אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1663/07

החלטה בתיק בש 1663/07

תאריך פרסום : 23/07/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1663-07
21/03/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מחמוד בן חסין חסארמה
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו סדרה של עבירות חמורות שנעברו כולן כנגד שוטרים. בין היתר, מייחס לו כתב האישום עבירה של חטיפה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ללא רשיון, עבירה של מעשי פזיזות ורשלנות, וכן עבירה של החזקת סם לשימוש עצמי. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו שבפני בה עותרת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

כתב האישום מפרט שני ארועים שונים שאין ביניהם קשר של ממש, ואולם, כפי שיובהר, יש בהם כדי להצביע על שיטת פעולה. הארוע הראשון ארע ביום 15/01/07. במועד זה הבחין סיור משטרתי במשיב שהוא ברכב, כאשר הוא משליך סמים אל מחוץ לרכב. השוטר שהיה במקום והבחין בזריקת שקית מהרכב ע"י המשיב, ערך חיפוש ומצא את שקית הסמים. כשביקש מהמשיב להילוות אליו, ברח המשיב מהמקום.

הארוע השני אירע ביום 24/1/07. סיור משטרתי הבחין שוב במשיב כשהוא יושב ברכב במושב הנהג וזורק דבר מה מהרכב. שוטר אחר שהיה במקום ניגש אל הרכב וביקש מהמשיב לבצע חיפוש. במהלך החיפוש נמצאה כמות קטנה של סמים ברכב. השוטר נכנס לתוך הרכב ובעודו נמצא בשלבי כניסה לרכב, משך אותו המשיב לתוך הרכב והחל לנסוע בפראות, כך שהדלת נשארת פתוחה והשוטר מוחזק על גופו של המשיב. השוטר ניסה להשתחרר מאחיזתו של המשיב והתפתח ביניהם מאבקש שבמהלכו, על פי הנטען, נשך המשיב את השוטר. בסיומה של נסיעה קצרה, עצר המשיב את הרכב והאנשים הקשורים עמו הוציאו את השוטר מהרכב, היכו בו והשליכו אותו והמשיב נמלט מהמקום.

למען הסדר יצוין, כי המשיב נעצר כשבועיים לאחר המקרה.

יובהר עוד, למען הסדר, כי בכל אחד מהארועים מדובר בשוטר אחר. בכל הנוגע לארוע הראשון מיום 15/1/07, אין גם מחלוקת בדבר קיומן של ראיות המבססות, לכאורה, סיכוי סביר להרשעת המשיב. המחלוקת מתמקדת בארוע השני מיום 24/1/07, הכולל את לכידתו של השוטר ברכב, תקיפתו האלימה וכל שתואר בכתב האישום.

כפי שיובהר, סבור אני כי קיימות ראיות המבססות, ולו לכאורה, סיכוי סביר להרשעת המשיב בכל עובדות כתב האישום. למעשה, וככל שהדבר נוגע לארוע השני, המחלוקת מתמקדת בעיקר בזיהויו של המשיב, כמי שהיה באותו רכב. יאמר מיד, כי לא נערכו מסדרי זיהוי (מטעם שעוד יפורט). עוד יצוין, כי ביום הארוע נערך לשוטר המתלונן מסדר של זיהוי תמונות. באותו מסדר הבחין המתלונן בתמונה של אדם בשם מוחמד חסארמה, ואולם ציין שמדובר באדם הדומה בכדי 70% למשיב שתקף אותו. מכאן, ובהעדר תמונה בפני בכל הנוגע לאותו מוחמד חסארמה, ממילא לא ניתן לראות באמירה הנ"ל כראיה לזיהוי לקוי או אי זיהוי של המשיב.

זיהויו של המשיב למעשה נעשה ע"י המשיב עצמו, אשר התייצב בסופו של דבר בתחנת המשטרה, אז הבחין בשוטר, ניגש אליו והתנצל בפניו. בפני טוען ב"כ המשיב, כי ההתנצלות אינה מהווה ראיית זיהוי, מאחר והמשיב התנצל למעשה על הארוע מיום 15/1/07. אלא, שגירסה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהארוע מיום 15/1/07, במהלכו נמלט המשיב משוטר, היה עם שוטר אחר. ב"כ המשיב טרח והדגיש, ובצדק, כי אין מדובר באותם שוטרים. מכאן, שהעובדה שהמשיב ניגש עם הגעתו לתחנת המשטרה לשוטר המתלונן בארוע השני, מיום 24/01/07, והתנצל בפניו, מתיישבת יותר עם הטענה כי הוא האדם הנכון בכל הנוגע לחשד המיוחס לו בגין מעורבותו באותו ארוע. אין זה סביר, ובכל מקרה לא בשלב זה על בית המשפט להכריע בסבירות הגירסאות, כי המשיב התנצל בפני השוטר מהארוע השני בגין המעשה שביצע בארוע הראשון.

על זאת יש להוסיף כי המשיב בחר להסתתר תקופה של כשבועיים. במשך זמן זה היו פניות מצד משפחתו אל משפחת השוטר המתלונן מהארוע ביום 24/1/07 במטרה להגיע להסכם סולחה בין המשפחות. פנייה זו גם היא מחזקת את התשתית הראייתית של הקשר בין המשיב אל הארוע הנ"ל.

על כל אלו יש להוסיף כי הארוע מיום 24/01/07 דומה בבסיסו לארוע מיום 15/1/07. בשני הארועים מאותר המשיב כאשר הוא מחזיק בסמים ברכבו, ובשני הארועים הוא מנסה להמלט מהשוטרים בדרך דומה. אמנם דרך ההימלטות בסופו של דבר, בארוע השני, היתה שונה וכללה אלימות כנגד השוטר, אולם בבסיסו של דבר מדובר בארועים דומים שניתן ללמוד מהם, לפחות בשלב המעצר, על סוג של שיטה ודפוס התנהגות.

ב"כ המאשימה פירטה בטיעוניה בפני סדרה של סתירות בעדויות המשיב, בין הגירסה שמסר ביום 10/2/07 והגירסה מיום 19/2/07. יצוין כי בגירסה מיום 19/2/07 הכחיש המשיב כי התנצל בפני השוטר המתלונן, זאת בניגוד לעדויות של מספר שוטרים שהיו נוכחים במהלך הארוע. נראה כי מעבר לסתירות שבעדויותיו, יש בחזרתו מההתנצלות והכחשת הארוע כולו, כדי להוות ראיה לאי אמירת אמת המוכחת מעדויות חיצוניות של שוטרים אחרים, ומכאן שיכולה להוות חיזוק לראיות המאשימה.

על זאת יש להוסיף כי המשיב טען שלא ניסה להמלט מהמשטרה, ואולם בתיק החקירה מזכרים רבים על נסיונות שנעשו לאתרו בביתו, ללא הועיל. מכאן, שגם ענין זה, לכאורה, מעורר שאלות בכל הנוגע לאמינותו של המשיב.

ככלל, אין בית המשפט קובע ממצאי מהימנות בשלב של דיון בבקשת מעצר, לרבות לא בשאלת מהימנות של נאשם. ואולם, במקרה זה, הסתירות שבין עדויותיו, לרבות הכחשת ארוע ההתנצלות, כל אלו מחזקות את תשתית הראיות שבידי המאשימה, באופן המבסס סיכוי של ממש להרשעת המשיב במיוחס לו, במידה הנדרשת במסגרת הליך זה של בקשת מעצר עד תום ההליכים. ראה:

בש"פ 8087/95, זאדה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 148-149 ;

בש"פ 1915/95, חליל אבו עיסא נ. מדינת ישראל, תק-על 95(2), 221 ;

בש"פ 7159/04, אבו ג'ילדן נ. מדינת ישראל ,תק-על 2004(3), 1767 ;

בש"פ 1119/04, סאלם זנון נ. מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1537.

סבור אני כי קיימת תשתית ראייתית המספיקה להוכחת עובדות כתב האישום. אבהיר כי יתכן ויהיה מקום לבחון בבוא העת את התאמת עבירת ה"חטיפה", עבירה לפי סעיף 369 לחוק העונשין לנסיבותיו של המקרה. עם זאת, ענין זה ראוי שיעשה במסגרת שמיעת העדויות אשר יבהירו את נסיבות נסיעתו של המשיב עם השוטר ברכבו, ולא להליך המעצר להכריע בענין זה. בכפוף להערה זו, שעניינה בעיקר ברכיב הנפשי ובנסיבות ביצוע המעשה, סבור אני כי קיים סיכוי של ממש להוכחת עובדות כתב האישום והעבירות המפורטות בו.

אין חולק כי המעשים מקימים עילת מעצר מכוח חזקת המסוכנות. מעבר להוראות החיקוק, מדובר בעבירות הנעברות כנגד שוטרים. מכאן, שהמשיב מעיד על עצמו, לכאורה, כי הוא אינו מכבד הוראות של לובשי מדים ומוכן לסכנם בנסיבות מסויימות. די בכך, כדי שתקום עילה שעניינה מסוכנות.

אבהיר לענין זה, כי בהיות כל העדים העיקריים שוטרים, לא קיים חשש של ממש להשפעה על עדים. עם זאת, המעשים המיוחסים למשיב וכן העלמותו לתקופה ממושכת לאחר הארוע מיום 24/1/07, מקימים גם עילה של חשש להמלטות מאימת הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ