אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1623/05

החלטה בתיק בש 1623/05

תאריך פרסום : 25/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
1623-05
10/04/2005
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
עלי מוחמד דראושה
עו"ד זכי כמאל
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אמאל כראם
החלטה

            זהו ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת [כב' השופטת כרמלה רוטפלד-האפט] מיום 16.3.05 על פיה נדחתה בקשת העורר לשחררו בתנאי חלופת מעצר, לאחר שהוחלט כי יש מקום לעוצרו עד תום ההליכים. קדם להחלטה זו ערר שהוגש לבית משפט זה שנדחה ובמסגרתו הוחלט להשאיר את העורר במעצר עד תום ההליכים. כנגד החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט העליון. השופט רובינשטיין קובע שם כי -

"אף שאני מכבד את החלטותיהן של הערכאות הקודמות סבורני כי נוכח עברו הנקי של המבקש יש מקום להזמין תסקיר מעצר אם כי בלא שאטע ציפיות יתר בעורר. רחוק אני מהקל ראש במסוכנות הספציפית של העורר כלפי המתלוננת כעולה מחומר הראיות, ואוכל להבין את אי הרצון ליטול סיכון במקרה שבו יש אולי חשש ל"עזה כמוות אהבה...". יתר על כן יתכן כי התוצאה בעקבות תסקיר המעצר נוכח המסוכנות הספציפית והשיבוש, תהיה כפי שהיא כיום. שירות המבחן מתבקש ליתן דעתו לכל ההבטים. התסקיר יונח בתוך שבועיים ככל הניתן בבית משפט השלום בנצרת, שיחליט לפי שיקולו לאחר שיעיין בו".

            אכן, תסקיר כזה הוגש לבית המשפט ולאורו ניתנה ההחלטה נשוא הערר.

בטרם אדון בהחלטה נשוא הערר אציין במה מואשם העורר. על פי כתב האישום הוא והמתלוננת אולגה נוביקוב הם חברים מזה שנתיים. ביום 1.1.05 היא אמרה לו שברצונה להיפרד ממנו, הוא מצידו נשבע לה שלא תחזור לביתה כלל וכי ימותו יחדיו והוא יעשה לה רע או ששניהם ימותו בתאונה, וכי "תסבול כמו שהיא נותנת לו לסבול". אחר כך שאל אותה האם ברצונה להתאבד וכשהשיבה בשלילה הוא אמר לה "מה תעשי, הכל בידיים שלי". איומים כאלה חזרו גם למחרת היום. על רקע זה היכה העורר בחוזקה בראשה ובפניה של המתלוננת והיא נפצעה בפניה. מאוחר יותר, כאשר נתבקש לעצור את מכוניתו לביקורת משטרתית וכשיצאה המתלוננת מהמכונית ואמרה לשוטר כי העורר תקף אותה, ביקש השוטר מהעורר לצאת מהמכונית ולהניח את ידיו עליה. בתגובה הסתובב העורר, חבט בשוטר והשתולל. אחר כך איים על השוטר והפריע לו במילוי תפקידו. על כל אלה הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, איומים, תקיפת שוטר ועוד.

            בטרם ניתנה ההחלטה נשוא הערעור הוגש לבית משפט השלום תסקיר שירות המבחן, ועיקרו הוא זה:

            א. יש מקום שבית המשפט ישקול את האפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר בבית משפחתו בכפר איכסאל, וכן לאפשר לו לצאת לעבודה עם הקבלן ג'מאל אסעד אשר ישגיח ויפקח עליו במהלך היום. כשיהיה בבית משפחתו יפקחו עליו אחותו הנאי ואחיו אמיר;

            ב. העורר מסוגל ויכול לכבד החלטות שיפוטיות בעניין שחרור לחלופת מעצר כיוון שבמצבו איננו חווה תחושות שליליות [נקם, שינאה ואובדן הטעם לחיים], תחושות העלולות לגרום בדרך כלל התפרצות אלימות כלפי הזולת;

ג. במהלך השיחה עם קצין המבחן הביע העורר תחושות אמפטיה ודאגה כלפי המתלוננת. חל אצלו שינוי בעקבות מעצרו הממושך והוא מקבל את הפרידה ועובר את התהליך באופן מותאם.

            המלצת שירות המבחן היא לשחררו בתנאי חלופת מעצר שנקבעו ולאסור כל קשר עם המתלוננת.

            בהחלטה נשוא הערר מציינת השופטת את הרקע, כפי שתואר לעיל, לרבות המסמכים וחוות הדעת שהוגשו לו. השופטת מציינת כי חרף המלצת שירות המבחן לא תוכל לאשר את חלופת המעצר. אומנם החלופה המוצעת יוצרת מרחק ניכר בין המתלוננת לעורר אולם בתוך איבוד שליטה אין קושי לצמצם את המרחק הזה במהירות. אי אפשר לשכוח כי הוא השמיע כלפיה איומי מוות ובמקביל לא היסס להכותה וגם לתקוף את השוטר שביקש לעכבו. בכך הוכחה מסוכנות שלא ניתן לאיינה, שכן העורר, על אף היותו אדם נורמטיבי, אינו מהסס מלחצות גבולות בכל הנוגע למתלוננת המבקשת להיפרד ממנו. לאור זאת סברה השופטת רוטפלד-האפט כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחרותו תהיה פחותה ועל כן חזרה ואישרה את ההחלטה להחזיק את העורר במעצר עד תום ההליכים.

            זהו הרקע לערר. לקראת מתן החלטה זו מצאתי לנכון לשמוע את חקירתם של המצהירים המועמדים לשמש משמורנים לעורר. מדובר בקרוב משפחה בוגר בשם אסעד ג'מאל, שהוא קבלן בניין, המנהל עסק בחבל הבשור שבגליל המערבי. על פי ההצעה העורר ישהה בחברתו יומם ולילה במשך כל ימות השבוע ובכך יקיים עליו פיקוח מלא. בסוף השבוע, כאשר הקבלן חוזר לביתו בכפר איכסאל אמור להשגיח על העורר אחיו אמיר, בחור בן 21 העובד גם הוא עם הדוד. אמיר הצהיר בפניי כי אין מניעה שאת סוף השבוע הוא יבלה במחיצת העורר באזור הבניה בחבל הבשור. עו"ד כמאל, שטען לעורר, סבור כי ההצעה היא ראויה וגם תואמת את המלצת בית המשפט העליון. היא גם עולה בקנה אחד עם חוות דעת שירות המבחן. עו"ד כמאל מקל ראש במילים שהשמיע העורר כלפי בת זוגו ורואה בהם לא יותר מאשר דרמטיזציה.

            ב"כ המאשימה טענה בפניי כי מדובר בעבירות חמורות הנובעות מאובססיה של העורר כלפי חברתו, מה שמעלה חשש כבד כי היא לא תפוג ועלולה לדרדר אותו שוב להפעלת אלימות כלפיה. התסקיר בעיני ב"כ המאשימה הוא שטחי ואין להסתמך עליו. היא טוענת כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט כיוון שאדם שהציג עצמו כחברו של העורר דרש מהמתלוננת באיומים שתבטל את התלונה. עצם ריחוקה של חלופת המעצר לא מסיר את החששות.

            דעתי היא כי מכלול הנסיבות מצדיק התערבות בהחלטת בית משפט השלום ומאפשר שחרור העורר בתנאי חלופת מעצר, בתנאים מגבילים. אף אני רחוק מלהקל ראש בעבירות שעשה העורר בבת זוגו ואולם נראה לי כי משקלן של יתר הנסיבות יכול להרגיע אותנו מפני החשש שהעורר ישוב לסורו ויפגע במתלוננת. אפרט את השיקולים:

א. לעורר אין עבר פלילי והוא אדם צעיר שהסתבך רגשית עם בחורה צעירה ממנו. אין מדובר בהתנהגות עבריינית כדרך חיים;

            ב. שירות המבחן מציין כי העורר הפנים את דבר הפרידה מצד אחד, ומצד שני אינו חש רגשות שליליים כלפי המתלוננת, כך שאין הוא מונע על ידי שינאה, רגשי נקם וכו'. מצב נפשי זה מאפשר לו להימנע מאלימות גם כאשר הוא משוחרר;

            ג. החלופה המוצעת משמעותה הרחקתו הפיסית של העורר מהמתלוננת מרחק ניכר. אם חס וחלילה ימלט מן המקום ויחליט להתקרב אל המתלוננת יהיה די זמן להתריע על כך ולהודיע לה;

            ד. הערובות המוצעות, לפחות בכל הנוגע לקרוב המשפחה אסעד ג'מאל, הן טובות ואם תגובנה בתנאים נוספים כגון הפקדת כסף מזומן הן יכולות להספיק. נכון הוא שערבותו של האח הצעיר אמיר אינה נראית טובה דייה, נוכח העובדה שהוא צעיר מהעורר ונראה עדיין בלתי בשל לתפקיד, אולם ניתן להתגבר על כך על ידי הפקדת ערבות כספית במזומן.

            מכל האמור לעיל הנני מקבל את הבקשה ומורה על שחרורו של העורר בתנאי חלופת מעצר כדלקמן:

            א. התחייבות לשהות כל שעות היממה בחברת מר אסעד ג'מאל באזור חבל הבשור, במקום שבו עובדים ובמקום שבו לנים, ושם בלבד;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ