אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1666/07

החלטה בתיק בש 1666/07

תאריך פרסום : 30/07/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1666-07
12/03/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אייל איפרגן
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת שוד לפי ס' 402(א) לחוק העונשין.  ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו שבפניי בה עותרת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה, וכן מעלה טענה מקדמית, שכבר התבררה באופן חלקי בפניי בדיון ביום 25.2.07, ולפיה יש לראותו כאדם ששוחרר ממעצר בשלבי חקירה והדיון בעניינו בבקשת מעצר זו הוא לאחר שלמעשה היה משוחרר. לעניין זה פורטו העובדות בהחלטה מיום 25.2.07 ואבהירן בקצרה.

בשלבי החקירה נעצר המשיב במסגרת תיק מעצר של בית משפט השלום בחיפה, ב.ש. 1276/07. מעצרו בתיק הנ"ל הסתיים ביום 23.2.07. באותו יום לא הוגשה בקשה במסגרת חקירת שוד זה להורות על הארכת מעצרו אלא שבמקביל הוגשה לבית משפט השלום בעכו במסגרת תיק פ"א אחר בקשת מעצר, ב.ש. 1572/07. באותה בקשה החליט בית משפט השלום בעכו להורות על מעצרו של המשיב שם עד ליום 25.2.07 שעה 16.00. ביום 25.2.07 בשעות הבוקר, בעוד המשיב עצור במסגרת החלטת בית משפט השלום בעכו בתיק אחר, הוגשה בקשה זו למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

בא כוחו טען כי מעת שלא התבקשה הארכת מעצרו בפרשה נשוא כתב אישום זה, יש לראותו לצורך הדיון בבקשת המעצר כמי שהיה משוחרר, על כל המשתמע מכך. איני מקבל טענה זו לגופו של עניין, וכפי שגם יובהר (וכפי שכבר הוחלט ביום 25.2.07) אין בעובדה זו, לכשעצמה, כדי להכריע את גורלו של ההליך שבפניי. אבהיר.

ביום 23.2.07 נעצר כאמור המשיב בתיק אחר. ככל שרשויות המשטרה והתביעה ראו את עניינו, בידיעה שאמורה להיות מוגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים בתוך תקופת מעצרו בתיק אחר, לא היתה עוד עילה לבוא ולבקש גם הארכת מעצר בתיק נשוא הפרשה שבפניי. ככל שהדבר דרוש להבטחת שלום הציבור ושמירה על כל אותם אינטרסים שמטרת המעצר לשמור עליהם, ענין זה הוסדר במסגרת מעצר אחר. מכאן, שפנייה לבית משפט בבקשת מעצר נוספת היתה מיותרת, ומעבר ליצירת עומס מערכתי לא היה בה כל תועלת. דומה הדבר למצבו של אדם המרצה עונש מאסר או עצור עד תום הליכים בפרשה מסויימת ובד בבד מוגש נגדו כתב אישום שבמסגרת חקירתו לא היה עצור ומוגשת בקשה למעצרו עד תום ההליכים. אם לא היה צורך במעצר מוקדם וזאת עקב היותו של אדם עצור בהליך אחר, אין להקיש מכך שיש לראות את אותו אדם לצורך בקשת המעצר החדשה, כאדם משוחרר במובנו המלא של המושג.

בהתאם, ועל אף שמבחינה פורמלית היה המשיב משוחרר בתיק חקירה זה, הרי שמבחינה מהותית יש לראותו כמי שהיה עצור בכל רצף הזמן שמהחקירה ועד למועד בו הוגש כתב אישום.

מעבר לכל האמור לעיל, וזאת גם אם היה משוחרר ממש, אין בכך כדי להכריע גורלה של בקשה אלא רק להוות אחד מהנתונים שנשקלים. ראה לענין זה את הדברים שנאמרו בבש"פ 8971/00 אבשלום חזות נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(4), 19 , 20 (2000) (שם דן בית המשפט בבקשת מעצר עד לתום ההליכים שקדם לה מעצר בלתי חוקי עקב מחדלי מאשימה בניהול ההליך):

"אכן, אין להתייחס למעצר בלתי חוקי כאל תקלה טכנית הניתנת לתיקון על ידי מעצרו מחדש של הנאשם ללא בדיקה מחודשת של עניינו תוך התחשבות במעצר הבלתי חוקי (דברי השופטת ד' דורנר בב"ש 7721/95, פ"ד מט(4) 167). מאידך גיסא, העובדה שנפל פגם בהליכים שנתקיימו בבית המשפט קמא, בעטיה של התרשלות התביעה, אינו מהווה שיקול מכריע ויחיד בשאלה אם יש מקום להיעתר לבקשה להורות מחדש על מעצר. בית המשפט אינו רשאי להתעלם מן השיקולים האחרים העומדים ביסוד הבקשה אך ורק בשל מורת הרוח נוכח מחדלי התביעה".

ראה גם בבש"פ 8896/06, נעים בוסקילה נ' מ"י, פורסם בתק-על 2006(4), 1580, החלטה מיום 15.11.06.

מכאן, לראיות שבפני בית המשפט.

כתב האישום מתאר אירוע שבו עקב המשיב אחר המתלוננת, ילידת 1934, אשר הגיעה ביחד עם גברת המטפלת בה לסניף בנק. המתלוננת הוציאה כספים מחשבונה כאשר על פי הנטען נמצא המשיב לידה בסניף הבנק. בהמשך, לקראת השעה 11.30 ביום האירוע, כאשר הגיע המתלוננת אל פתח ביתה, רץ המשיב לעברה, משך בכח את תיקה המכיל כסף והוא נמלט מהמקום. כתוצאה מהפעלת הכח ומשיכת התיק, נחבלה הנפגעת באצבעה.

חומר הראיות הקושר את המשיב לאירוע מתיחס לשתי תקופות זמן. הראשונה - בעת שהמתלוננת והמטפלת היו בבנק, שם זוהה המשיב, על פי הנטען (ולכך אתיחס בהמשך) ע"י מצלמות האבטחה בבנק כאשר הוא בסמוך למתלוננת. תקופת הזמן השניה היא לאחר מכן כאשר המתלוננת הותקפה ליד ביתה, תיקה נחטף ממנה והתוקף/שודד נמלט.

אתחיל בהתיחסות דווקא לחלקו השני של האירוע. המטפלת שהייתה עם המתלוננת ניסתה למנוע מהמשיב להימלט ותוך כדי המאבק נפל מכשיר הטלפון הנייד שלו. המטפלת מסרה את מכשיר הטלפון הנייד לשוטרים. בהמשך, כאשר נחקר המשיב הוא אישר שהמכשיר הנ"ל אכן שלו. מכאן שהמכשיר קושר אתו, לכאורה, לביצוע השוד.

מעבר לכך - כאשר השודד נמלט פרצו המתלוננת והמטפלת בצעקות. עדת ראיה ראתה את השודד נמלט לסימטה. שני עוברי אורח שהיו עמה במכולת סמוכה רדפו אחר השודד (מר מהנד רזאז ומר קמיראת) ותפסו אותו באותה סימטה כאשר הוא מחטט בתיקה של המתלוננת. הם השתלטו עליו ולאחר מכן העבירו אותו לידי שוטרים שהגיעו למקום. יצוין כי מר רזאז צין בעדותו כי יש לאדם שנלכד בעיה בעיניים ואכן זה הוא סימן היכר למשיב. בהמשך, כשהובל המשיב לאיזור בית המתלוננת זיהתה אותו המטפלת. אמנם אין מדובר במסדר זיהוי ואולם ניתן לתת לזיהוי הספונטאני הזה, הגם שבנסיבותיו אין לו משקל רב, חיזוק ראייתי.

המשיב נחקר ולאחר שמסר מספר תשובות כלליות סירב להמשיך ולהשיב תשובות ענייניות וענה בתשובה לסדרת שאלות שאת גרסתו ימסור בבית המשפט. למעשה, בהעדר גרסה של המשיב המתיחסת לנסיבות לכידתו כפי שתוארו, יש לראות בתשובותיו כשתיקה על כל המשתמע מכך.  ראה לעניין זה דברים שנאמרו בבש"פ 1618/07, חגי זגורי נגד מדינת ישראל, החלטה מיום 7/3/07 (פורסם באתר בתי המשפט ttp://elyon1.court.gov.il/Files/07/180/016/h02/07016180.h02.HTM):

"לכל אלו יש להוסיף את שתיקתו של העורר בחקירתו. הלה יכול היה לנסות ולהפריך את החשדות המיוחסים לו באמצעות מסירת גירסה מטעמו לאירועים האמורים. אולם, הוא נמנע מלעשות כן ובכך תרם לחיזוק הראיות המסבכות אותו בביצוע העבירות והמיוחסות לו. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בבש"פ 7216/05 אגבריה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם):

"אכן זכות השתיקה הינה זכות המוקנית לנאשם על-פי דין וכל נאשם רשאי לעשות שימוש בזכות זו - אולם במקרה שלנו העורר יכול היה בנקל להפריך את החשדות המיוחסים לו על ידי מסירת גרסה מפורטת מטעמו, אך הוא, מטעמים השמורים עימו, בחר שלא לעשות כן ודבק בזכות השתיקה. אם העורר היה מוסר את גרסתו למהלך האירועים, המשטרה יכולה הייתה לבדוק גרסה זו ולנסות לאמתה, ואם גרסתו הייתה מתאמתת, יש להניח, כי היה משוחרר ממעצר עוד מלפני זמן רב. (ראו בש"פ 4881/03 ליאור קביליו נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). השתיקה אף מחזקת את הראיות האחרות המסבכות את העורר בביצוע העבירות המיוחסות לו (ראו בש"פ 8638/96 נחום קורמן נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(5), 200 בעמ' 206; בש"פ 1171/04 מדינת ישראל נ' שמעון(שמיעה) עמר (טרם פורסם); בש"פ 686/04 וחיד חטאר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם))".

 מכאן  שסבור אני שיש די בחומר הראיות כדי לקשור את המשיב לביצוע השוד, ככל שהדבר נוגע לאירוע שאירע ליד ביתה של המתלוננת, דהיינו, השוד עצמו.

בכל הנוגע לחלק הראשון של האירוע המתואר בכתב האישום, אותו מועד בו היה המשיב על פי הנטען בסניף הבנק והשקיף על הפעולות שביצעה המתלוננת - לכאורה, גם ענין זה נתמך בראיות שהן צילומי מצלמת האבטחה של הבנק. המשיב הצביע בטיעוניו על העובדה שבחלק מהצילומים מופיעה שעת צילום. לכאורה, שעת הצילום הנ"ל אינה מתיישבת עם התיאור שבכתב האישום כי הרי על פי הנטען היה האירוע של ביקור המתלוננת בסניף הבנק בסמוך לשעה 10.30 כאשר השוד בוצע בסמוך לשעה 11.30 ועל פי הצילומים של מצלמת האבטחה הקרובה לדלת הבנק נראה המשיב בסמוך לדלת בשעות 12.12 ו-12.20. מכאן, מבקש הסניגור ללמוד כי קיימת טעות בזיהוי במובן זה שאין מדובר באותו אדם וזאת בשים לב להעדר התאמה בין צילומי מצלמות האבטחה ובין לוחות הזמנים שמפורטים בכתב האישום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ