלופות למעצר.

בנסיבות אלו, ובמיוחד כאשר מתברר שהמשיב אינו מקיים הוראות של בית משפט, במובן זה שלא ניתן לתת בו אמון בהליך שעניינו שקילה של חלופת מעצר, סבור אני כי אין מקום לשקול חלופת מעצר. ביצוע העבירות, לכאורה, מהווה ראיה כי מדובר במשיב שחלופת מעצר אינה יכולה להוות כלי בעל משמעות כלפיו. עוד ניתן ללמוד מהאירוע כי אין בחלופת מעצר כדי להפחית סיכון שנשקף מהתנהגותו של המשיב לחברה.

בהתאם, ובנסיבות אלו, אין מנוס אלא להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בת.פ. 6023/07 של בית המשפט המחוזי בחיפה, וכך אני מורה.

ניתנה היום כ"ב באדר, תשס"ז (12 במרץ 2007) במעמד ב"כ המבקשת, המשיב ובא כוחו.

ר. שפירא, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ