אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1625/07

החלטה בתיק בש 1625/07

תאריך פרסום : 31/07/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1625-07
28/02/2007
בפני השופט:
ברכה בר-זיו

- נגד -
התובע:
שאולוב ודים
עו"ד מיכאל סיבוני ואח'
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד תביעות חדרה
החלטה

1.         ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופטת  ארגמן) מיום 12.2.07 בב"ש 866/07 לפיה הורה בימ"ש קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2.         נגד העורר הוגש כתב אישום (ת"פ 1100/07) המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, העלבה במקום ציבורי והסגת גבול.

3.         בד בבד הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים. המשיבה טענה בבקשתה כי בידיה ראיות טובות לכאורה לביסוס אשמתו של העורר, הכוללות עדויות המתלוננת ועדים,זיהוי המשיב במסדר תמונות , התחמקות המשיב מלהשיב ודו"ח שוטר. הסניגור התנגד לקיומן של הראיות וטען שאין למשיבה ראיות לכאורה לביסוס אשמתו של העורר. לטענתו: "כאשר בן אדם מגיע לתחנת המשטרה ומספר כי תקף אותו אדם כלשהו שהוא אינו מכיר אותו... יש לבצע הליך איתור. הליך איתור היינו דפדוף באלבום עבריינים, כל הדפדוף צריך להיות חלק מהראיות המובאות לבית המשפט... בתיק הזה ישר נעשה מסדר זיהוי, מסדר זיהוי לפי ההלכה כאשר יש בצידו דו"ח מסדר זיהוי כאשר מוצגות בפני המתלוננת 8 תמונות , 8 תמונות כאשר אחד מהם הוא ודים. נשאלת השאלה, המאד מאד מסקרנת את ההגנה, כיצד ידע השוטר באותן 8 תמונות לשים תמונה של ודים שאולוב...לא היה נוכח באותו מסדר זיהוי אף אחד מטעמו של החשוד רק המתלוננת והמשטרה... מכאן שבפני בית המשפט מובאת ראיה שמשקלה אפסי. ללא ראיות נוספות שמחזקות את אותו כלום לטענתנו בבוא היום הרי שאין ראיות לכאורה להוכיח את אשמתו".

4.         בהחלטה מיום 12.2.07 קבע בית משפט קמא כי הראיה היחידה הקושרת את זיהויו של העורר לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום הינה אותו מסדר זיהוי תמונות שנערך למתלוננת, עוד בשלב איתור מבצע העבירות. יחד עם זאת, נקבע כי מסדר הזיהוי נערך לאחר שהמתלוננת נקבה בשם "ודים" (אדם שהמתלוננת ציינה כי ראתה מספר פעמים קודם באזור מגוריה) ובנוסף, נתנה תיאור חיצוני של מוצא, גובה, משקל, גיל ומבנה תסרוקת. המתלוננת גם הוסיפה שידוע לה מחברתה שאותו ודים השתחרר מהכלא ושהיא יכולה לזהותו ומוכנה למסדר זיהוי תמונות.

בימ"ש קמא בחן הפסיקה לענין מסדר זיהוי וקבע כי לאורה היה הליך איתור החשוד צריך להתבצע בדרך עיון באלבום תמונות, שאין בו תמונת מטרה. יחד עם זאת, הוא קובע כי בשלב זה של מעצר עד תום ההליכים אין מקום לקבוע עמדה באשר למשקלו ואין באופן בו נערך מסדר הזיהוי כדי לפגוע בעצמת הראיות הנדרשת לצורך מעצר .

עוד קובע בימ"ש קמא כי בנוסף למסדר קיימות ראיות נוספות בתיק החקירה וגם לשתיקת העורר בחקירתו משמעות ראייתית.

לפיכך, קבע בית משפט קמא כי המשיבה הציגה ראיות לכאורה כנדרש להוכחת אשמתו של העורר בהליך המעצר.

5.         החלטה זו הינה נשוא הערר שבפני כאשר הסניגור חוזר וטוען כי הראיה היחידה עליה מסתמכת המשיבה הינה מסדר זיהוי פגום, שמשקלו אפסי. הסניגור הפנה לפסק דינה של כבוד הנשיאה בייניש, שניתן ערב הדיון בערר (ביום 22.2.07) בע"פ 2365/05+ע"פ 2756/05 מדינת ישראל נ. ראשיד שתיאווי, ואשר קבע כי מסדר זיהוי תמונות כפי שנערך הינו פסול.

6.         המשיבה טענה כי יש ראיות הקושרות את העורר למעשים המיוחסים לו וכי דין הערר להידחות.

7.         סבורני כי דוקא פסק דינה של כבוד הנשיאה בייניש יש בו כדי לתמוך בגרסת המשיבה. כבוד השופטת בייניש אינה מאיינת את ערכו ומשקלו של מסדר זיהוי התמונות אלא קובעת כי בפסק הדין על בית המשפט להתייחס למשקלו ולקושי הראייתי הטמון בהרשעתו של אדם על סמך ראיית הזיהוי היחידה. כבוד הנשיאה בייניש קבעה כי ארבעה גורמים שפורטו שם "מפחיתים" מהמשקל הראייתי של הזיהוי בעניין שבפניה - אך כאלה לא היו קיימים בפני בית משפט קמא, וצדק האחרון בקביעתו כי רק לאחר שמיעת העדויות ניתן יהיה לדון במשקל הזיהוי ואופן עריכת המסדר.

8.         בשלב זה של דיון המעצר אין ביהמ"ש נזקק לשאלת משקל הראיות - מה עוד שבענייננו מסרה המתלוננת את שמו של העורר , נתנה תיאור מדוייק שלו וזיהתה אותו בודאות במסדר התמונות, כמי שהיא מכירה מאזור מגוריה. זיהוי ודאי שכזה, ביחד עם הראיות האחרות שפורטו בהחלטת בית משפט קמא- די בהם כדי להוות ראיות לכאורה שדי בהן לצורך מעצרו של העורר (כאשר לכך גם מצטרפת שתיקתו בחקירה - כפי שנקבע על ידי בימ"ש קמא).

9.         הסניגור גם טען למחדלי חקירה - אך גם אלה יצטרכו להיות נדונים לאחר שמיעת ראיות ואין מקום לדון בהם בשלב זה של הדיון.

10.        בדיון בפני טען הסניגור גם כי העבירות המיוחסות לעורר אינן מקימות עילת מעצר.

11.        גם טענה זו דינה להידחות. לכאורה, מתיק החקירה עולה כי העורר משליט פחד ועדים רלבנטיים פחדו למסור עדות (כאשר גם המתלוננת עצמה ביקשה לחזור בה מעדותה). העבירה המיוחסת לעורר חמורה ומצביעה על המסוכנות הנשקפת מן העורר ולכך יש להוסיף גם את זו הנשקפת מהעבירות בהן הורשע בעבר (ללא קשר למב"ד) - עבירות של איומים, אלימות, החזקת אגרופן או סכין, החזקת סמים מסוכנים, העלבת עובד ציבור, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ופריצה.

12.        אשר על כן - אני דוחה את הערר.

ניתנה היום י' באדר, תשס"ז (28 בפברואר 2007) בנוכחות הצדדים.

ב. בר-זיו, שופטת

קלדנית-עדי שיטרית

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ