אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1449/08

החלטה בתיק בש 1449/08

תאריך פרסום : 23/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1449-08
19/02/2008
בפני השופט:
יצחק כהן

- נגד -
התובע:
חסן מיעארי
עו"ד חנא בולוס
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אליהו יטח
החלטה

א. הרקע

1.       ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו ( כב' השופט מר מ' אלטר) מתאריך 7.2.2008 בתיק ב"ש 1295/08.

2.       נגד העורר הוגש כתב אישום, ובו מיוחסת לעורר עבירה של פציעת אדם, לפי סעיפים 334 ו- 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

          נטען, כי בתאריך 1.1.2008 דקר העורר אדם, אחמד כיאל שמו (ולהלן - " המתלונן"), בכתפו השמאלית באמצעות סכין. נטען, כי בעקבות הדקירה נגרם למתלונן פצע באורך 4 ס"מ בצד הלטראלי העליון של כתפו השמאלית, והוא נזקק לטפול רפואי, במהלכו נתפר החתך שנגרם לו.

3.       העורר הוא ארוסה של אמרה עואד, והמתלונן הוא ארוסה של ספאא עואד. אמרה וספאא אחיות הן. העורר והמתלונן, אם יינשאו לארוסותיהן, צפויים להיות גיסים.

ב. גרסאות הצדדים לאירוע

4.       האירוע בו נפגע המתלונן אירע זמן קצר לאחר שהמתלונן וארוסתו (ספפא) הגיעו לביתה של ספאא בשעת ערב מאוחרת, בשעה שהעורר היה בבית פנימה ביחד עם אמרה. נראה לכאורה, שהמתלונן ביקש מספאא להכנס לביתה ולבקש מהעורר לצאת אליו החוצה, בעוד המתלונן נותר במכוניתו. ספאא אכן ביקשה מהעורר לצאת החוצה, והוא יצא כבקשתה. אעיר, כי מחומר הראיות עולה, שהעורר וספאא צהובים זה לזו, וכך גם יחסיהם של העורר והמתלונן.

          טענת העורר היא, כי כאשר הגיע לצד מכוניתו של המתלונן, פתח המתלונן את דלת המכונית ופגע בעורר. בעקבות זאת התפתחה קטטה בין המתלונן והעורר, במהלכה דחף העורר את המתלונן. לגרסת העורר, המתלונן נפל על הקרקע, ונפגע משברי זכוכיות שהיו על הקרקע ונחתך בכתפו. לטענת העורר, כיוון שהיה מדובר בערב השנה האזרחית, קיים מנהג שאנשים מנפצים בקבוקים על הכביש, והמתלונן נפגע משברי בקבוקים אלה.

5.       לעומת טענת העורר, טוען המתלונן, כי כאשר העורר הגיע לצד מכוניתו, פתח העורר את דלת המכונית ודקר אותו בכתפו. המתלונן טוען, כי לא נפגע משברי זכוכית, וכי אין אמת בגרסת העורר.

6.       בין העורר והמתלונן התקיים עימות, וכל אחד מהם נצמד לגרסתו, וטען כי השני אינו דובר אמת.

7.       אציין, כי מייד לאחר האירוע לא ניתן היה לאתר את העורר, ורק כשבועיים לאחר האירוע, הסגיר העורר את עצמו למשטרה. באותה עת, כבר לא ניתן היה לבדוק את גרסתו, כי המתלונן נפגע משברי בקבוקים שהיו על הקרקע, דבר שאפשר וניתן היה לבדוק אותו אילו העורר היה מציג את גרסתו התמימה בסמוך לאחר האירוע.

ג. ראיות לכאורה

7.       בית המשפט קמא מצא, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות הנטענות כנגד העורר בכתב האישום. בעניין זה טוען ב"כ העורר, כי בראיות שנאספו, קיימות סתירות שונות המפחיתות מעוצמת הראיות, ובין היתר מצביע ב"כ העורר על סתירות שונות שקיימות בגרסאות שמסרו המתלונן וארוסתו ספאא - בינן לבין עצמן.

8.       בחנתי את חומר החקירה שנאסף, והנני תמים דעים עם בית המשפט קמא. ההודעות המפלילות את העורר הן הודעות המתלונן וארוסתו ספאא, ולפיהן העורר יצא מבית ארוסתו לאחר שספאא אמרה לו כי המתלונן קורא לו, ודקר את המתלונן בסכין שהייתה חבויה על גופו. לעומת זאת, הגרסאות הסותרות הן גרסתו של העורר וגרסת ארוסתו אמרה, הטוענים, שהמתלונן נפגע בעת שנפל.

          נכון הדבר שקיימות סתירות מסוימות בין הדברים שמסר המתלונן לאלה שמסרה ספאא, ואולם, בשלב הנוכחי בית המשפט אינו בוחן את אמיתות הגרסאות, וכמו בית המשפט קמא אף אני סבור, שאם המותב השומע את הראיות יקבל את עדויותיהם של המתלונן וארוסתו, וימצא כי הן אמינות, קרוב לוודאי שיגיע למסקנה כי יש להרשיע את העורר בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

          על כן, הנני סבור כי בדין קבע בית המשפט קמא, כי קיימות ראיות לכאורה שיש בהן כדי להרשיע את העורר בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ה. עילת מעצר

9.       אין מחלוקת בין הצדדים, שאם קיימות ראיות לכאורה, כי אז מתקיימת עילת מעצר. בעניין זה אוסיף, כי מלבד העובדה שקמה בענייננו חזקת המסוכנות הסטטוטורית, הרי ניתן ללמוד על מסוכנותו של העורר אף מכך, שלפני חודשים ספורים, בתאריך 21.5.2007, הורשע העורר על פי הודייתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של שידול לפציעת אדם בנסיבות מחמירות, ולעניין זה עוד אשוב להתייחס בהמשך.

ו. חלופת מעצר

10.     בית המשפט בחן האפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר. בעניין זה הורה בית המשפט לערוך תסקיר מעצר, ותסקיר שכזה אכן הונח על שולחנו של בית המשפט קמא.

11.     העורר הציע שתי חלופות מעצר. האחת הייתה לשחררו למעצר בית לבית אמו, ובפיקוחה, והשניה לשחררו למעצר בית לבית דודתו בעיר עכו. שירות המבחן מצא, כי החלופה בבית הדודה בעיר עכו אינה חלופה ראויה, הן משום שהתנאים הפיזיים אינם מתאימים והן משום שהדודה ובעלה שניהם אנשים עובדים, ולא יוכלו לפקח על העורר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ