אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1502/05

החלטה בתיק בש 1502/05

תאריך פרסום : 31/08/2008 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1502-05
20/03/2005
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מקס קריספין
החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים

כתב האישום והבקשה

1.         המשיב מואשם בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובהחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, עבירות לפי סעיפים 7 (א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים {נוסח חדש} תשל"ג - 1973 (להלן - " פקודת הסמים") ולפי סעיפים 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים.

2.         כתב האישום מפרט כי ביום 9.3.05 בתל אביב, החזיק המשיב בתחתוניו 30.03 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין וכן החזיק במועד זה ברכבו 0.4121 גרם נטו סם מסוכן מסוג קנאבוס.

3.         הבקשה מפרטת כי המשיב (והסמים ברשותו) נתפס לאחר שנעקב על ידי המשטרה מצומת פלוגות בדרום עד תל אביב, כי בידי המבקשת דוחו"ת פעולה של שוטרים, חוות דעת סם והודאת המשיב בחקירתו. עילות המעצר על פי הבקשה מבוססות על סעיפים 21 (א) (1) (ב) ו - 21 (א) (1) (ג) (3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן - " חוק המעצרים").

4.         המשיב אינו חולק על ראיות לכאורה להחזקת הסמים אלא לטענתו מיועדים הסמים לשימושו העצמי בלבד, ודאי לא לצרכי סחר ואין בידי המבקשת תשתית ראיתית לכך כי הסמים נועדו שלא לצריכתו העצמית. המשיב עותר לשיחרורו לחלופת מעצר בפיקוח אשתו.

דיון

5.         סעיף 31 (3) לפקודת הסמים קובע כי :

" מי שהחזיק סם מסוג המפורט בתוספת השניה בכמות העולה על הכמות המפורטת לצידו - חזקה שהחזיק בסם שלא לצורך צריכתו העצמית ועליו הראיה לסתור;"

לענייננו - כמות הקוקאין המוכרת בתוספת ככמות לצריכה עצמית הינה 0.3 גרם.

אם כך הנטל לסתור את החזקה בסעיף (המובנה ומורכב לתוך סעיף 7 (ג) רישא לפקודת הסמים) מוטל על הנאשם. הנאשם אינו יוצא ידי חובתו בהטלת ספק אלא עליו להוכיח טענתו במידה של הטיית מאזן ההסתברות לטובתו (י. קדמי, על פקודת הסמים המסוכנים - הדין בראי הפסיקה, מהד' 1997, עמ' 207 - 208). אף אם נמצא ליישם את הוראת סעיף 34 כב' (ב) לחוק העונשין תשל"ז - 1977, הרי רק במידה שבסוף המשפט מתעורר ספק סביר והספק לא הוסר - קם סייג לאחריות הפלילית. (השוו - לענין דרכי שכנוע במשפט עצמו - ע"פ 5937/94, פד"י מט (3) 832).

6.         בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים אין בית המשפט יורד לעומקן או לדקויותיהן של הראיות ודי כידוע בקיומו של פוטנציאל ראייתי מרשיע כדי לייצר "ראיות לכאורה להוכחת האשמה" כנדרש בסעיף 21 (ב) לחוק המעצרים, הכל לפי "הלכת זאדה" (בש"פ 8087/95, פד"י נ (2) 133). לטעמי לשלב זה די בעצם תפיסת הקוקאין בכמות העולה פי מאה על הכמות לצריכה עצמית שבתוספת כדי להקים נגד המשיב את החזקה בסעיף 31 (3) לפקודת הסמים.

7.         המשיב טען כי הסמים כולם נועדו לשימושו העצמי והסוחר ממנו קנה אותם פשוט מכר לו יותר מהכמות הרגילה שלו לצריכה חודשית (כ- 10 גרם). עוד טען כי לא נמצאו נסיבות נוספות התומכות בחזקת סחר בסמים העולה מטענת המבקשת, כגון כלים המשמשים בסחר סמים, תנועת אנשים חריגה בזיקה למשיב, רשימות לקוחות וכדומה. על כך נשיב בשתים: האחת, אין די אף לא במידה "לכאורית" לטעון בהבל פה כי כמות כה גדולה של סמים נועדה לצריכה עצמית. טענה הנטענת כך אינה מעלה ספק סביר אף לא לכאורה. השניה, המבקשת אינה צריכה לשלב זה, אף לא למשפט עצמו להצביע על נסיבות נוספות התומכות בחזקת הסחר ודי לה שתסמוך כפי כוונת המחוקק על החזקה בפקודת הסמים.

8.         העולה מן האמור - קיימות ראיות לכאורה להוכחת מלוא פרטי האשמה בכתב האישום. מאליה קמה עילת מעצר - חזקת מסוכנות סטאטוטורית לפי סעיף 21 (א) (1) (ג) (3) לחוק המעצרים (ראו בש"פ  6619/00, בש"פ 97 / 3008, בש"פ 9405/05 ועוד).

9.             כעת חובה על בית המשפט לבחון האם  לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה הכל לפי סעיף 21 (ב) (1) לחוק המעצרים.

10.       כידוע בעבירות של סחר בסמים ושל החזקת כמויות גדולות של סמים גורס הזרם המרכזי בפסיקה כי לא ניתן להפיג המסוכנות בבסיס עילת המעצר אלא במעצר מאחורי סורג ובריח (בש"פ 3008/97 הנ"ל ועוד) בנתון לחריגים: נסיבות מיוחדות ב"עושה" ו/או ב"מעשה". אשר ל"עושה", המשיב יליד 1969, אינו עול ימים, ומאז נעוריו הסתבך בעבירות פליליות, הורשע במגוון עבירות וריצה עונשי מאסר אף אם כדבריו העבירה האחרונה שביצע הינה מלפני שש שנים. המשיב נשוי ואב לתינוקת. אין באלה כדי נסיבות מיוחדות. אף ב"מעשה" אין כדי נסיבות מיוחדות לקולא, ההיפך מכך.

11.       אשר על כן אין מנוס ממעצר המשיב עד תום ההליכים וכך אני מורה. המזכירות תקבע את התיק העיקרי בפני מותב.

ניתנה היום ט' ב אדר ב, תשס"ה (20 במרץ 2005) במעמד הצדדים

יעל הניג, שופטת

בימ"ש השלום ת"א-יפו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ