אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1509/07

החלטה בתיק בש 1509/07

תאריך פרסום : 26/07/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1509-07
26/03/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יעקב בן דניאל צישואשוילי ת"ז 014359152 יליד 1964
החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום בת"פ 6016/07 של בית המשפט המחוזי בחיפה המייחס לו עבירות של שוד, עבירה לפי סעיף 402(א), תקיפה, עבירה לפי סעיף 379 ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 הכל לפי חוק העונשין. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו שבפני בה עותרת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

כתב האישום מתייחס לאירוע במהלכו מעורבות שתי מתלוננות.  על פי עובדות כתב האישום הגיעה המתלוננת הראשונה לביתה ומצאה את המשיב בדירתה אוסף את תכשיטה. הוא נמלט לחצר. היא ירדה אחריו וקראה לו להשיב את רכושה. אז היכה בה ועזב את המקום. בהמשך הבחינה בו מתלונת השניה וקראה לו לעצור. בתגובה איים עליה, בעט ברגלה  והשליך לעברה אבן ונמלט מהמקום.

אין מחלוקת כי קימות ראיות המבססות, לכאורה, סיכוי להרשעת המשיב במיוחס לו. אלא שהמחלוקת העיקרית, אותה יש לברר במסגרת שמיעת התיק העיקרי, הינה בשאלת זיהוי המשיב כמי שביצע את השוד.  יאמר מיד - המתלוננת הראשונה זיהתה את המשיב בוודאות במסדר זיהוי חי. מצפייה בקלטת מסדר הזיהוי נראית המתלוננת כאשר היא מוכנסת לחדר מסדר הזיהוי עם גבה אל הניצבים. מיד כשמסובבים אותה אל עבר הניצבים היא ניגשת למשיב, מצביעה עליו, יורקת בפניו ומטיחה בו מספר "ברכות". אני סבור כי יש ממש בטענת הסניגור כי הניצבים במסדר הזיהוי אינם ראויים. אמנם איש מהם אינו תאום של המשיב ואולם מדובר בדמויות בעלות מאפיינים דומים.

אלא שהשאלה העיקרית, לטעמי, בעניין טיב הזיהוי אינה בעצם מסדר הזיהוי שנערך אלא בהליכים שקדמו לו. לפני קיומו של מסדר זיהוי חי התבקשה המתלוננת הראשונה לדפדף במאגר ממוחשב של תמונות עבריינים בהתאם לנתונים שהצהירה עליהם. במהלך הסריקה של התמונות לא זיהתה את תמונת  המשיב. הסניגור טוען כי אין לשלול את האפשרות שתמונת המשיב הייתה בין התמונות בהן עיינה המתלוננת. מכאן שאם ראתה את התמונה ולא זיהתה אותו הרי שיש בכך כדי להפחית ממשקל מסדר הזיהוי. לחילופין - אם זיהתה אותו בעיון בתצלומים הרי שמסדר הזיהוי החי שנערך לאחר מכן, פגום.

בעניין זה נפל פגם בסדרי העבודה המשטרתית באופן בו קוים ותועד שלב עיון המאגר הצילומים הממוחשב. למעשה, אין שום תיעוד שנערך בזמן אמת ובו מפורטים הצילומים בהם עיינה המתלוננת הראשונה, באופן שיאפשר את בדיקת הטענה כי בין הצילומים היה גם תצלומו של המשיב. להבדיל מהנוהל של עריכת מסדר זיהוי בדרך של תצלומים, כאן לא תועדו הצילומים בהם הסתכלה המתלוננת הראשונה. סבור אני כי בכך פגם היורד לשורשו של הליך הזיהוי וזאת בהעדר אפשרות ממשית לבחינת תקינותו בדיעבד.

אמנם בתשובה לשאלה שהציג בית המשפט לנציגת הפרקליטות נערכה בדיקה והוגש מזכר לבית המשפט חתום ע"י עוזי נגר, טכנאי זיהוי פלילי, המבהיר מדוע סבור הוא כי התצלום של המשיב לא היה בין הצילומים שעמדו לעיון המתלוננת הראשונה, ואולם מזכר זה נערך קרוב לשבועיים לאחר מועד בו עיינה המתלוננת הראשונה במאגר התמונות ומכאן שאין מדובר ברישום שנערך בזמן אמת, דבר המשליך על מידת האמינות שיש על הערכאה שתדון בתיק העיקרי לתת בו.

מעבר לכך - למתלוננת השניה נערך מסדר זיהוי תמונות בו הייתה תמונתו של המשיב. היא זיהתה אדם אחר, אם כי ציינה כי גם זיהוי זה אינו ודאי. בכל מקרה לא הצביעה על תמונתו של המשיב. לכך יש שתי השלכות, ככל שהדבר נוגע לזיהוי המשיב כשודד הנכון. ראשית - עולה כי תמונתו קיימת בנמצא והייתה זמינה בעת שנערך שלב העיון במאגר הממוחשב עבור המתלוננת הראשונה. ואם קיימת תמונה, לכאורה, מדוע לא הוצגה לה. ושנית - המתלוננת השניה לא זיהתה את המשיב. אם אכן הדמות שביצעה את השוד היא אותה דמות שתקפה את המתלוננת השניה, לכאורה לא זוהה המשיב כאותה הדמות ע"י המתלוננת השניה. יצוין עוד כי למתלוננת השניה לא נערך מסדר זיהוי חי.

מכל האמור לעיל עולה כי חרף הזיהוי הוודאי של המשיב כנאשם הנכון בעת שנערך מסדר זיהוי חי, הרי שמתעוררות שאלות כבדות משקל בכל הנוגע לאמינות הליך הזיהוי ותקינותו. בסופו של יום יהיה על בית המשפט לשקול האם הפגמים האפשריים בהליכים המוקדמים של עיון בקבצי התמונות במחשב פוגמים באמינות הזיהוי. סבור אני כי שאלות אלו מקומן לבירור בהליך העיקרי, עת יעידו המתלוננות ויבהירו את סוגית הזיהוי. לשלב המעצר די במסדר הזיהוי החי, שלכאורה נראה תקין ונערך בפיקוח סניגורית מטעם ההגנה, כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיב במיוחס לו. לעניין החשש של השפעת פגמים בזיהוי באמצעות תמונות והשפעתם על מסדר זיהוי חי, לרבות התוצאה שעניינה משקלו של מסדר הזיהוי, ראה:

ע"פ 5249/01, מזרחי נ' מ"י, פד"י נ"ז (1), 656, במיוחד פסקה 13 ו- 14 לפסק הדין.

כן ראה לעניין הבעייתיות של פגמים בזיהוי עקב תקלות בהליך מוקדם של זיהוי על פי תמונות במאמרו של דורון מנשה, זכות הייצוג של החשוד בהליכי מסדר, עלי משפט כרך ה' (מרץ 2006), עמ' 29.

כאמור, ההליך שעניינו עיון בצילומים ובהמשכו מסדר זיהוי, יכול שישליך על אמינות מסדר הזיהוי החי. עם זאת, וכחיזוק למהימנות ראיות התביעה, יש להוסיף כי בשלוש חקירותיו סירב המשיב למסור כל גרסה וכל שהשיב היה "אין תגובה". בהעדר גרסה של המשיב המתייחסת לחשדות שהוטחו בו, יש לראות בתשובותיו כשתיקה על כל המשתמע מכך. ראה לעניין זה דברים שנאמרו בבש"פ 1618/07 חגי זגורי נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(1), 3246 (2007):

" לכל אלו יש להוסיף את שתיקתו של העורר בחקירתו. הלה יכול היה לנסות ולהפריך את החשדות המיוחסים לו באמצעות מסירת גירסה מטעמו לאירועים האמורים. אולם, הוא נמנע מלעשות כן ובכך תרם לחיזוק הראיות המסבכות אותו בביצוע העבירות והמיוחסות לו. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בבש"פ 7216/05 אגבריה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם):


"אכן זכות השתיקה הינה זכות המוקנית לנאשם על-פי דין וכל נאשם רשאי לעשות שימוש בזכות זו - אולם במקרה שלנו העורר יכול היה בנקל להפריך את החשדות המיוחסים לו על ידי מסירת גרסה מפורטת מטעמו, אך הוא, מטעמים השמורים עימו, בחר שלא לעשות כן ודבק בזכות השתיקה. אם העורר היה מוסר את גרסתו למהלך האירועים, המשטרה יכולה הייתה לבדוק גרסה זו ולנסות לאמתה, ואם גרסתו הייתה מתאמתת, יש להניח, כי היה משוחרר ממעצר עוד מלפני זמן רב. (ראו בש"פ 4881/03 ליאור קביליו נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). השתיקה אף מחזקת את הראיות האחרות המסבכות את העורר בביצוע העבירות המיוחסות לו (ראו בש"פ 8638/96 נחום קורמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5), 200 בעמ' 206; בש"פ 1171/04 מדינת ישראל נ' שמעון(שמיעה) עמר (טרם פורסם); בש"פ 686/04 וחיד חטאר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם))".

מכאן ששתיקת המשיב בשלב זה מחזקת את תשתית הראיות כנגדו ומהווה תמיכה לראיות המאשימה, על אף הפגמים שבהן, באופן המחזק את הסיכוי להרשעתו במיוחס לו. אל מול ליקויי הזיהוי הפוגמים באמינות באה שתיקת המשיב המחזקת את תשתית הראיות כנגדו.  בשלב זה אין בית המשפט קובע " ממצאים מרשיעים או מזכים" ואין הוא עוסק בסיכום הראיות ובהכרעה באשמה. על בית המשפט להעריך את סיכויי ההרשעה וזאת בשים לב לערכן הראייתי הגולמי של הראיות שבפניו. מדובר בהערכת הסיכויים הגלומים בראיות, כאשר על בסיס כל אלה על בית המשפט להעריך את סבירות הסיכוי להרשעה. ראה:

בש"פ 8087/95, זאדה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 148-149 ;

בש"פ 1915/95, חליל אבו עיסא נ. מדינת ישראל, תק-על 95(2), 221 ;

בש"פ 7159/04, אבו ג'ילדן נ. מדינת ישראל ,תק-על 2004(3), 1767 ;

בש"פ 1119/04 , סאלם זנון נ. מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1537 .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ