אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1632/08

החלטה בתיק בש 1632/08

תאריך פרסום : 16/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
1632-08,7042-08
10/03/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מוחמד עבד-אל-דאקר (בן עאטף)
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332(2); חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(2) (ריבוי עבירות); התחזות - עבירה לפי סעיף 441 רישא (שתי עבירות), הכל לפי חוק העונשין. ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה זו שבפניי בה עותרת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם,ברכב ברחובות הכפר דיר חנא. נהיגתו היתה פראית באופן שסיכן את בטחון העוברים והשבים. תוך כדי נהיגה אילץ נהגים והולכי רגל להמלט מהכביש. למקום הוזעקה ניידת משטרה. השוטרים איתרו את הנאשם והורו לו לעצור ולהזדהות. לאחר שנעצר ניגש אחד השוטרים לרכב וביקש ממנו להציג רשיון נהיגה. לפתע, לחץ הנאשם בחזקה על דוושת הגז והחל להמלט מהשוטרים. עוד הוא נסע במהירות לכיוון אחד השוטרים באופן שאילץ אותו לקפוץ ולהמלט מהרכב מחשש לפגיעה בו. יצויין כי כאשר אותר בסופו של דבר הנאשם והתבקש להזדהות, מסר שם של אדם אחר.

למעשה על עיקרן של הראיות לא חלק המשיב. טענותיו העיקריות של המשיב מתייחסות בעיקר לרכיב הכוונה של פגיעה בשוטרים. בישיבת הקראה שבוצעה ביום 2/3/08 הודה המשיב בנהיגתו הפראית, לרבות לעבר שוטרים והכחיש את יסוד הכוונה לפגוע ואת מידת הסיכון שבמעשיו, כפי שמיוחסים לו בכתב האישום.

די בתשובתו לכתב האישום במסגרת ההקראה כדי לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו בכתב האישום, זאת מאחר והודאתו מתייחסת לעיקר הרכיבים העובדתיים המתוארים בכתב האישום. למעשה יסוד הכוונה לפגוע ומידת הסיכון שנשקפה ממעשיו ייקבעו על ידי בית המשפט אשר ישמע את העדויות. ואולם, כבר בשלב זה, על יסוד הודאתו, ניתן לקבוע כי קיים סיכוי של ממש להרשעתו במיוחס לו.

מעבר לזה, מעיון בעדויות שבתיק בית המשפט, ניתן ללמוד על טיב ההתנהגות הפרועה וכן על כך שיש בסיס לתחושת השוטר כי נעשה נסיון לפגוע בו. השוטר מוחמד סוואעד בעדותו מיום 21/2/08 סיפר כי "בזמן שהגעתי אליו לרכב ופניתי אליו וביקשתי ממנו את רשיון הנהיגה, הוא ברח בצורה מהירה ומסוכנת ואילץ אותי להיזרק לאחור וסיכן אותי שכמעט הוא עלה לי על הרגל בגלגל השמאלי האחורי של הרכב". תיאור עובדתי זה נתמך גם בראיות נוספות, לרבות עדותו של ראג'ב דוחי, עובר אורח, אשר ראה את האירוע בו ניסו השוטרים לעצור את המשיב, וציין כי "השוטר מוחמד ירד מהסובארו על מנת לדבר עם מוחמד נהג האמבריזה. פתאום מוחמד החשוד נסע מהר מהמקום וכמעט דרס את השוטר מוחמד ...". מכאן, שיש תשתית ראייתית גם להוכחת יסוד הכוונה לפגוע בשוטרים. יודגש לעניין זה, כי העבירה המיוחסת למשיב לפי סעיף 329 לחוק העונשין היא בחלופה של עבירת נסיון ומכאן שיש סיכוי של ממש להרשעה גם על עבירה זו.

הלכה היא, כי בית המשפט בשלב זה אינו עוסק בקביעת "ממצאים מרשיעים או מזכים" ואף אינו עוסק בסיכום הראיות בתיק ובהכרעה באשמה. בית המשפט בשלב זה דן בהערכת ערכן הגולמי של הראיות שהצטברו בפניו ומעריך את סיכוי ההרשעה על בסיס זה (ראו: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד (נ(2) 133, (1996)); בש"פ 7962/06 שטרית נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.10.06)).במבחנים שפורטו בפסיקה, סבור אני כי הערך הגולמי של הראיות מבסס סיכוי של ממש להרשעת המשיב במיוחס לו.

העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילות מעצר אחדות. העילה הראשונה היא עילת המסוכנות. מדובר באירוע שבו סיכן המשיב חיי עוברים ושבים בדרך, ובהמשך אף את חיי השוטרים אשר ניסו לרדוף אחריו. כאשר לוקחים בחשבון את העובדה כי לכאורה המשיב דרס למעשה שוטר בעת מילוי תפקידו, הרי שהמסמכונות העולה הימנו הינה ברף גבוהה מכיוון שמדובר כאן בקריאת תיגר ובהרמת יד על רשויות אכיפת החוק. באחת הפרשיות מהעת האחרונה שעניינה תקיפת שוטרים קבע בית המשפט העליון כי:

"האישומים כנגד העוררים הם קשים וחמורים, ולהם כמה פנים: העוררים תקפו אנשי משטרה במעשי אלימות קשים אגב ביצוע תפקידם על פי החוק. תעוזתם של העוררים לתקוף אנשי משטרה במהלך פעולתם באכיפת החוק, מצביעה על התייחסותם הפוגענית כלפי החוק וכלפי גורמי אכיפת החוק. יתר על כן, העוררים נקטו פעולות של הימלטות ממשמורת חוקית, וניסו להערים על השוטרים כשהסתתרו מפניהם כאשר נדרשו לחקירה. שילוב זה של עבירות מקיים בעניינם של העוררים את שלוש עילות המעצר המוכרות בחוק - מסוכנות, חשש להימלטות מן הדין, וחשש לשיבוש מהלכי משפט" (בש"פ 390/08 חטיב נ' מדינת ישראל ניתן ביום 5.2.08).

על זאת יש להוסיף כי מדובר באירוע שבבסיסו המלטות מרשויות החוק, ובהמשך, נסיון להתחזות לאחר. מכאן שניתן ללמוד בהתנהגותו לא רק על מסוכנות, אלא גם על חשש להמלטות מאימת הדין ולשיבוש מהלכי משפט.

מדובר אם כן על מספר רב של עילות מבוססות למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

גם כאשר קיימות עילות מעצר וכאשר מדובר בעבירות חמורות על בית המשפט לבדוק אם יש בחלופות המעצר כדי לענות על דרישות המעצר בפועל ואם לאו כקבוע בס' 21(ב) לחוק. כבר נקבע באחת הפרשיות:

"חובה היא לשקול בכל מקרה וגם בעבירות חמורות, חלופת מעצר, והשאלה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. עליה לבדוק אם החלופה מבטיחה את תכלית המעצר. אם תמצא לומר, שבכל מקרה של ביצוע עבירה חמורה מתבקשת מסוכנותו של הנאשם ואין להחליט על חלופת מעצר, נמצאת מרוקן את חובת שקילת החלופה מתוכן"(בש"פ 4224/99 מדינת ישראל נ' כהן תק-על 99(2) 10, (1999); ראו גם: בש"פ 7524/06  מרדכי נ' מדינת ישראל  תק-על 2006(3) 4652 (2006))

ועוד: 

"כידוע, חומרת העבירה כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית המשפט לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. במקרים רבים אין בידי הנאשם דרך להוכיח בראיות חיצוניות כי הוא לא ינצל את חלופת המעצר באופן שיסכן את בטחון הציבור, או ישבש את הליכי המשפט, או יפגע בדרך אחרת במטרות המעצר. לפיכך, במקרים כאלה חייב השופט לסמוך במידה רבה על הרקע של הנאשם, ובעיקר על הרקע העברייני ככל שהוא משתקף במרשם הפלילי, ועל התרשמות אישית מן הנאשם ומנסיבות המקרה." (בש"פ 3442/98 מדינת ישראל נ' אייל מלכא תק-על 98(2) 1161, (1998)).

על מנת להכריע בשאלת מסוכנותו של הנאשם יש לבחון בעיקר שני היבטים. ההיבט הראשון הינו של נסיבות העבירה וההיבט השני הינו נסיבותיו האישיות של הנאשם העומד בפני בית המשפט. כך למשל נקבע באחת הפרשיות:

"בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: האחד ענינו במעשה. במסגרת זו על ביהמ"ש לשקול האם המעשה כשלעצמו בנסיבותיו מעלה חשש כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו"(בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' תבאת גרה תק-על 2004(3) 322, (2004))

כידוע, שחרור לחלופת מבוסס בעיקרו על האימון שנותן בית המשפט בנאשם העומד לפניו. כאשר נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על התנהגות המסכנת בצורה ממשית את שלום הציבור ככל ואת חיי השוטרים בפרט, הרי שבית המשפט יתקשה לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר תהא טובה ככל שתהא. שחרור לחלופת מעצר כולל בחובו פיקוח של שוטרים על קיום תנאי החלופה. כאשר מנסיבות המקרה עולה כי הנאשם איננו נרתע משוטרים ואף נוקט כלפיהם בפעולות המסכנות את חייהם, כפי שהדברים במקרה דנן, בית המשפט לא יורה על שחרור לחלופת מעצר. יפים לענייננו הדברים הבאים:

"לצד עילת המעצר בשל מסוכנותו, קמה העילה הנוספת בשל החשש הטבוע בעורר דנן שלא יירתע מתנאי שחרור בערובה באשר הם. האיש גילה עצמו כפורע חוק שאין עליו מוראם של שוטרים, לא בעת שאלה דולקים אחריו בניידות ולא בעת שניגשים אליו לעוצרו. קשה עד למאוד ההנחה כי איש אשר כזה יירתע לפתע מהגבלות שיוטלו עליו בגדרם של תנאי שחרור בערובה, ויהיו הערבים לאותם תנאים אשר יהיו" בש"פ 4122/07 טאהא נ' מדינת ישראל ניתן ביום (28.5.07))

אוסיף עוד, כי עברו של המשיב אינו נקי. בעברו הרשעה קודמת בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וחבלה במזיד ברכב, והוא אף ריצה מאסר בגין עבירות אלה. אמנם גילו צעיר ואולם אין בכך כדי להוות גורם מכריע במסגרת השיקולים, וזאת בשים לב לחומרת מעשיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ